זה היה בשעות הבוקר המוקדמות של יום שבת ה-10 באוגוסט. לגדר המערכת בדרום רצועת עזה הגיעה חוליית מחבלים עמוסה באמצעי לחימה במטרה לבצע פיגוע גדול בשטח ישראל.

תציפתניות זיהו את החוליה והכווינו כוחות גולני ושריון שחיסלו את המחבלים וסיכלו את ניסיון הפיגוע. המחבלים לא ראו אותם בעיניים, אבל כוח נוסף של צה"ל ישב הרחק משם באזור מצפה רמון וביצע את משימתו מבסיס יחידת הבקרה הדרומית.

"אירוע מתפרץ" מכנים זאת ביב"א – ראשי תיבות של יחידת בקרה אזורית. זו השולטת בכל מה שקורה בשמי מדינת ישראל וגם מעבר. תחום האחריות של היב"א הדרומית בה ביקרנו בעיצומה של התקופה המתוחה, כולל גם את "קן הצרעות" העזתי.

נאס"א סניף עזה

מעל לפני הקרקע זה נראה כמו בסיס קטן ומאוד מדברי, כשמה שבולט הם כמובן אותם "כדורים" גדולים אותם רואה כל מי שנוסע לאילת או חוזר ממנה. מתחת לפני האדמה זה כבר נראה כמו חדר בקרה, המזכיר את אלו של נאס"א עם הרבה מאוד מחשבים ומסכים.

מהבונקרים של היחידה שנמצאים עמוק מתחת לאדמה, הם מנהלים למעשה את הקרב האווירי מול חוליות המחבלים עד לחיסול שלהן, כשבחודש החולף זה קרה יותר מפעם אחת.

היב"א הדרומית (צילום: דובר צה"ל)
למי שמסתכל בחוץ זה נראה כמו "כדורים גדולים". היב"א | צילום: דובר צה"ל

"אם יש אירוע גדר ברצועת עזה, אני יודע שיש לי פה כטב"מ, מטוס או מסוק שמתאמן באזורים אחרים לקחת למשימה ובמה כל אחד מהם כשיר", מסביר סרן ש', סגן מפקד גף ביחידה.

דמיינו את רצועת עזה על 41 הק"מ אורך שלה כשהיא עמוסה בכלי טיס מסוגים שונים. "באוגדה יושב צוות של בקרים", מסבירים מפקדי היחידה איך זה עובד. "בעבר היה שם רס"ן עם שלושה בקרים נוספים, אבל בהמשך זה גדל וההערכה שימשיך לגדול".

"עלינו לאתר כל איום אווירי שמנסה לבצע פעולה עוינת", הם מוסיפים. "כולל למשל רחפן שהטיל חימוש על כוחותינו בעזה, שזה איום חדש שהולך ומתגבר".

סרן ש' מספר שבאירועים האחרונים בהם היו ניסיונות חדירה, פתחו עמדה ייעודית לאירוע הגדר בעזה. "אתה רץ למכלול ושומע כריזה שבונה לך תמונה על משהו שקורה על הגדר".

כלי הנשק שנתפסו על המחבלים שניסו לחדור לישראל מעזה (צילום: דובר צה"ל, באדיבות גרעיני החיילים)
כלי הנשק שנתפסו על המחבלים שניסו לחדור לישראל מעזה | צילום: דובר צה"ל, באדיבות גרעיני החיילים

היו אירועים בהם רץ וחשב על אח שלו שהיה בקו בעזה. "בגדול הרגשתי שאני רץ להציל אותו. בעמדה אתה בונה תמונה ומנסה להבין מה קורה, אז אמרו לי ארבעה מחבלים שניסו לחצות את הגדר. פה אני צריך להבין מה המשימות של חיל האוויר ומה אני רוצה".

