בא"פ דרום, שעת בוקר מוקדמת. עשרות רבות של טנקים ונגמ"שי נמ"ר מחטיבה 7 מעלים ענני אבק סמיכים לשמיים כשהם מסתערים על עמדות חמאס מדומות, יורים על אתרי שיגור ומנטרלים חוליות טרור שיצאו ממנהרות.

כמה עשרות מטרים מאחוריהם התמונה שונה. שם עשרות חיילים עם מנופים וציוד כבד מתרגלים תיקון טנקים תחת אש, החלפת מיגון שנפגע מטיל, מנוע שכבה באמצע פעילות מבצעית וחילוץ של טנק שנתקע בשטח הרצועה.

חטיבה 7 הגיעה לאחרונה לגבול רצועת עזה כדי לתפוס קו, כשהם מביאים איתם את יכולות הטנק הנחשב לאחד המתקדמים בעולם, המרכבה סימן 4. יחד איתם הגיעה לקו קבוצה קטנה שפועלת מאחורי הקלעים, אבל החשיבות שלה היא לא פחות מקריטית. אלו הם הלוחמים והלוחמות של החט"פ, חוליה טכנית פלוגתית.

חט''פ (צילום: שי לוי)
עשן סמיך ממכונה עוצמתית. טנק של החטיבה | צילום: שי לוי

טנק המרכבה סימן 4 של חטיבה 7 הוא למעשה מחשב עוצמתי ומשוריין בעל יכולות אש אדירות. זה נכון גם לנגמ"שי הנמ"ר. בשנים האחרונות היכולות האלה הפכו את השריון למרכזי עוד יותר בזירות הלחימה של צה"ל, בצוק איתן למשל הטנקים של צה"ל ירו 20 אלף פגזים וחיסלו למעלה מ-500 מחבלים ומאות מטרות תשתית.

אבל עם כל הכבוד ללוחמים, מכונות המלחמה האלה מורכבות ודורשות טיפול מסור ומקצועי. ככל שהטכנולוגיה מתקדמת יותר כך גם הטיפול הנדרש, כאשר לא פעם הוא מתנהל בזירת הלחימה עצמה תחת אש וסכנת חיים.

לא משנה כמה הלוחמים מקצועיים, בלי הטיפול הטנקים והנמ"רים לא יזוזו לשום מקום, לא יסתערו על אף מטרה וישמידו אותה. כאן בדיוק נכנסים הלוחמים והלוחמות של החט"פ לתמונה ואותם פגשנו באימון, רגע לפני שהגיעו לגבול עזה.

"אנחנו מתכוננים לתעסוקה מבצעית בגזרה", אמר סרן ניר פוטל, מ"פ פלוגת 'מחץ' בגדוד 75, "ומביאים את היכולות של הטנק - ניידות, מיגון ומעל לכל כוח אש, בעיקר לאירועים מורכבים. הטנק הוא המענה למגוון תרחישים, גם אם מחבלים יצאו מתחת לאדמה הוא יהיה שם לבלום אותם". דבר נוסף שחשוב לציין, זה שכיום הטנקים הם גם חלק מארסנל התגובה של צה"ל לשיגורי רקטות מרצועת עזה.

רס''ל אוחיון (צילום: שי לוי)
רס"ל אוהד אוחיון, מפקד החט"פ | צילום: שי לוי

לכל פלוגה בחיל השריון יש חוליה טכנית קדמית. רס"ל אוהד אוחיון, מפקד החוליה הטכנית של פלוגה מחץ או בשמו המקוצר, מחט"פ, הוא האיש שאחראי כשירות הטנקים של הפלוגה והמוכנות שלהם ללחימה. טיפולים ואחזקה מרמת הבורג ועד למנועים.

"בשגרה התפקיד של החוליה לשמר את הטנקים ולקבוע רף כשירות. בזמן מלחמה הפקיד שלנו שהטנקים יחזרו ללחימה כמה שיותר מהר, לא משנה מה רמת הסיכון ובזמן הכי קצר", סיפר רס"ל אוחיון.

ברקע, אנשיו מתרגלים החלפה מהירה של לוחות השריון שנפגעו כביכול על אחד מהטנקים. "מה שאתה רואה על המנוף זה מיגון אחד של הצריח", הוא מסביר. "כשהוא לבד שוקל טון".

