גרמו לפיקוח יתר על מחליפיהם: הבעיה עם הקצינים ה"בנדיטים"

ב-7 באוקטובר חמאס הצליח להכריע אוגדה של צה"ל, צבא שהפיקוד שלו פשוט קרס באותו היום. בסדרה "מה קרה לצה"ל" העיתונאי עמרי אסנהיים והבמאי גלעד טוקטלי חוקרים את מה שקרה לצה"ל בעשורים האחרונים. בוחנים למעשה את התהליך שהוביל עד ל-7 באוקטובר.

בשורה של ראיונות עם אותם הקצינים שעמדו בראש המערכת והיו בחזית הפיקוד, נאמרים דברים חשובים, למשל השאלה של תא"ל במיל' גיא חזות מדוע לוחמי החי"ר לא נכנסים למנהרות חמאס כמו שהם נכנסים לבתים ממולכדים, ובכך נותנים לחמאס "מרחב חסינות".

אבל צפייה בראיונות עם אותם קצינים מעוררת גם לא מעט אי נחת. כך למשל, בדיון החשוב על כך שמדינת ישראל הגיעה למצב אבסורדי, שבו היא מעדיפה שלא לסכן את הלוחמים שלה מחשש שיהרגו, עד לרמה שמוכנים לקבל אזרחים הרוגים אבל לא חיילים. שיא האבסורד היה, כפי שהציגו בסדרה, שבלבנון השנייה לוחמים לא נכנסו ל"שמורות טבע" של חיזבאללה בגלל רמת הסיכון, בזמן שמאותן שמורות שיגרו רקטות לעבר אזרחים.

הדיון הזה נכון וחשוב. רק שהמפקדים הבכירים שהתראיינו לסדרה לא הצליחו להבין: זה לא שלא היו מוכנים לקבל חיילים הרוגים ולקחת סיכון. העניין היה המחיר והתשלום בדם, ביחס למשימה ולמטרות. החברה האזרחית דווקא מבינה שחיילים נהרגים במלחמה ולחימה. רק שהחברה האזרחית מפסיקה לקבל חיילים הרוגים כשאין מטרות ברורות למלחמה, כשהלחימה לא בקונצנזוס וכשהיא חסרת תכלית.

קצינים מתראיינים כאילו שבאו מהאו"ם

חלק משמעותי מקבלים הקצינים שמכונים "הבנדיטים" אותם אוהבים להלל כבר שנים רבות, בטח במלחמות. מדובר בקצינים שנתנו את מיטב שנותיהם לצה"ל, להגנה על המדינה ולכולם זכויות רבות. אבל הבנדיטים, שהמוכרים שבהם מתראיינים בסדרה, הם אלה שבנו בצבא היבשה את התרבות הארגונית הרקובה, שפגעה ביכולות של צה"ל ובאופן שבו הוא פועל.

גם בסדרה ניכר שאותם בנדיטים אנשים אמיצים, אבל בסך הכל כאלה שמוכנים ללכת עם הראש בקיר ולהפעיל עוד יותר כוח, כדי להתגבר על בעיות שבסופו של דבר הם חלק מהבסיס שלהן. בכל מקרה הם לא מציעים את הסדר הנדרש ואת המשמעת, לצד פעולות מפתיעות ויצירתיות.

מה שמדהים זה לראות בסדרה את כל ה"לשעברים" יוצאים נגד צבא נכה, אבל מגנים אחד על השני בכסות של בנדיטים בקטע חיובי, וזה גם במקביל לוונדטה האישית שלהם נגד צה"ל וקצינים שהם נוטרים להם טינה.

הם מתעלמים מזה שהבנדיטים לא היו אריק שרון, הם היו חלק ממה שהשחית את הצבא, היו חלק ממה שגרם לפיקוח יתר על מפקדים שבאו אחריהם, עד פגיעה בעצמאות שלהם, היו חלק ממה שסירס את המפקדי הבאים, כולל בנדיטים שבאו אחריהם. בכלל, איפה היו אותם אנשים בדיוק כשלבשו מדים? דומה שהם מתראיינים כאילו הם באו מהאו"ם ולא מתפקידי מפתח בצה"ל.

