בסימן שאלה: הבעיות בתוכניות של צה"ל להמשך המלחמה בעזה

צה"ל הציג השבוע את תוכנית המלחמה והמטרות לעזה, כיבוש 75 אחוזים משטחי הרצועה ויצירת מרחב הומניטרי לתושבי עזה ב-25 אחוזים שיישארו במערב הרצועה. המהלך אמור להסתיים בעוד כחודשיים, אז על פי הצבא תהיה דינמיקה שתביא להכנעת חמאס ולשחרור חטופים, או לכל הפחות חלק מהם.

גורם צבאי בכיר טוען בנחרצות שחמאס בשום שלב לא יסכים לשחרר את כל החטופים. השבוע ציינו בישראל 600 ימים למלחמה כשברקע ביקורת עולמית גוברת כולל מבעלות ברית קרובות. למרות כל זה והמחיר הכלכלי העצום שהמלחמה גובה, בכיר בצה"ל טוען ש"שעון החול המדיני לטובתנו", ולכן לדעתו צה"ל יכול להגשים את התוכניות. התמונה שיוצאת מצה"ל מטרידה מאוד בשל מה שנראה כמו ניתוק מהמצב בשטח, גם לנוכח העובדה שלא הוקם צוות מקצועי, "צוות אדום" שיאתגר את התפיסה של הפיקוד הבכיר והתוכניות למלחמה.

אחרי מעל 600 ימים: חמאס - תמונת מצב

אחרי 600 ימים של לחימה קשה בעזה, בצה"ל מסרבים לדווח כמה מחבלים נשארו לחמאס. ההערכות מדברות על למעלה מ-20 אלף מחבלים בזרוע הצבאית ועוד אלפים רבים בזרוע האזרחית. עוד אומרים בצבא שלחמאס נשארו בין עשרות רבות למאות בודדות של רקטות לטווח ארוך ומאות רבות עד אלפי רקטות ופצצות מרגמה לטווח קצר. המספרים האלה אמורפיים והמשמעות של זה היא שלצה"ל אין באמת מושג ונראה שהנתון גבוה מאוד.

אין ספק שארגון הטרור ספג במלחמה מכה קשה ביותר. אלפי מחבלים נהרגו או נפצעו. הם איבדו נכסים רבים אותם בנו במשך למעלה מעשור בהשקעה של מיליארדי דולרים. בנוסף, כל בכירי הארגון כולל כאלה ששרדו שנים של ניסיונות חיסול נהרגו בהם מוחמד דף, יחיא סינוואר, איסמעיל הנייה ואחרים, הנחשבים לדור המייסדים. המבנה הארגוני המסודר פורק ברובו. גם מערכי ייצור אמל"ח תעשייתיים הושמדו.

בנוסף לכל זה, הושמדו ערים וכפרים שממש נמחקו מעל פני האדמה. רפיח לא קיימת בכלל, כך גם אזורים בצפון הרצועה ובקרוב צה"ל צפוי לפעול באופן דומה גם בח'אן יונס, משם כבר החלו לפנות את האזרחים למרחב ההומניטרי במוואסי ולהתקדם בחלקה המזרחי של העיר.

לחמאס יש מחסור באמל"ח תקני ובנוסף הם מתקשים לסייע לחוליות הגרילה שלהם בשטח, כפי שהיה בחודשי המלחמה הראשונים. אחת הנקודות החשובות, היא שחמאס איבדו את ה"תמיכה הצירית" שהייתה להם כפי שמגדירים זאת בצה"ל עם קריסת חיזבאללה, סוריה והפגיעה באיראנים, שהיו עיקר המימון והאספקה של ארגוני הטרור בעזה. למרות שהם ממשיכים לשדוד את הסיוע ההומניטרי ומבריחים כספים, יש להם מחסור גדול במזומנים. פעיל חמאס משתכר בממוצע ב-1,200 שקלים אבל בכל שלושת החודשים האחרונים הם שילמו לפעילים רק 900 שקלים.

