ישראל מגבירה לחץ, פגישה דרמטית בוטלה: לאן הולך העימות עם חיזבאללה
ביטול הפגישה של האמריקאים עם מפקד צבא לבנון המחיש כמה הם שותפים לכעס של ישראל על כך שפירוק ארגון הטרור מנשק לא מתקדם, והוא אף ממשיך להתחמש ולהשתקם. בישראל יש מי שדוחפים לקבלת אישור מארה"ב למהלך שובר שוויון בלבנון, ולא בטוח שהתקיפות מהאוויר יספיקו. תמונת מצב

הימים האחרונים בגבול הצפון מאופיינים בהסלמה משמעותית. צה"ל ממשיך בגל תקיפות נרחב בלבנון, בעיקר בדרום, כשעל הפרק עומדת השאלה הגדולה אם ישראל בדרך למהלך נרחב יותר נגד חיזבאללה, כולל תמרון קרקעי מוגבל או סדרה של פשיטות והגברת התקיפות מהאוויר.
ההבנה בירושלים היא שחיזבאללה פועל כדי לשקם את היכולות שלו, כולל סמוך לגבול עם ישראל. מה שמחזק את הסבירות למהלך משמעותי בלבנון, הוא גם הכעס האמריקאי שהוביל השבוע לביטול הביקור המתוכנן של מפקד צבא לבנון, גנרל רודולף הייכל, בוושינגטון. מהלך דרמטי, שמסמן משבר חריף ביחסים בין הממשל האמריקאי לבין ממשלת לבנון. בכירים בממשל האמריקאי לא הסתירו שהביקור בוטל בגלל חוסר שביעות רצון של הממשל מהתפקוד של צבא לבנון ואף מהצהרותיו נגד ישראל.
תקיפות חיל האוויר שבוצעו השבוע בלבנון פגעו בתשתיות ובכוח האדם של חיזבאללה בדרום לבנון, במקרים מסוימים גם בעומק המדינה. מטוסי קרב וכטב"מים תקפו מחסני אמל"ח ועמדות שחיזבאללה פעל לשקם. בנוסף הותקפו אותם פעילים שעסקו בשיקום והעבירו אמצעי לחימה למקומות מסתור חדשים. מה שהשתנה בזמן האחרון זה העוצמה של התקיפות. צה"ל הגביר משמעותית את מספר התקיפות והסיכולים של אנשי חיזבאללה. מדובר גם בהשמדת מבנים, עמדות תצפית ומתקנים צבאיים של "כוח רדואן".

בנוסף לזה ישראל חיסלה מפקדים ופעילים מרכזיים בארגון כדי לשבש את מערך הפיקוד והשליטה שגם אותו חיזבאללה מנסה לשקם, לאחר שנפגע קשה מאוד במלחמה. הכוונה הברורה של ישראל היא להמשיך לדחוק את חיזבאללה מהבסיסים שלו בדרום לבנון ולמנוע את השיקום של ארגון הטרור, שנפגע קשה.
אבל ההבנה היא שחיזבאללה, שנשאר עם כמות גדולה של אמצעי לחימה כולל אלפי רקטות ומספר גדול של טילים, לא מאט את קצב השיקום שלו למרות התקיפות של ישראל. זה דורש חשיבה מחדש, בחינה של מהלך קרקעי ותקיפות נרחבות יותר מהאוויר. בשלב זה בישראל תוקפים מהאוויר אבל אומרים שקיימת סבירות שזה לא יספיק.
האם צה"ל בדרך לתמרון בלבנון
השאלה המרכזית היא עיתוי ואופי המעבר לשלב הבא ככל שזה יקרה בסוף, ובמיוחד הסוגיה של תמרון קרקעי בלבנון. נראה שבישראל מכוונים לפעולה ממוקדת ומתוחמת, שתכליתה השלמת המטרה האווירית והיא נטרול האיום המיידי מדרום לבנון.
חיזבאללה מנסה לשקם את התשתיות שהושמדו או נפגעו על ידי צה"ל ויש גם כאלה שלא אותרו. בעוד שהתמרון בלבנון היה סמוך מאוד לגבול, לא מן הנמנע שהפשיטות, ככל שיהיו מבוססות מודיעין, יגיעו עמוק יותר במרחב של דרום לבנון. אין צפי רשמי לפעולה כזאת וצה"ל בטח שלא יודיע מראש, אבל ההערכה היא שפעולה כזו יכולה לצאת לפועל, בהתאם להתפתחויות הדיפלומטיות והמבצעיות.

ההבנה אצל כולם היא שתרחיש כזה יכול להביא לחידוש מלחמה כוללת, חידוש ירי רקטות וטילים על העורף הישראלי וניסיון פגיעה בתשתיות קריטיות, וזה המצב הפחות רצוי. אם יוחלט על מהלך כזה, המטרה תהיה ככל הנראה הכרעה צבאית מלאה של חיזבאללה בדרום לבנון או אף הרחבת הלחימה לעומק רב יותר. לכך שואפים חברי הממשלה והקבינט הניציים יותר.
המאמץ הדיפלומטי נמשך
הלחץ הבינלאומי, בעיקר מצד ארצות הברית, נמשך במטרה למנוע גלישה למלחמה או כל מהלך צבאי, למרות הכעס על ממשלת לבנון וההבנה שצבא לבנון כלל לא פועל לפרק תשתיות טרור של חיזבאללה. ישראל עדיין דורשת את ההפעלה של מנגנוני האכיפה האפקטיביים.
אבל בחדרים סגורים גוברת הדרישה בעיקר מהאמריקאים לאשר "מהלך צבאי שובר שוויון" כדי לעצור את השיקום של חיזבאללה ואף להעביר להם את המסר ש"מה שהיה לא יהיה" וישראל לא תשלים עם נוכחות ארגון הטרור מצפון, בטח במרחב של דרום לבנון.

עדיין ישנו ערפל סמיך במרחב הצפון אבל ככל שחולף הזמן הולכת וגוברת ההבנה שישראל נחושה להשיג שינוי אסטרטגי בגבול הצפון ולעצור באופן מוחלט את שיקום חיזבאללה. כך לפחות טוענים מקורבים לשר הביטחון.
ההכרעה תתקבל בחדרי הדיונים של הקבינט הביטחוני, שם נשקלת ההלימה שבין הצורך הביטחוני להרחקת האיום לבין המחיר המבצעי והבינלאומי של תמרון קרקעי רחב או מוגבל ובכלל, חידוש האש מצד חיזבאללה, גם אם המהלך הישראלי יהיה רק מהאוויר, אבל בעוצמות גדולות הרבה יותר.
בדבר אחד בטוחים בישראל, אחרי 7 באוקטובר - בעיות דורשות טיפול מהיר ואסור לדחות את הטיפול הנדרש. אבל בישראל גם מבינים את המגבלות, בעיקר מצד האמריקאים, שלא רוצים לראות את חידוש המלחמה.