כאן מגיע השלב בו הוא מתחיל לפעול. "מסוק לפינוי פצועים אני מזניק לנקודת המתנה באוויר, מסוק קרב עם חימוש שייצור קשר עם האוגדה כולל מה היא צריכה. כטב"מ שאני יודע למשל שנמצא באימון במקום מסוים ואני מביא אותו שיאתר את המחבלים ואולי עוד כמה שנמצאים שם. נותנים לכל כלי טיס את המשימות הרלוונטיות".

שגרה של חירום

בשנה יש בערך כ-700 אירועים שנחשבים בעיני מערך הבקרה כחריגים ודרשו הזנקה של מטוסים או פעולות אחרות הנחשבות למסווגות. גילוי של מטרה, סיווג ולבסוף ההחלטה האם יש צורך להפעיל נגדה כוח אש, זה תהליך שקורה שם על בסיס כמעט יומי.

מנהל מכלול (בקר ומש"ק בקרה) הוא זה שמחליט להזניק מטוסי יירוט או מסוקי קרב. הוא זה שישלח כטב"מים כשצריך ויכניס את סוללות הטילים של מערך ההגנה האווירי לכוננות של "מיידי". הוא גם זה שיחבר את ה'בור' של חיל האוויר לתמונת המצב ויסייע להם לקבל את ההחלטה הפיקודית.

בזמן מבצע בעזה, למשל, היחידה פותחת "מכלול בקרה" הכולל מספר לא קטן של עמדות שכל תפקידן לנהל את התקיפות והתעבורה האווירית בשמי הרצועה. "מנהלים את התקיפות, איזה מטרות תוקפים כולל תיעדוף", מסביר סרן ש'.

היב"א הדרומית (צילום: דובר צה"ל)
מחליטים אם להפעיל אש כמעט על בסיס יומי | צילום: דובר צה"ל

רס"ן ד' נכנס לתפקידו לפני כשלושה חודשים ומספר על אחת ההסלמות האחרונות בעזה: "התקשרתי ל-ש ושאלתי אותו איפה הוא". סרן ש' עצמו מסביר מה היה איתו באותו רגע, "אני תושב העוטף ובדיוק שמרתי על אחותי הקטנה כשההורים שלי היו בחו"ל. ד' מדבר בשפה אחרת, מבצעית, ואני בכלל נמצא בבית תחת רקטות בממ"ד".

רס"ן ד' ממשיך, "דברים קורים ברגע. מצד אחד צריך לבצע משימה מצד שני הסגן שלך במצב כזה. היה לי קשה, אבל אמרתי לו תודה רבה תישאר בבית, הכל בסדר. בסוף רוב האנשים ביחידה גרים במרחב והאירועים פוגשים אותם. זה מאוד רגשי".

באוויר הכביש הכי מהיר

כל מטוס שממריא ונוחת בישראל, צבאי או אזרחי, עובר ממגדל הפיקוח לידיים של היב"א. תפקידם להעביר תמונה שלמה, רחבה ומדויקת לגורמי הפיקוד. "עלינו לדעת מי הוא כל כלי ומה הוא אמור לעשות. בין אם כלי שלנו או לא", מסביר רס"ן ד'.

כמה הסיפור הזה מסובך מבינים כשרואים את מפת נתיבי האוויר של מדינת ישראל. תחילה סגן המפקד מציג את המפה עם נתיבי נתב"ג שמופיעים בצבע מסוים, ואז מוסיף את הציור שתוחם את בסיסי חיל האוויר ואז אזורים אסורים לטיסה, כולל אגב עמק החולה, כדי לא לפגוע בציפורים.

"הקווים האלה הם דרכי התעבורה של מטוסי הקרב. הם חייבים להגיע דרך אותם נתיבים", ואז הוא הוסיף עוד צבעים למסוקים, למטוסי תובלה, מטוסים ללא טייס, למטוסים אזרחיים, למטוסי ריסוס ובקיצור - די מהר המפה הזכירה יותר מראה של כורי עכביש בצבעים שונים.