לחמאס יש גם בעיות משילות קשות. בגלל זה הם כבר לא מונעים בכוח את הפינוי של האוכלוסייה שצה"ל במצע כפי שהיה בעבר. הם גם מתקשים להתמודד עם הביזה, כולל של כנופיות חמושות. בצה"ל טוענים שהאוכלוסייה מונעת מהם לשגר רקטות ממרחבים בנויים, כי צה"ל יפעל שם ולכן הם מתקשים בירי.

למרות זאת, בחוזקות של חמאס עדיין נמצא הנושא הכלכלי. עדיין יש להם מאגרים של מזומנים ויכולת להבריח כספים, מה שמאפשר להם להיות מוקד כוח. עוד בחוזקות של חמאס, רשת מנהרות ענפה ומשמעותית שברובה לא נפגעה על ידי צה"ל ומערך תקשורת שלמרות פעילות צה"ל, מצליח לעבוד בצורה טובה. זה יושב על רשת חבלה ומטענים בכמות אדירה שמרושתת באלפי מצלמות קטנות. כך הם מזהים כמעט בלי סיכון וחשיפה את כוחות צה"ל שמתקרבים למטענים או לחוליות גרילה שאורבים לחיילי צה"ל.

לחמאס אין מרכז כובד שאפשר להכריע וזה מייצר לצה"ל אתגר מבצעי מורכב לביצוע. זה אומר שהלחימה היא מול כל תא ותא שטח, שעומד בפני עצמו במסגרת של ארגון טרור שבמשך שנים התפשט בשטח מעל ומתחת לאדמה. בכיר בצה"ל אומר שחמאס עדיין מחויב להשמדת מדינת ישראל, גם אם זה אומר שהם יחזרו לפעול עוד שנתיים שלוש אחרי הפסקת אש. הם מאוד פנאטים וקיצוניים בגישה הדתית שלהם, ולכן מסרבים להיכנע גם אחרי המכות שספגו וההרס האדיר שהביאו על עזה.

כך צה"ל חושב שיכריע את חמאס

בצה"ל מסמנים מספר נקודות עיקריות שעל בסיסן בנו את תוכנית המלחמה שתביא להכרעת חמאס והחזרת החטופים, מושגים שעל פי צה"ל ניתן להשיג למרות המורכבות. מרכיב הלחץ העיקרי הוא התמרון ותפיסת השטח, בלי לצאת ממנו.

אחרי שתא שטח נתפס, פועלים לסרוק אחרי מחבלים ותשתיות טרור. בנוסף משמידים לחלוטין את המרחב, רפיח כולה, מרחב חרבת חזעה בח'אן יונס ומרחבים נוספים, שכבר נתפסו הוחרבו לחלוטין ואף גורסים את ההריסות כדי למנוע מחמאס שימוש באתרי הרס. זה גם חלק מגביית המחיר מחמאס והאוכלוסייה העזתית שרואים את החורבן וההשמדה המלאה, כחלק מהמחיר שישראל גובה על 7 באוקטובר.

במרכיבי הלחץ האחרים גם מרכיב האש, הרבה מאוד ירי כבד ותקיפות מהאוויר, ושליטה בסיוע ההומניטרי כדי למנוע זליגה לחמאס, משהו שבשלב זה לא עובד, וגם כדי ללחוץ על האוכלוסייה על ידי זה שמאפשרים להם כמות מינימלית למחייה.

גם הנעת האוכלוסייה למרחבים מצומצמים, רק 25 אחוז משטח האוכלוסייה, היא חלק ממרכיבי הלחץ. מדובר בפעולה מורכבת ובעייתית מבחינה משפטית. כזו שגם מביאה לביקורת עולמית גוברת. בצה"ל אומרים שהם פועלים "על הגבול הדק" שבין המלחמה לדין הבינלאומי.

