איתן - מל
ה"איתן". מדוע התרסק המל"ט האסטרטגי? | צילום: ויקיפדיה

הבוקר (ראשון) התרסק כלי טיס בלתי מאוייש של חיל האוויר מסוג "איתן" במהלך טיסת ניסוי של התעשייה האווירית, בשטח פתוח במרכז הארץ. בתקרית ההתרסקות של המל"ט האסטרטגי, הגדול והיקר ביותר בצה"ל, לא היו נפגעים, והאירוע מתוחקר כעת על ידי התעשייה האווירית וחיל האוויר.

האם הדבר ימנע את מגמת השימוש ביותר ויותר כלים בלתי מאויישים, ובמיוחד כלי טיס, בצה"ל ובצבאות העולם בכלל? כנראה שלא. אפילו ההשפלה האירנית את ארה"ב, בדמות העמדת הכטב"ם האמריקני למול המצלמות, לא מצביעה על שינוי הטרנד הצבאי העולמי, שכולל שימוש הולך וגדל בכלי טיס בלתי מאוישים, בין אם לתקיפה, לריגול או לכל מטרה אחרת.

לוחמת האוויר-קרקע מתעצמת

ינואר 2009. מספר מטוסים ללא טייס ממריאים מבסיס חיל האוויר בפלמחים, מל"ט נוסף מסוג "איתן" ממריא מתל נוף. צוות של מפעילים יושב בקרון הבקרה, התמונות משודרות גם לבור, מטה חיל האוויר בקריה.

שש שעות אחר כך, שיירה של 17 משאיות יוצאת מנמל פורט סודן לכיוון הגבול עם מצרים. מסביב חושך ונראה כי אף אחד מאנשי השיירה לא מעז לדבר עם זה שלידו – כולם דרוכים ומתוחים, במיוחד הקבוצה מאירן. לפתע, ללא שום התרעה, המשאית המובילה מתפוצצת והופכת לפטריית אש ענקית. מיד אחר כך אותו הדבר קורה גם לאחרונה. מפה זה כבר מטווח ברווזים; אף אחד לא הבחין במל"טים מסוג הרמס 450 שירקו טילים לעבר המטרות.

השורדים בורחים למדבר ומשאירים מאחור 39 גופות. ובמשך כל הזמן הזה צופים על האירוע המפעילים מהקרון בישראל, אלה שדואגים שלכל טיל יהיה בית. לאחר שמפעיל ה"איתן" סופר 17 פטריות של אש, המל"טים עושים דרכם חזרה לישראל. יעברו חודשיים עד שהעולם ישמע על התקיפה וסיכול הברחת הנשק לעזה.

הרמס 450
השתתף (על פי פרסומים זרים) בתקיפה בסודן ב-2009. הרמס 450 | צילום: ויקיפדיה

התיאור למעלה מבוסס על פרסומים זרים. לפיהם תקיפת השיירה, שהובילה טילים לטווח בינוני מסוג פאג'ר 3 לרצועת עזה, הייתה למעשה תחילת העתיד של לוחמת האוויר-קרקע הישראלית, שתשלב כלי טיס מתצפתים ותוקפים, על טהרת הכטב"מים – כלי טיס בלתי מאוישים.

צה"ל מומחה עולמי בתחום

מדינת ישראל, באמצעות חיל האוויר, נחשבת כיום לאחת המובילות בכל מה שקשור לכטב"מים. הראשון בישראל שחשב על הרעיון היה שבתאי בריל, רב סרן באגף המודיעין. הימים היו ימי מלחמת ההתשה ובריל חיפש דרך להשיג מודיעין מבלי לנגח את טייסי חיל האוויר עם חומת טילי הנ"מ. מפה הדרך הייתה מאוד קצרה להקמת מפעל לייצור מזל"טים והוקם מפעל משותף של התעשייה אווירית ותדיראן.