סרן פוטל, מ"פ מחץ, מסביר שחוץ מארבע מחלקות הטנקים בפלוגה ישנה מחלקה חמישית "לא פחות מרכזית" והיא החט"פ. "בשונה מרוב החיילים במחלקות הטנקים, רובם אנשי קבע מקצועיים וחיילי בעלי מקצועות מגוונים".

הוא מסביר שאלו האנשים שמבצעים את החלק המורכב יותר בטיפול. "בגלל הטכנולוגיה של הטנק היכולות, אנחנו כאנשי צוות עושים בעיקר טיפולי שימור בשגרה, אבל החט"פ הם אלה שמתקנים את התקלות המורכבות".

חט''פ (צילום: שי לוי)
"טנקיסטים עושים טיפול, אבל תקלות מורכבות זה הם". חט"פ | צילום: שי לוי

כשטנק נתקע, בלחימה או בכל סיטואציה אחרת, אפשר למשוך אותו כמה מאות מטרים לאחור, אבל בסוף החט"פ הם אלו שצריכים להגיע אליו ולטפל בבעיה.

"הם המענה שלי לתפעול התקלות. כמה אנשים בודדים שכל הכשירות על הכתפיים שלהם", אומר המ"פ. "ברגע שטנק נעצר, כל הערכים ורוח הלחימה שלנו לא יעזרו בלי היכולות והנחישות של אנשי החט"פ".

לא פעם כשהשריון וחטיבה 7 בפרט יצאו לפעילות כמה מהטנקים נתקעו בשל תקלה טכנית. מצב טבעי למכונה מורכבת, אולם כזה שאסור שיפגע במטרת הפעילות המבצעית.

רס"ל אוחיון נמצא בתפקידו כבר שש שנים במהלכן ביצע מאות חילוצים. אחד מהם יכול להעיד במשהו על החשיבות של החט"פ בפלוגות השריון, כמו גם על הפעילות שלא זוכה בדרך כלל לפרסום.

"הפלוגה ביצעה פעילות מבצעית באזור הגבול", אמר כשציין כי לא ניתן לספר איפה ומתי. "זה היה חילוץ מאוד מורכב. טנק נתקע במדרון תלול מילימטרים מליפול לתהום".

צפו: יממה בצבא ב-2 דקות (צילום: דובר צה"ל)
טנק באזור הגבול אחרי רדת החשיכה. צילום אילוסטרציה | צילום: דובר צה"ל

האירוע המדובר קרה בשעת לילה בשטח מאוים, כאשר חולית החט"פ מזנקת עם האמצעים שלה לטנק התקוע. "הגענו לשם עם טחל"צ (טנקי חילוץ) והתחלנו לעבוד בשעה אחת בלילה. חילוץ מאוד מורכב שהסתיים רק בחמש בבוקר".

הוא מדבר על אירוע שעד היום מעטים האנשים שיודעים מה קרה בו. "במהלך החילוץ הצלחנו להוציא את הטנק מהמדרון התלול ואז הבאנו טנק שמחובר לנמ"ר כשהנמ"ר מחובר ל-D-9 וככה שלפנו את הטנק".

ההרגשה אחרי אירוע כזה לדבריו היא מדהימה. "אתה מבין שאם לא אתה אף אחד אחר לא היה עושה את זה, מבין את המשמעות של התפקיד שלך. זה עניין של הרבה מאוד ניסיון כי צריך לדעת איך לחלץ ולכוון את הכלים".

בעידן בו אנחנו מתלוננים שצריך לעטות מסכה, האתגר שלהם הוא קצת יותר מורכב. "לעבוד שש שעות ברציפות עם אפוד קרמי וקסדה שאסור להוריד, כשאתה תחת איום, זה אירוע לא פשוט בכלל. אבל הוא הצליח בזכות עבודת הצוות והנחישות".

סיפורי מורשת קרב עליהם נדיר לשמוע אבל בהחלט יש לא מעט כאלו. "לאנשים האלה יש מורשת קרב אדירה", מחזק המ"פ סרן פוטל את הנקודה. במלחמת לבנון השנייה, החט"פ החזיר לפעילות עשרות טנקים שנפגעו מטילים של חיזבאללה. לא פעם הטנקים האלה חזרו לחזית שעות בודדות אחרי שנפגעו.