מרכיב נוסף שמציינים בצבא, הוא מבצעי תודעה ולוחמה פסיכולוגית. המטרה של זה לנצל את הלחץ שמייצרים המרכיבים האחרים ולהכווין את התסיסה בציבור העזתי נגד חמאס. בכיר בצה"ל אומר ש"כשהייאוש של האוכלוסייה יגבר על הפחד מחמאס, אז יבוא השינוי". אבל גם מודעים לכך שזה יכול לקחת הרבה זמן וגם חמאס נלחם בזה. "הם הורגים הרבה יותר עזתים מאשר ישראלים וחיילי צה"ל", אמר בכיר בצבא.

הבעיות בתוכניות המלחמה של צה"ל

בכירי צה"ל מאוד בטוחים בתוכניות המלחמה שלהם. מי שפגש אותם בתקופה האחרונה יכול להתרשם שהם אף בטוחים מדי, חלק גם מנותקים. כך למשל, התוכנית של צה"ל מדברת על חודשיים של לחימה עצימה שאחריהם תהיה עוד תקופת לחימה.

מעבר לעובדה שהמשמעות של זה עבור החטופים עלולה להיות קטלנית, ישנו גם שעון החול המדיני-עולמי. ישראל נמצאת בתחילתו של בידוד מדיני, ביקורת קשה נשמעת גם מבעלות ברית קרובות ואפילו בארה"ב כבר מסמנים שהם רוצים לראות את סיום המלחמה. למרות זאת, בכיר בצה"ל הפתיע כשאמר "שעון החול המדיני לטובתנו". דברים שנאמרו גם לגבי המצב הכלכלי, חברתי פנימי ועוד. "הזמן לטובתנו חוץ מהחטופים, להם אין זמן".

באופן טבעי מי שבנה את תוכניות המלחמה בטוח בה ומאמין בה. זה גם עניין פסיכולוגי. לא הוקם למשל "צוות אדום" מקצועי שיאתגר את כל התפיסות של תוכניות המלחמה, כפי שנעשה למשל לפני שצה"ל יצא למבצע בצפון השומרון. בכיר בצה"ל אמר שהוקמו צוותי חשיבה וגם מפקדי האוגדות והחטיבות העבירו את הדגשים שלהם. אבל זה לא הגוף המקצועי שמנותק מהמתכננים עצמם ויכול להצביע על נקודות תורפה.

נקודה מרכזית נוספת, היא מה קורה אחרי שצה"ל ישיג את היעדים שלו בעוד חודשיים אחרי שיסיים לכבוש 75 אחוזים משטח רצועת עזה. על פי התוכניות כפי שכבר פורסם, האוכלוסייה תתרכז בעזה העיר, במחנות המרכז שם לא פעלו עד כה ובמוואסי. שם גם יש לחמאס גדודים וחטיבות, אמל"ח, תשתיות טרור ועוד.

אם בעוד חודשיים לא תהיה הדינמיקה שצופים, וחמאס לא ישחרר את כל החטופים וגם לא ייכנע, הרי שהמלחמה תמשיך ולזה אין תוכניות ממשיות. על כך אמר בכיר בצה"ל, שהמשמעות של זה היא חודשיים מלחמה ואז פינוי האוכלוסייה ויציאה להתקפה, כלומר לפחות עוד ארבעה חודשים של מלחמה, וגם אחרי זה צה"ל ימשיך להתמודד עם מלחמת גרילה.

לצד התחום הצבאי, הבעיה הכי גדולה של צה"ל היא שאין להם יעדים לסיום המלחמה מהדרג המדיני, צה"ל לא יודע מה האסטרטגיה ומה התוכניות ליום שאחרי. גם בצבא אומרים באופן מפורש, אף מהלך צבאי לא יהיה יעיל בלי הרגל המדינית שתשלים אותו. כשזה המצב, גם תוכניות מושלמות אם בכלל יש כאלה, לא יצליחו להביא את השגת היעדים. כל זה עוד לפני שדיברנו גם על המשבר של כוח האדם בצה"ל, שחיקת צבא המילואים ואמצעי הלחימה, הכלכלה ועוד.