כשנכנסה ישראל למלחמת לבנון ב-1982 כבר הייתה המדינה מהמובילות בתחום. לחיל האוויר הייתה טייסת מלאה ובנוסף לה היו גם כלי טיס בלתי מאוישים "מתאבדים"; כאשר תקפה ישראל את סוללות הטילים הסוריות שוגרו עשרות כלים, שגרמו לסוללות לירות את מטח הטילים הראשון ובכך לחשוף את מקומן. רק לאחר מכן הגיעו מטוסי הקרב הישראלים והשמידו את הסוללות.

מאז ועד היום, רבים מהמזל"טים (מטוסים זעירים ללא טייס) הפכו למל"טים ולכטב"מים, ומלווים כמעט כל מארב ופעולה של היחידות השונות.

ה"איתן" – כלי אסטרטגי חשוב למול אירן?

לפני כשנה חשף צה"ל את ה"איתן", מל"ט כחול-לבן שהספיק לרשום טיסות ניסוי מוצלחות במהלך במבצע "עופרת יצוקה". האירועים הבוקר, כאמור, עוד לא נחקרו עד תומם, וכרגע אחת הסברות היא כי טעות אנוש הובילה להתרסקות.

ה"איתן" הוצג כבר ב-2007, תחת השם "הרון TP", שדרוג של ה"הרון 1". לפי אתר צה"ל, עידן ה"איתן" נפתח רשמית עוד בשנת 2000, עם הגדרת הצורך בכטב"ם בעל יכולות נרחבות. ב-2006 נערכה טיסת בכורה, וב-2009 נחתמה העסקה לרכישת הכלי.

ה"איתן" מתאפיין בשהייה ממושכת בגובה רב – 24 שעות, ויש הטוענים אף 36 שעות, בגובה של עד 13,700 מטר ובכל תנאי מזג אוויר. יש לו מוטת כנפיים של בואינג 737, הוא מסוגל לשאת משקל רב, ומצויד במערכות טכנולוגיות מתקדמות של תעופה, בקרה ומודיעין. הוא מסוגל לבצע מגוון של משימות, מתצפית וציון מטרות ועד תדלוק אווירי ותקיפות אסטרטגיות. בין השאר יוחסה לו תקיפה השיירה האירנית בסודן ב-2009. גרמניה וצרפת כבר מגלות בו עניין.

ה"איתן", המגביה ומרחיק טוס, מספק מענה גם למדינות המעגל השלישי, כמו אירן. אף על פי שגורמים צבאיים מסרבים להתייחס לאיתן מהזווית האיראנית, ברור כי יכולותיו מהוות איתות אזהרה לאחמדיניג'אד.

איך זה עובד?

חלק מהכטב"מים החדשים נשלטים באמצעות מערכת תקשורת מבוססת לוויינים, מה שמאפשר למפעיל אמריקאי, למשל, לשבת בארה"ב בזמן שהמטוס נמצא בשמי אפגניסטן. אבל זה עוד כלום אל מול תכניות העתיד. בשעה שצבא ארה"ב בודק אפשרות להסב מטוס תובלה צבאי רגיל למטוס תובלה ללא טייס, שוקדים בישראל על תכנון מראש של מל"ט-מטען. נקודת המוצא היא שהמטוס יוכל לשאת מטען של 10 טונות במכולה שתיתלה מתחתיו, וכך, ללא סיכון חיי טייסים, צה"ל יכול לתספק את כוחותיו דרך האוויר. בארה"ב ובאירופה מעריכים שפלטפורמה כזו תצא לעולם ב-2020.

עוד בוחנים בישראל מל"ט בעל יכולת שהייה רצופה של שבעה ימים בגובה 50 אלף רגל. המל"ט המתוכנן יהיה מסוגל לשאת מטען ייעודי של מצלמות ותקשורת במשקל 200 ק"ג.