היב"א הדרומית (צילום: דובר צה"ל)
רק שם מבינים כמה הסיפור מסובך. היב"א | צילום: דובר צה"ל

כלי טיס שיסטה מהנתיב בגלל טייס שלא הבין את הבקר או בגלל טעות של הבקר עצמו - המשמעות היא תאונה אווירית קטלנית או סיווג ככלי עוין. אם זה לא מספיק, דמיינו שלסיפור המאוד עדין הזה נכנסים כלי טיס חשודים ומבצעים חשאיים.

"התעבורה במרחב שבמדינה היא פסיכית", אמר רס"ן ד' כשהצביע על מפת ישראל, שפשוט נעלמה תחת כמות הקווים בצבעים השונים. "תוסיף לזה את נתיבי הנדידה של הציפורים בשמיים, שגם אותם אנחנו רואים יפה מאוד. חשוב להבין גם שציפור או חסידה יכולים לייצר אירוע בטיחות, אז יש פה מתח בין לזהות את הכלי לבין לנסות לטוס באופן בטיחותי".

העובדה שישראל היא מדינה די קטנה מכתיב לאנשי הבקרה זמני החלטה זעומים. לא פעם מדובר בשניות עד דקות בודדות. יש לציין שגם סוללות כיפת ברזל פועלות עם מערך הבקרה האווירי.

להבדיל בין רחפן לציפור

הבקרים נדרשים לחתום קבע של חמש שנים בגלל ההכשרה הארוכה שהם עוברים. גם ההכשרה של מש"קי הבקרה אורכת חודשים ארוכים. בקרוב יפתח בית הספר לבקרה בבסיס עובדה, כאשר הכוונה היא להעביר אותו בהמשך לבסיס חצור או רמת דוד.

"זה לא תהליך הכשרה טריוויאלי. התוצאה הסופית היא האנשים האלה שיש להם הרבה מאוד משימות והם מומחים", הסביר רס"ן ד'. "אלה האנשים שיחליטו האם מה שרואים במסך דורש הזנקת מטוס קרב או ינהלו במבצעים את התעבורה האווירית".

חמל בחיל האוויר (צילום: דובר צה"ל)
"יש להם הרבה מאוד משימות והם מומחים" | צילום: דובר צה"ל

חלק מתהליך ההכשרה והניסיון זה לזהות ולסווג מה ציפור, מה מטוס קרב או רחפן. בסופו של דבר הם נבחנים במבחן התגובה, וזה יכול להיות לא פעם אירוע "מאפס למאה".

הם עובדים בצוותים של בקר, שהוא קצין, ומספר משתנה של מש"קי בקרה. במשמרת רגילה יפעלו כמה צוותים כאלה.

חילוץ מטיילים בצהריים, יירוט בעזה בערב

למרות שהם יושבים רחוק, בבונקר מוגן וממוזג, הם ממש לא מנותקים וחשופים לטרגדיות ולמצבים נפשיים לא פשוטים.

באסון נחל צפית, נפתחה בתוך פחות מ-2 דקות עמדה ייעודית לבקרת מסוקים, שרבים מהם נשלחו לאזור למשימות איתור וחילוץ. "אתה יכול ב-12 בצהריים לעשות חילוץ מטיילים ובשעה ארבע ליירט כטב"מ של חיזבאללה או חמא"ס", הם מסבירים.

סרן ש' סיפר על הרגעים הדרמטיים שחווה באירוע חילוץ אחר אז נהרג אב ובנו במהלך טיול. "אתה מנסה לנתק את עצמך מהסיטואציה אבל קשה מאוד. בהתחלה הדיווח על פצועים, אח"כ שומעים על ילד ואבא ומבינים שזה משהו אחר שומעים את הטייס וזה מכה בך. אתה לא יכול להישאר קר רוח אבל מהר מאוד מבין שאסור לך לשדר פאניקה בקשר. עדיין, אי אפשר לברוח מזה עד הסוף".