"אמרתי להם 'תעצרו, אנחנו לא הם'": גדוד 13 של גולני סוגר מעגל בסלוקי

השם "סלוקי" היה עבור דורות של לוחמי גולני יותר מסתם נקודה על המפה. במורשת החטיבה ובכלל, עבור דורות של לוחמים במערכה בדרום לבנון, זה מיתוס עם הרבה מאוד שירי פלוגה, ובמקרה של גולני זה בעיקר פצע פתוח.

ב-27 באוגוסט 1997 יצא כוח של גדוד 13 למארב בסלוקי, אחד מנתיבי החדירה העיקריים של חיזבאללה באותם ימים. את המארב הוביל המ"פ, סרן אופיר ליויוס (לימים תא"ל, מפקד יחידת מיתר, מח"ט הבקעה וקצין חינוך ראשי) ומפקד המחלקה סגן דותן דרוק, כיום סא"ל במיל' וחוקר צבא בעל שם.

זה החל כמארב מוצלח מאוד, בטח ביחס לתקופה. הכוח זיהה חמישה מחבלים ובמהלך הקרב שנוצר, הצליח לחסל אותם. במהלך הקרב, נוצרה שריפה מאש הארטילריה של צה"ל ומסוקי הקרב, מה שהביא לנפילתם של חמישה לוחמים: סמל ידג שמעון, סמ"ר רועי שוקרון, סמ"ר אורן זריף, סמל שומטו קסהון וסמ"ר אושרי שוורץ זיכרונם לברכה. חמישה לוחמים נוספים נפצעו בשריפה, בהם מפקד הפלוגה ליויוס. האסון הזה נצרב במורשת ארוכת השנים של חטיבת גולני, ולא מעט "שירי רעל" נכתבו בגדוד 13 על השריפה בסלוקי.

היום, הלוחמים של אותו הגדוד בדיוק לא רק שרים על הנחל, הם שולטים בו מבצעית, לפחות במרחב צפון הנחל, על פי הודעת צה"ל. "גדלנו על הסיפורים האלה, על המור"קים (מורשת קרב) של הסלוקי", מספר סא"ל מ', מג"ד 13, שנמצא כעת בלב הלחימה בלבנון תחת צוות הקרב החטיבתי 7. "אם פעם החיילים היו שרים על הסלוקי בלי להבין איפה זה, היום הלוחמים שלי נמצאים שם. הם חצו את ערוץ הנחל, טיפסו על הרכסים ומטהרים את המרחב. זו זכות גדולה מאוד לעשות את זה".

סא"ל מ' מספר שבמהלך המלחמה הוא גם היה בקשר עם סא"ל במיל' דותן דרוק, שהיה מ"מ בשריפה וכתב ספר על האירוע, ולא רק בשביל המורשת, אלא גם כדי לקבל תובנות על לוחמת גרילה. אחרי האסון, דרוק היה קצין באגוז, אז יחידה שמתמחה בגרילה תחת חטיבת גולני, וכחוקר צבא הוא נחשב למומחה בתחום.

"הגרילה מהותה להיעלם וללכת אחורה"

הכניסה של גדוד 13 למרחב הסלוקי לא הייתה מקרית כמובן, אלא חלק מתוכניות ההתקפה של צה"ל לבניית רצועת הביטחון החדשה. הגדוד, שהיה מהראשונים להיכנס ללבנון בתחילת התמרון הקרקעי (אחרי לחימה עצימה בעזה), מבין היטב את החשיבות האסטרטגית של תא השטח הזה. המטרה, כפי שהדגיש סא"ל מ', ברורה: "הרחקת המחבלים והגנה על תושבי הצפון".

לפני שלוחמי גדוד 13 דרכו על אדמת הוואדי, צה"ל ביצע כתישה מסיבית של המרחב באמצעות ארטילריה ומרגמות. "בפעם הראשונה שחצינו את המרחב והגענו לסלוקי, בעצם האויב נעלם ולא היה שם. הם הלכו עוד כמה קווים אחורה. מה שמצאנו זה המון תחמושת ונ"ט שנמצאים שם וחיכו לנו. המשכנו את הטיהור של המרחב וגנבנו עוד כמה צעדים קדימה, לדחוק עוד את האויב רחוק יותר מקו הגבול".

המג"ד מספר שהם לא הופתעו מההיעלמות של מחבלי חיזבאללה. סא"ל מ' מצטט את דרוק, כדי להסביר את התנהלות חיזבאללה: "דותן תמיד אמר שמהות הגרילה היא להיעלם וללכת אחורה. הם לא רוצים חיכוך פנים מול פנים, הם רוצים 'לעקוץ ולברוח'. זה לא הפתיע אותנו. אני הופתעתי מכמות התחמושת הגדולה שיש במרחב, ומההשקעה של הכסף שלהם ברוע תשתיות מנהרות שהקימו קרוב לסלוקי". רוב המחבלים נמלטו, מאחר שלפני כיבוש המרחב, הכוחות ביצעו פעולה התקפית על תא השטח: "הגענו לחיכוך וקרבות פנים מול פנים".