MQ-1 פרדטור - מל
המל"ט הראשון שהשתתף בקרב אוויר-אוויר: ה-MQ-1 פרדטור | צילום: Getty Images, GettyImages IL

בשנים האחרונות ישנה חזרה דווקא לגדלים קטנים, יש לומר ממוזערים. לצה"ל נכנס בשנים האחרונות מזל"ט בשם "מוסקיטו". הוא מגיע לשדה הקרב על גב של חייל וכשיש צורך, כמו למשל בזמן לחימה בשטח בנוי, הוא מועלה לאוויר ונותן תמונות בזמן אמת, מה ומי נמצא מעבר לקיר. השאיפה בצה"ל היא שבעתיד לכל פלוגה יהיה המוסקיטו שלה (מי רוצה פק"ל מזל"ט?).

מלבד המוסקיטו נחשף לאחרונה ה"תעתוע", ששוקל 4 ק"ג בלבד ויכול לטוס במשך שעה. מפעל ההנדסה של תע"א חוזה התפתחות עתידית בשני כיוונים מקבילים: מל"טים זעירים ומל"טים כבדים. במסגרת הניסויים בחברה, שוגר באחרונה בהצלחה מל"ט-מיקרו במשקל של 300 גרם. הוא נשא מצלמה במשקל 20 גרם, המריא לגובה של 300-100 מטרים ושהה באוויר 35 דקות. בתע"א סבורים כי מל"טי-מיקרו יוכלו לשמש כוחות יבשה, שיפעלו בלוחמה בשטח בנוי.

יבוטל קורס הטיס לאלתר?

על פי מהנדסים של חברת תע"ש, תחום המטוסים ללא טייס הוא המוביל בענף התעופה בעולם. בשנים האחרונות נרשמה עלייה גדולה בייצור מל"טים, ההשקעה בפיתוחם בעולם גדלה פי ארבעה, ולפי חישובי התעשייה האווירית, בעתיד השקעה זו תגדל עוד פי שבעה. צבא ארה"ב אף הצהיר כמדיניות כי לא יפתח יותר מטוסי קרב עתידיים אחרי ה-F-22 Raptor וה-F-35 JSF Joint Strike Fighter. כל המטוסים העתידיים בצבא ארה"ב אמורים להיות מטוסים ללא טייס.

MQ-1C גריי איגל-מל
מסוגל לשהות 36 רצוף באוויר. MQ-1C גריי איגל | צילום: אימג'בנק/GettyImages
RQ-4 גלובל הוק-מל
המל"ט הראשון שחצה את האוקיאנוס השקט. RQ-4 גלובל הוק | צילום: Koichi Kamoshida, GettyImages IL

בחיל האוויר מבינים היטב לאן נושבת הרוח וכבר בשנת 2004 הקים החיל את בית הספר לכט"במים בבסיס פלמחים. מדובר בקורס יוקרתי וארוך המתחלק לשניים: מטיסי חוץ (המאותרים כמלש"בים) שאחראים על כל המראה ונחיתה של המטוסים ולמעשה עומדים בחוץ ליד המסלול עם שלט משוכלל ומבצעים את עבודתם; ומטיסי פנים, השולט בכלי במהלך המשימה עצמה. במסלול השני מדובר בקצינים שפרשו מקורס טיס (הדרך היחידה להגיע) אחרי יותר משנה. ההכשרה הנייעודית אורכת 7 חודשים, כאשר בסיומה מתחייב המפעיל לשירות קבע של שנתיים.

נכון להיום, הטכנולוגיה כבר נמצאת פה; יש שיגידו שאפילו התרסקויות כמו זו של מטוס ה"איתן" הבוקר הן דווקא טיעון בעד שילוב מוגבר של כטב"מים על פני מטוסים מאויישים. אולי הלך לא מעט כסף, אבל אף טייס לא נהרג. ימים יגידו אם מקצוע הטייס יהיה בשנים הבאות לתחביב בלבד.

>> זה לא צבא, זה רק בכאילו: הסוואה בצבאות בעולם