מלחמת יום הכיפורים בצבע (צילום: ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)
שריון במלחמת יום כיפור, ארכיון | צילום: ארכיון צה"ל במשרד הביטחון

השיא כמובן היה במלחמת יום כיפור. "לא מזמן שמענו הרצאה של מי שהיה בחוליה הטכנית של הגדוד שלנו במלחמת יום כיפור", אמר רס"ל אוחיון. "הם סיפרו לנו על ההקרבה, על רוח הלחימה ואיך לא ויתרו".

מי שמכיר את מורשת הקרב של השריון במלחמת יום כיפור שמע לא פעם על גבורת הלוחמים, שהחליפו שלושה וגם ארבעה טנקים אחרי שנפגעו כדי לחזור לחזית. מה שפחות זכה לחשיפה, זה שהגבורה הזו יצאה לפועל המון בזכות הצוותים הטכניים.

במהלך המלחמה הם הגיעו לקו החזית, שלפו משם טנקים שנפגעו ותיקנו אותם במהירות שיא. הם חילצו אותם מאש הקרבות ולרוב גם התיקון נעשה תחת אש כבדה.

תפקידם בחיל החימוש של אותם ימים הביא אותם לקו הלחימה ורבים מהם זכו לקבל עיטורי גבורה. אחד מהם הוא רס"ל ממן יוסף ז"ל, שביום השני למלחמת יום כיפור יצא עם החוליה הטכנית שלו לסריקה לאיתור טנקים פגועים, שיקום שלהם והחזרתם ללחימה.

במהלך הסריקה, תוך כדי הפגזה, נתקע הזחל"ם שלהם. הלוחמים תפסו מחסות, אולם רס"ל ממן ז"ל נע במהירות למקום ותחת אש אויב כבדה תיקן את התקלה. ב-12 באוקטובר 1973 הוא יצא שוב תחת אש ארטילרית כבדה של האויב לתקן את הזחל"ם. תוך כדי עבודתו נפגע ונהרג. לאחר מותו הוא קיבל את עיטור המופת על גבורתו במלחמה.

חט''פ (צילום: שי לוי)
תפקיד שמחייב יצירתיות. אימון החוליה הטכנית | צילום: שי לוי

"מהאנשים שהיו במלחמת יום כיפור שמענו סיפורי גבורה, אבל גם הרבה על הרוח והיצירתיות שאנחנו לוקחים לעבודה שלנו היום", אמר רס"ל אוחיון. "לפעמים חסר לך חלק מסוים ואתה צריך לחשוב מחוץ לקופסה כדי להחזיר את הטנק ללחימה בכל מחיר. בתפקיד הזה צריך להיות מאוד מקצועי וגם יצירתי".

כדי לעמוד במשימה הם מגויסים לתפקיד אחרי שסיימו לימודי י"ג-י"ד בתיכון. "כולם בעלי תעודת הנדסאי בתחומים שונים", מסביר רס"ל אוחיון. "אני למשל סיימתי הנדסאי חשמל. כוח האדם איכותי מאוד כי מדובר בטנק עם טכנולוגיה מהמתקדמות בעולם לכן האנשים חייבים להיות מקצועיים ורציניים".

ההכשרה שלהם נמשכת כמה חודשים, אבל את העיקר הם לומדים בשטח כשמגיעים לחט"פ. "אתה לומד דרך הידיים והראש בתנאים קשים. לא משנה אם טנק תקוע בגשם וקור או ב-45 מעלות בצל, אנחנו נתקן אותו", אומר רס"ל אוחיון.

כל חוליה טכנית כזאת מורכבת ממספר חיילים וחיילות שכל אחד מהם מתמקצע בתחומים שונים בטנק, מפקד וסמל צוות - שהוא למעשה הסגן של המחט"פ ומי שמיועד להחליף אותו. "סמל החוליה זה מי שאנחנו רואים בקבע ארוך כשמעבר לכישורים המקצועיים יש לו גם יכולות פיקוד והדרכה".