ההיגיון, מעבר לטיהור המרחב מתשתיות טרור ומאמל"ח, קשור גם לתוואי של זירת הלחימה. "מרחב הסלוקי הוא רשת של צירים שמובילים מחבלים ואמצעי לחימה. כשאתה אוחז ב'פקקים' האלה, בצמתים, בצירים, אתה משבית את האויב", הוא מסביר. "המחבלים מנסים לנוע עם אופנועים, לפעמים אפילו עם אמבולנסים. אבל כשאתה שם אתה יכול לתקוף, לשבש ולהשמיד אותם. זאת נקודת הכוח שלנו באמצעות השליטה שם".

המלחמה החדשה: רחפנים נגד רחפנים

אחד האתגרים המשמעותיים ביותר בלחימה הנוכחית הוא איום הרחפנים. עבור גדוד 13, זהו אתגר אישי וכואב: מספר לוחמים נפצעו מרחפני נפץ, וסא"ל מ' מזכיר בכאב שמורגש בשיחה, את סמל ליאם בן חמו ז"ל, שנהרג מרחפן נפץ של חיזבאללה. "אנחנו צרובים מזה", מודה סא"ל מ'. "לכן אנחנו לומדים, משתפרים ויוצרים שיטות טקטיות חדשות למטה, בשטח".

מג"ד 13 הסביר ש"ברמה הטקטית נכנסו מספר דברים נגד רחפנים, יכולות מיגון ואמצעים אחרים, אני מעריך שבזמן הקרוב תהיה 'מקפצה' של מערכת גדולה יותר, שתיתן פתרון חזק מאוד".

אבל המלחמה ברחפנים היא לא רק הגנתית. סא"ל מ' מאשר, כפי שפרסמנו לאחרונה (בהקשר של זרוע היבשה) שהגדוד עושה שימוש התקפי נרחב ברחפנים: "גם אצלי בגדוד יש רחפנים תוקפים, לוחמים מהמסייעת מפעילים את האמל"ח הזה בצורה מעולה", אמר.

עשרות מחבלים נהרגו ונפצעו מרחפנים של גדוד 13 - בתקיפות ישירות ובסגירת מעגלי אש עם חיל האוויר או אמצעים של הגדוד עצמו. עם זאת, יש הבדל מהותי בין צה"ל לחיזבאללה – שמפיץ סרטוני תעמולה של אותן מתקפות.

המג"ד מספר על אירוע שבו לוחמיו ניסו לערוך סרטון תקיפת רחפן שלהם, עם מוזיקה דומה לזו של האויב: "אמרתי להם 'תעצרו, אנחנו זה לא הם'. אנחנו עושים את העבודה אבל לא מחפשים את ההפצה הזאת. אנחנו כוח טקטי מקצועי". הוא כן הודה שצה"ל צריך לעשות שימוש נרחב יותר בחומרים הוויזואליים מול חיזבאללה, "אבל עם מוזיקה מתאימה יותר", הוסיף בחיוך.

"נלך לאן שיגידו - גם לביירות, גם לאיראן"

הלוחמים הצעירים של גדוד 13 מרגישים היטב את המשקל של מקום המשימה שלהם ועצם המשימה עצמה. הם עוצרים ומצטלמים במקום שבו צעדו דורות של לוחמים ומבינים שהם חלק מהיסטוריה שנכתבת מחדש.

כשנשאל על ההמשך, סא"ל מ' נותר ממוקד במשימה. "אני לא יודע מה התוכנית קדימה. אנחנו כוח טקטי ומה שיחליטו ברמה המטכ"לית והמדינית גדוד 13 יבצע". עם זאת, הרוח בגדוד חד-משמעית: "אנחנו ממשיכים להעמיק את ההישג בסלוקי ולטהר את המרחב. אם יגידו לנו להתקדם לביירות אז נלך לביירות. אם יגידו לאיראן נלך לאיראן. אנחנו כוח טקטי של צה"ל ומוכנים לבצע כל פקודה".

בעוד לוחמי גדוד 13 ממשיכים בהעמקת ההישג המבצעי ובטיהור יסודי של מרחב הסלוקי, עיני הדרג הפיקודי והלוחמים נשואות אל עבר המשימות הבאות. השליטה ב"פקקים", אותם צמתים בצירים חשובים המשתקים את יכולת התנועה של חיזבאללה, מהווה כיום את קו ההגנה הקדמי שמרחיק את איום הגרילה, המארבים והרחפנים.

אבל צריך לומר שהם ממשיכים לספוג אש מרחוק, כשחיזבאללה ממשיך לשגר לעברם רחפנים, רקטות וכטב"מים. תחת האש הזו של חיזבאללה, הם ממשיכים בהשמדת תשתיות הטרור שבהן הושקע הון עתק ומשאבים לאורך שנים, לצד המעבר ללחימה מבוססת "חשיפה-תקיפה" לפגיעה באויב גם בטווח הארוך.