כשהודיעו לנו שאנחנו עוזבים את גבול מצרים ועולים לתפוס קו ביהודה ושומרון הרגשנו על גג העולם. הרגשנו שווים ושוות בין שווים, כמעט כוכבים בסרט קולנוע. חשבנו שזהו, הגיע רגע האמת של גדוד קרקל, ונוכל סוף סוף לענות לרבנים, לשוביניסטים ולחשוכים שניסו להחביא אותנו. אז חשבנו.
החלום התנפץ לנו מהר. רוב התושבים קיבלו אותנו יפה, אבל קיבלנו גם הרים של תגובות מזלזלות ופוגעניות שנתקשה לשכוח. הוטחו בנו האשמות ואמירות שחייבות לעלות על הכתב, כאלה שאי אפשר פשוט לשים בצד ולעבור לסדר היום.
רוב התגובות הקשות הגיעו דווקא מהדור הצעיר ומנוער הגבעות. באחת המשמרות ניגשו אלינו שני נערים ואמרו לנו: "בטח עכשיו תביאו לפה את כל האורגיות שלכם אלינו. זה לא מתאים לנו". ההערה הזו, משפילה ככל שתהיה, לא הייתה הגרועה ביותר. ביום השני שלנו בקו ניגש אלינו אחד האבות ביישוב עם בנותיו הקטנות ואמר לנו: "אסור היה לתת לכן להיות לוחמות. אתן לא יכולות לעשות משימות של בנים, ועכשיו נצטרך להסתדר בכוחות עצמנו".
אני לא חושבת שהאנשים האלה באמת מבינים את המשמעות של הדברים שהם הטיחו בנו. אני בטוחה שהם לא הקדישו מספיק מחשבה כדי להבין כמה זה משפיל ופוגע. אחרי הכשרה מפרכת, שהתאמצנו בה כל כך בשביל לשאת בכבוד בתואר "לוחמות", הדבר האחרון שאנחנו רוצות לשמוע הוא "למה יש פה בנות?".
רבים מהם אומרים שיש הבדל מהותי בין גברים לנשים, ובאמת יש הבדלים גדולים מאוד: גברים משתינים בעמידה, ואנחנו לא. גברים הם לוחמים מוערכים, ואנחנו לא. זה כל ההבדל. החברות שלי ואני טחנו מסעות עם משקלים כבדים, חתרנו למגע וביצענו את התפקיד שלנו בדיוק כמו הלוחמים בגדוד.
גם "תופעת" הקשרים הרומנטיים והשילוב הראוי שגורמים בציבור הדתי כל כך אוהבים להתרכז בה היא לא ייחודית לקרקל או לגדודים המעורבים האחרים. קשרים רומנטיים בין גברים לנשים נוצרים בכל מקום שיש בו גברים ונשים והם לא פוגעים ביכולת שלנו לבצע את המשימה. יש לי חברים לוחמים בחי"ר שיוצאים עם בנות מהגדוד ומהיחידה, והם עדיין לוחמים משכמם ומעלה. למה מתמקדים דווקא בהם? למה יורים ריקושטים רק לעברנו? יש לכך סיבה אחת.
הסיבה שרק אנחנו נמצאות תחת אש היא שמגזרים מסוימים פוחדים מאיתנו פחד מוות. הם פוחדים מקרקל, הם פוחדים מבנות חזקות, והדבר היחיד שהם יכולים לעשות נגדנו זה להשפיל אותנו. זה לא יעזור להם. אנחנו נילחם ונשמור ונבצע את המשימות שהוטלו עלינו כי אנחנו לוחמות, וקרקל זו משפחה חמה, תומכת ובלתי מנוצחת. אי אפשר להחביא אותנו.
עוד בפז"ם:
>> עשו היסטוריה: לראשונה לוחמי ולוחמות "קרקל" הוקפצו ליהודה ושומרון
>> "בצה"ל יש חוסר אמון ביכולת של הנשים"