בשבועות האחרונים נרשמה התחממות משמעותית במסגרת המב"מ – המערכה שבין המלחמות. תקיפות בסוריה יוחסו לישראל בתדירות גבוהה, כשההערכות הן שמטרת התקיפות היא פגיעה במשלוחי נשק מאיראן ומתקנים המשמשים את כוחותיה במדינה.

על פי גורמי אופוזיציה בסוריה, בתחילת השבוע הותקפו במחוז חומס מטרות שממוקמות בריכוז מבני צבא, מחסנים ומרכז פיקוד. יעד נוסף היה באזור שדה התעופה א-שעיראת, שם יש על פי הדיווחים כוחות חיזבאללה ומיליציות פרו-איראניות נוספות. בתקיפה נפצעו לפחות שני חיילים סורים ונפגעו מחסני אמל"ח ואתרים לפיתוח נשק.

למרות לא מעט הערכות שנשמעו בעבר בישראל על צמצום כוחות בסוריה, נראה שאיראן וחיזבאללה ממשיכים לבסס את עוצמתם ולהתחמש. התקיפות המיוחסות לצה"ל מתמקדות בתחום דיוק הטילים, ברקטות ארוכות הטווח ובמערכות הנ"מ שאיראן שולחת לחיזבאללה וכעת על פי דיווחים שונים גם לסוריה.

שמונה שנים אחרי שפתחה ב"מערכה שבין המלחמות" מול איראן וחיזבאללה, ישראל משקיעה משאבים אדירים בסיכול ההתחמשות האיראנית, בדגש כאמור על תחום הטילים ומערכות הנ"מ.

"מאז שנכנסה לזירה, איראן מנסה להציב בסוריה ולבנון מערכות נ"מ מתקדמות כדי להתכונן למלחמה הבאה ולא פחות חשוב, להתמודד עם חיל האוויר, שלתחושתם טס בסוריה ולבנון כאילו מדובר בשמי ישראל", אמר גורם ביטחוני בכיר בשיחה עם mako.

אותו גורם ביקש להדגיש כי הוא לא מתייחס לתקיפות ישראליות באופן ספציפי, כי אם למאמץ האיראני באזור. לדבריו: "מפרסום גלוי בשנים האחרונות ניתן ללמוד על המאמץ האיראני לבנות מערך הגנה אווירית יעיל בסוריה, כדי לפגוע בעליונות הישראלית".

המב"מ הפך בשנים האחרונות למוקד מרכזי בחיל האוויר. כזה ששואב משאבים רבים ונתח משמעותי בריכוז המשימות של החיל. המאמץ לשמור על "העליונות האווירית" של ישראל נחשב למשימה עליונה שהציב מפקד חיל האוויר אלוף עמיקם נורקין לאנשיו.

נכון להיום, גם אם נתייחס לתקיפות שישראל לקחה עליהן אחריות וגם לנתונים שפורסמו בעבר, בדבר שיגור מאות טילי נ"מ לעבר מטוסי חיל האוויר, הטייסים עומדים ביעד בהצלחה. אם כי צריך לומר, שמערך ההגנה האווירי של סוריה כמו גם מערכות איראניות שזלגו לאזור, הפכים כל תקיפה למורכבת.

מפקד בסיס עובדה, אל"מ ח', התייחס לאחרונה בראיון ב-mako לנושא שילוב מטוסי החמקן, שניתן להניח כי משדרגים את יכולות חיל האוויר בסוריה: "טייסי ה-35-F מזהים את האיומים הרבה לפני שזה בכלל הופך להיות שיח. אתה מעביר איום לאדיר והוא עונה לך 'אני כבר טיפלתי בזה'".

זה לא סתם שאלוף נורקין שם את נושא העליונות אווירית בראש סדר העדיפויות. התחום הזה משפיע על כלל הפעילות הצבאית של ישראל. שליטה של חיל האוויר בשמיים, מאפשרת למדינת ישראל לבצע פעולות צבאיות חשאיות ובמקרה של תמרון יבשתי, בין שבלבנון או עזה, להכריע את האויב ביעילות ועם מחיר נפגעים נמוך ביחס למצב שבו אין עליונות אווירית.

"במקרה של מלחמה בהיקף מלא ותמרון קרקעי מול חיזבאללה או כלל החזית הצפונית, העליונות האווירית תאפשר איסוף מודיעין לטובת הכוחות או סיוע אווירי באש לכוחות המתמרנים על הקרקע", מסביר הבכיר עמו שוחחנו. "חילוץ אווירי של נפגעים יהיה מהיר יותר בסיכון הרבה יותר נמוך מאשר במצב שבו צוותי האוויר יפעלו תחת איום נ"מ, כשכולנו זוכרים את הפלת מסוק היסעור ב-2006".

כיסוי הגנתי לעשרות קילומטרים

בטהרן מבינים זאת היטב ויודעים כי הכנסת מערכות הגנה אווירית מתקדמות למשוואה, תפריע לחיל האוויר לפגוע בהתעצמות שלהם באזור, גם אם באופן חלקי. פגיעה בעליונות האווירית תשפיע גם על מאמצי איסוף המודיעין מהאוויר, כשבעבר חיזבאללה ניסה ליירט כלי טיס בלתי מאויש (כטב"מ) של חיל האוויר בשמי לבנון.

לכל אלו יש להוסיף את העובדה שפגיעה בעליונות האווירית תפגע בשדה הקרב. אם יהיו בלבנון מערכות נ"מ מתקדמות, מטוסי חיל האוויר יאלצו במקרה של מלחמה לפעול נגדם בשלב הראשון, על חשבון סיוע לכוחות היבשה. כל עוד מערכות הנ"מ לא יושמדו במקרה של מלחמה, גם פינוי מוסק של פצועים והטסת כוחות תתבצע תחת סיכון מוגבר.

