עד לפני כמה שנים, שמו של אבי לפאיר (28) היה בכלל אברומי. אבל השם שלו הוא לא הדבר היחיד שהשתנה בחייו, מאז שנפלט מהחברה החרדית, בה לא הצליח למצוא לעצמו מקום.
מאז שינה מסלול חיים הוא הספיק להפוך מאזרח עם פטור מגיוס לקצין קרבי מוערך, מדייר רחוב לחייל בודד שלמד להקים לעצמו בית, ומתלמיד ישיבה לסטודנט לתואר שני במסלול מצטיינים לדוקטורט.
בראיון ל-mako, מספר אבי על היציאה מהחברה החרדית, החיים ברחוב, החבר שנהרג בצבא ובהשראת סיפורו התגייס, והמלגה ללימודים ששינתה לגמרי את חייו.
"שתדע שיש לי בעיות קשב וריכוז", הוא בוחר בדרך מפתיעה להתחיל בה את השיחה. "זה אולי ישמע לא חשוב – אבל תיכף תבין למה זה כל כך משמעותי לסיפור שלי". אבי לפאיר (28) גדל במשפחה חרדית ליטאית – זרם חרדי שבו לימוד התורה האינטנסיבי הוא חלק בלתי נפרד מניהול אורח החיים היהודי – והוא חובה, לכולם.
"בגלל בעיות הקשב והריכוז איתן אני מתמודד, לא הסתדרתי עם אורח החיים הזה. לא הייתי מסוגל לשבת ללמוד כל כך הרבה. ככה התחיל מסלול ההיפלטות שלי החוצה, מהעולם החרדי - לרחוב".
לוחם, גם בבירוקרטיה
בגיל 14 בלבד, מצא את עצמו אבי לבד ובאמצע הרחוב. הוא ניסה לעבור בין לא מעט מסגרות לימודיות, אך לא הצליח להשתלב באף אחד מהן – עד שבגיל 18 וחצי, נחשף לכתבה עצובה ברדיו ששינתה לגמרי את מסלול חייו.
"בילדות, היה לי חבר טוב בשם יוסף נחמן פרטוק. בכתבה ששמעתי גיליתי שהותר לפרסום שהוא נהרג בעת מילוי תפקידו מפגיעת פצמ"ר במבצע "עמוד ענן". זה טלטל אותי. הבנתי שאני כל כך שקוע בעצמי, לעומתו – שהלך לעולמו בזמן שתרם לחברה, בזמן שהיה חלק מהתמונה הרחבה יותר. באותו יום הבנתי שאני רוצה להתגייס".
אבי החליט אמנם להתגייס אבל במקרה שלו זה לא היה כל כך פשוט. "היה לי כבר פטור מהצבא, ולכן הייתי צריך לנהל מאבק מול צה"ל במשך שנתיים. רק בגיל 20 וחצי הסכימו לגייס אותי בתור תומך לחימה. הסכמתי, אבל המשכתי להיאבק במטרה להפוך ללוחם".
פריצת הדרך הגיעה מכיוון הממונים עליו. "המפקדים שלי הצליחו לראות בי את הפוטנציאל ונלחמו עליי כדי שאהפוך ללוחם. זה אכן קרה, ומיד בסיום ההכשרה בחטיבת כפיר יצאתי גם לקורס מ"כים ולקורס קצינים. הרגשתי שאני יכול לתת יותר – ועצם זה שיש לי הזדמנות לצאת לקורס קצינים הייתה נראית לי כמו הזדמנות שאסור לי לקחת כמובנת מאליה".
התפקיד הראשון של אבי כמפקד היה בפיקוד על מחלקה של סרבני לחימה. "יכולתי לעזור למי שהתחילו את הצבא על רגל שמאל. יכולתי להזדהות איתם, לתמוך בהם. הם תמיד היו בהלם כשגילו שאני חייל בודד. הם הרגישו בנוח. זה עזר להם להתחבר".
בהמשך אבי שירת גם כמ"פ וכקצין בטיחות וקיבל תעודת הצטיינות. "במשך המון שנים נכשלתי בלא מעט מקומות. סוף סוף הצלחתי להיות כמו כולם – זו הייתה עבורי נקודת אור".
"לעזור ליוצאי חברה חרדית שבוחרים להתגייס"
אבי השתחרר מהצבא כחייל בודד יוצא החברה החרדית, והחליט ללכת ללמוד תואר במדעי המדינה. הוא דור ראשון במשפחה שלו שהולך לאקדמיה, ולא הייתה באפשרותו לקבל שום תמיכה. גם הכסף שחסך במהלך שירות הקבע, לא הספיק לו למימון התואר אותו רצה ללמוד.
"קיבלתי מלגה מקרן "הישג", שמאוד עזרה לי לעמוד איפה שאני עומד היום. הסיפור המצחיק הוא שאמרו לנו שאי אפשר לקבל עוד מלגות במקביל חוץ ממלגות הצטיינות מטעם האוניברסיטה. אז הצבתי לעצמי עוד מטרה – לקבל את מלגת ההצטיינות – ובאמת, קיבלתי אותה. אני מצטיין דיקן כבר שנתיים ברצף".
כאן לא נגמר הסיפור של אבי – אלא ביוזמות יוצאות דופן והתנדבויות בהן הוא לוקח חלק במסגרת המלגה שקיבל מקרן הישג. "הרמתי כמה וכמה אירועים בחסות הקרן. שמתי לעצמי מטרה ליצור נטוורקינג לחיילים בודדים. לעזור כמה שאני יכול כדי לעזור ליוצאי החברה החרדית שבוחרים להתגייס לצה"ל".
החיים של אבי לא תמיד פשוטים, אבל נראה שלמרות זאת – ואולי בזכות זאת – הוא אסיר תודה. "אני מאוד מעריך דברים ומתלהב מדברים נורא קטנים. זה הכל בזכות הדברים שעברתי – כי אני יודע שכל דבר יכול להיות גם פחות טוב. אני גאה בעצמי מאוד, אך גם מתוסכל מדברים שעברתי. כך שהכי טוב יהיה פשוט להוקיר תודה".
קרן הישג, הקרן בה נעזר אבי מיום שחרורו כחייל בודד, הוקמה ע"י ג׳רי שוורץ והת'ר רייסמן מקנדה. בני הזוג רואים בחיילים הבודדים הבוחרים לשרת בצה"ל את חוד החנית בתחום ההתנדבות והתרומה למדינת ישראל. הקרן מעניקה מדי שנה מאות מלגות לחיילים בודדים שמעניקות להם מימון לימודים מלא ומעטפת הוליסטית וכלכלית לצרכי מחייה.
בחמישי הקרוב (13.10) יתקיים בתיאטרון הבימה אירוע מלגות חגיגי במעמד הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי ומכובדים נוספים מהארץ ומחו"ל. הקרן מנוהלת מבית ׳הישג׳ שבשדרות רוטשילד על ידי אביב בושינסקי (שהוא נשיא הקרן). בדירקטוריון הקרן נמנים שבתי שביט, אלעזר שקדי, עפרה שטראוס ועוד.