שקר בתחקיר לא דומה למעשה אמיץ בשדה הקרב

מה שלא פחות ממדהים, הוא הניסיון של אותם בנדיטים לשעבר, שהודחו בגלל ששיקרו סדרתית למפקדים ולפקודים שלהם, על אירועים על גבול הפלילי ומעבר, שאין להם שום קשר לשדה הקרב, להשוות את עצמם לבנדיטים מהסוג החיובי. כלומר כאלה שהפרו פקודה וסגרו את הקשר, כדי לבצע משימה בניגוד לפקודות, כשהם מבינים שזה יהיה צל"ש או טר"ש. אין דין של מי שנתן לבן שלו לנהוג על טרקטורון ואז שיקר בתחקירים, כדין מפקד כוח שאומרים לו לבטל משימה, סוגר את הקשר וממשיך.

מה שלא הוצג עד כה בסדרה ומרבית המרואיינים לא נטו לשתף, הוא איפה הם טעו ומה מידת הנזק שגרמו הם לצה״ל. אולי הבנדיטיות של צ׳יקו תמיר, שמואל זכאי ועימאד פארס גם הזיקה, כי הם לא ידעו איפה הגבול ובגללם נשארנו עם צייתנים מרובעים? אשכנזי, המשקם הגדול של צבא היבשה, לא מספר שאחרי שנתיים לערך הפסיקו את ההשקעה וחזרו להשקיע באש ומודיעין. צ׳יקו לא מספר איך כיועץ בפד"ם הוא המליץ על תמרון מאוד מאוד מוגבל ומשוריין כולו, ולא על תוכניות הכרעה.

מלבד חלוץ, אסנהיים לא מעמת איש מהם עם העובדה שצבא היבשה לא התנוון בחלל ריק. מפקדים החליטו על זה. כמעט כולם מרואיינים לסדרה. הכי קל להאשים את אביב כוכבי לבדו אבל זה שזה קל (ויש לו טונות של חמאה על הראש) לא הופך את זה לסיפור כולו.

איפה הדרג המדיני? הצבא לא מחליט לבד ופועל (ומושפע) בתוך מרחב שמשרטטת לו הממשלה. היחיד שהציף כרגע את הנקודה הזאת בסדרה, היה רונן מנליס, שסיפר איך כקמ"ן אוגדת עזה התריע על המנהרות והתיעדוף הנמוך של חמאס באמ"ן. רק שאז הוא נפגש עם ראש אמ"ן דאז, אביב כוכבי, ומבין את המורכבות, הצורך ותיעדוף משימות אל מול שמיכת התקציב וסד"כ הכוחות הקיים. אין מספיק להכל וזאת עובדה.

"מתעלמים מכך שהיו חלק מהדרך ל-7 באוקטובר"

אז אם נחזור לבנדיטים, חשוב להדגיש שהם לא הודחו על כיבוי מכשיר הקשר וצליחת התעלה. מה שבפועל בוצע תוך האזנה מלאה לרשת הפיקוד. הם הודחו על מעשים הזויים ממש. על שקרים, הדלפות, טיוחים כשאלה באמת נקודות הקצה בקריירה רצופה הצטיינות בקרב ואירועים חמורים בתחומי המשמעת, כשהיו גם מכות לשוטרים, חריגות מנורמות לחימה ועוד.

ניסיונם לתאר עצמם כאריק שרון של זמנם, גובל בהנדסת תודעה. יוסי בכר שהיה בנדיט לא קטן לא הסתבך כך, גם ישראל זיו, יאיר גולן, גבי אשכנזי, אביב כוכבי ועוד, ידעו להיות בנדיטים אבל לא חרגו מהשורה במשמעת, וכשכן זה היה תמיד לטובת משימה. למשל פרשת יאיר גולן ונוהל שכן. הניסיון להשוות בין יעקבסון הקצין הזוטר (שהפר פקודה כדי לפעול טוב יותר מול חיזבאללה) למפקדים בכירים, זו השוואה בין תפוחים ותפוזים.

עימאד, זכאי וצ'יקו שמתראיינים לסדרה של אסנהיים וטוקטלי, מתעלמים מכך שהתנהגותם הקשתה על יורשיהם לפעול ביוזמה בקרב, כי התנהלותם גרמה לצורך בפיקוח יתר, וגם הם לגמרי חלק מהדרך ל-7 באוקטובר.

הכתוב הינו טור דעה.