החוליה עצמה מורכבת משלושה מכונאים, חמש צריח, מומחה לבקרת אש וחשמלאי. "כל אחד מהם מומחה בתחומו ויודע לטפל במערכות טכנולוגיות שלא ניתן לספר עליהן, לצד המכונאות הטנק הזה רווי באמצעים טכנולוגיים בעלי יכולות אדירות וזה דורש טיפול ותחזוקה שוטפת".

חט''פ (צילום: שי לוי)
כולם מומחים בתחומם. חט"פ מחץ בפעולה | צילום: שי לוי

רס"ל אוחיון שמדריך כבר את החולייה החמישית בתפקידו, אומר: "במשמרת שלי אני אמור לגדל פה דור שיהיה טוב יותר מקצועית ולא פחות מכך בני אדם עם ערכים".

יש לציין כי בשנת 2007 ואחרי עוול של שנים החליט צה"ל להגדיר כלוחמים את חיילי החימוש המשרתים בחוליות טכניות במסגרת פלוגות לוחמות.

אחת מהלוחמות בחט"פ היא רב"ט שחר דולב, מומחית למערכת בקרת האש בטנק שהגיעה לחולייה לפני קצת יותר משלושה חודשים. היא מספרת בגאווה על תפקיד מאתגר. "זה שירות מדהים. אתה כל הזמן נתקל בתקלות חדשות ומאתגרות, מגלה דרכן על היכולות שלך בתור חייל ולומד מזה".

סמ"ר דניאל חרפנוביץ', סמל החוליה ומומחה מערכת בקרת אש, הוסיף: "יצא לי לטפל בטנקים שבמהלך תרגילים כוונות שלהם קרסו. לא מזמן הקפיצו אותנו לפעילות מבצעית, לילה שלם שהטנקים היו על הגדרות כשכל הזמן הזניקו אותנו לחלץ כלים בגלל תקלות. זה קשה ומורכב אבל מספק מאוד מקצועית".

כשברקע מנועים של טנקים שמזנקים לעמדות ירי באימון, רב"ט דולב מציינת שקו עזה יהיה מעניין מאוד מבחינתם. "ברור שתהיה לנו הרבה מאוד עבודה. מבחינתנו מה שחשוב זה לתקתק את הטנקים כדי שלא נגיע למצב של טנקים תקועים על הגדר, מה שיכול לסבך את המצב". סמ"ר חרפנוביץ מדגיש ש"לא משנה איזה מצב יהיה ואיפה, אנחנו נהיה צמודים לפלוגה ונגיע לטנק כשצריך".

חט''פ (צילום: שי לוי)
מחויבות גדולה לתפקיד. צוות החט"פ בתמונה קבוצתית | צילום: שי לוי

כל חוליה טכנית כזאת פועלת על בסיס נגמ"ש בו כלי העבודה שלהם, משאית "אושקוש מרום" שהמנוף שלה מרים בקלות חלקי שריון או חטיבת כוח (מנוע) של מרכבה 4. בנוסף יש להם יכולות עד 72 שעות של תדלוק והתחמשות שמעניקים לפלוגה יכולת לחימה עצמאית.

סרן פוטל, מ"פ מחץ, הוסיף: "כאשר ניכנס ללחימה בעומק האויב החוליה הטכנית תהיה צמודה אליי. בתמרון ארוך ולחימה מתמשכת, שלזה אנחנו מתאמנים, לא יהיה מצב שאני אנוע בלי החט"פ שלי".

הטנקים השתנו לאורך השנים עם הרבה מאוד מערכות טכנולוגיות מתקדמות, אבל רס"ל אוחיון בטוח מצדו בטוח: "בסוף זה תלוי באנשים וזה משהו שאני כל הזמן מזכיר לעצמי. כל בוקר אני אומר לאנשים שלי - היום אנחנו נהיה יותר טובים מאתמול".

במבט קדימה הוא מסכם: "המטרה שלי היא כשהמ"פ יתקשר אליי וישאל מה מצב הטנקים, אני אענה לו 'מאה אחוז אתה יכול להיכנס'. זה מה שמעניין אותי. בשביל זה החיילים שלי עובדים מאוד קשה יום ולילה כשלרוב אנחנו נשארים מאחורי הקלעים. חד משמעית, לא הייתי בוחר תחום אחר לשרת בו בצבא".

חט''פ (צילום: שי לוי)
הקליינטים של החט"פ. טנקים באימון לקראת הקו | צילום: שי לוי