זה הרקע לדיווחים על מאבק כוחות בתחום הזה כבר בתחילת המב"מ. איראן ניסתה להבריח ללבנון מערכות פנציר 1-S מערכות SA-8 ו-17. מדובר במערכות טילים שביכולתם לפגוע בכלי טיס מטווחים של 30-40 ק"מ וגם מעבר לזה. מנגד דווח על השמדה של אותן מערכות בתקיפות שיוחסו לחיל האוויר הישראלי.

"ישראל לא יכולה לקבל מצב שבו לארגון טרור בלבנון, או כאלה שנמצאים בסוריה, יהיו טילי נ"מ מתקדמים שיפגעו בחופש הפעולה שלנו", אמר הגורם הביטחוני הבכיר. הוא מדגיש שחיל האוויר יודע להתמודד עם מערכי נ"מ מתקדמים וגם מכין את עצמו לכל איום עתידי. אולם לדבריו: "אסור לנו לקבל כל שינוי בחוקי המשחק ואפשר להגיד שאנחנו משקיעים בזה משאבים אדירים".

הבעיה הגדולה של ישראל, שהיא פועלת כמעט לבדה מול הציר האיראני שפועל במשותף עם הרוסים וכמובן הסורים. האינטרס הרוסי הוא תחזוק "מוצב" באזור, האיראני הוא השפעה אזורית ומבחינת אסד זהו ייצוב המשטר.

ישראל רוצה גיבוי אמריקאי, אך הם העבירו בשנים האחרונות מהמלחמה בטרור במזה"ת ובמאבק מול איראן, אל התמקדות בעימות אפשרי מול רוסיה וסין. די לראות את הפרסומים של זרועות הצבא האמריקאי על אימונים ופעילות מבצעית כדי להבין שעם כל הכבוד לישראל, האינטרס שלהם שם את איראן והצרות ב"שכונה שלנו" במקום הרבה יותר נמוך בסדר העדיפויות, ביחס למה שהיה לפני שלוש וארבע שנים.

"האמריקאים לא נעלמו מהזירה והם דואגים להחזיק כוח בסוריה ולהפגין נוכחות אווירית וימית. מדי פעם גם הם מבצעים תקיפות. אבל אין ספק שעיקר הקשב שלהם כבר לא נמצא פה, בטח אחרי הנסיגה מאפגניסטן", התייחס לכך הבכיר עמו שוחחנו.

"צריך לומר שיש תמיכה גדולה מצד האמריקאים שחלק לא קטן ממנה מתנהל מסיבות מבצעיות מתחת לפני השטח", הוסיף הגורם אולם ציין כי בישראל מבינים שלאור האינטרסים שלהם, כמו גם סיום שתי מלחמות ארוכות שנים ועקובות מדם, האמריקאים לא יסתכנו בעוד הרפתקה במזרח התיכון.

ישראל נותרה עם המב"מ, שיש מי שסבורים כי מיצתה את תפקידה. בתקיפות הראשונות אי שם בשנת 2013, המטרה המקורית הייתה מניעת התעצמות צבאית של חיזבאללה והאיראנים באזור. לקח לישראל כשנתיים בערך להבין שזה לא מספיק כדי למנוע את ההתעצמות ובאזור 2015 התחלנו לשמוע יותר שהמב"מ פועל נגד ההתעצמות בתחום הרקטות והטילים.

מערכת איראנית (צילום: Defanews.Ir/Wikimedia Commons)
מערכת נ"מ איראנית חורדאד שבעבר דווח כי מנסים לפרוס בסוריה | צילום: Defanews.Ir/Wikimedia Commons

זמן לא רב אחר כך התגבשה ההבנה שגם את זה לא ניתן למנוע והתקיפות התמקדו בטילים ארוכי טווח, פרויקט דיוק הטילים, מערכות נ"מ ואמצעים מיוחדים. על פי דיווחים והערכות, המערכות הללו ממשיכות לזלוג לסוריה וגם למחסנים של חיזבאללה בלבנון, שם הם כבר מוגנים לאור ההחלטה הלא רשמית של ישראל שלא לתקוף בלבנון.

פעילות המב"מ היתה אמורה להיות כלי טקטי שיאפשר לישראל לבנות מענה אסטרטגי למצב, אך ספק גדול אם זה מה שקרה בפועל. ישראל כך רבים מעריכים נמצאת כעת במצב רגיש יותר, כשהאמריקאים הנמיכו פרופיל בגזרה ומערכות הנשק ממשיכות לזלוג למחסנים, מבלי שיש מענה מספק ואחרי שלא מעט זמן בוזבז.

על הרקע הלא פשוט הזה, ישראל מצליחה להתמודד, לפחות על פי התקיפות המיוחסות לה. המודיעין יודע במי או במה לפגוע, חיל האוויר ומערכי האש יודעים איך לעשות זאת. האמריקאים כאמור לא נוטשים פה, גם אם מצמצמים פעילות. רק בימים האחרונים נערכו טיסות משותפות למטוסים מפציצים שלהם עם חיל האוויר, ותרגיל ימי גדול של ישראל והמפרציות תחת חסותם.

עם כל הכבוד לפרסומים עם טענות של רוסיה על יירוט התקיפות, כביכול, ישנם דיווחים ועדויות על נפגעים ונזק בסוריה. כמו שהפתיעה את האויב עם תקיפות המב"מ, נראה שהמצב המתפתח בחזית הצפונית דורש מישראל למצוא פתרונות נוספים, אחרים וחדשים. עד שזה יקרה, בסוריה ממשיכים ליחס לה תקיפות.