אגדות רבות ומוזרות נקשרו לאורך השנים בשמה של מדינת ישראל וארגון הביון שלה: המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים. כמעט כל חיסול בעולם מיוחס לארגון הביון הישראלי, לא פעם באמצעים הזויים כמו מאכלים מורעלים, או סיפורי אלף לילה ולילה על כרישים מאולפים ושלל סוגי ביון מיוחדים. מטבע הדברים אנשי המוסד פועלים תחת מעטה כבד של חשאיות שנחשף רק אחרי כישלון צורב או אחרי הסרה של חיסיון, מה שקורה בדרך כלל אחרי 50 שנה ויותר.
מי שאחראי על פי פרסומים זרים על מבצעים מיוחדים וחיסולים זו יחידת שמכונה "כידון", יחידה הכפופה לאגף המבצעים של המוסד, "קיסריה". על פי פרסום של ה"סאנדי טלגרף" מדצמבר 2010, יחידת כידון כוללת 40 מחסלים, לפחות חמש מהם נשים, ומרבית הלוחמים בשנות ה-20 לחייהם. ב"טלגרף" נטען שבסיס האם של היחידה נמצא אי שם במדבריות הנגב.
על פי ספרם של יוסי מלמן ודן רביב, "מלחמות הצללים", יחידת כידון מבודדת גם בתוך המבנה החשאי של המוסד ולוחמיה באים לרוב מתוך יחידות כמו שייטת 13 וסיירת מטכ"ל. היחידה פועלת בצוותים קטנים, בדרך כלל שניים עד ארבעה סוכנים, שפועלים כחוליה. לצורך השמירה על זהות הסוכנים הם פועלים גם בתוך המוסד תחת שמות בדויים וכאשר הם יוצאים למבצע הם משתמשים בארבעה שמות בדויים ואף יותר. מלמן ורביב מדגישים שלמרות שכל חיסול ורצח בעולם מיוחסים למוסד, המספר – שלא פורסם מעולם – עומד על כמה עשרות בודדות, "ספק אם מספרם מגיע לחמישים".
הכשלונות: חיסול חאלד משעל, חשיפת הסוכנים בחיסול מבחוח
למרות החשאיות ישנם שני מקרים לפחות שבהם נחשפו שיטות הפעולה של כידון ואף זהות המחסלים. המקרה המפורסם הראשון היה כאשר מדינת ישראל ניסתה לחסל את מנהיג חמא"ס חאלד משעל.
ב-25 בספטמבר 1997 מתקרבים שני לוחמים של כידון אל משעל כשבידם אמצעי שאמור להתיז רעל קטלני. לוחם אחד אמור היה לפתוח פחית קולה בכדי להסיח את דעתו של משעל, ואז היה אמור הלוחם השני להתיז את הרעל. את האימונים, אגב, הם עשו על עוברים ושבים ברחובות תל אביב. השניים מצליחים להתקרב למשעל ולהתיז עליו את הרעל שאמור לחסל אותו אחרי מספר שעות, זאת בכדי שבעולם יחשבו שמדובר במחלה ולא ייחסו את המוות לישראל.
אבל משעל הרגיש שמשהו לא בסדר וכך גם נהגו האישי. מתחיל מרדף ושני הלוחמים נתפסים ומועברים לחקירה אצל הירדנים. עוד ארבעה לוחמים נמלטים לשגרירות ישראל והשאר מצליחים לצאת מירדן. כך נחשף אמצעי של המוסד כמו גם שיטת פעולה וזהות של סוכנים.
הפעם השנייה שבה נחשפו אנשי כידון הייתה במבצע מוצלח יותר, שבו חוסל מחמוד אל מבחוח בדובאי. למרות הצלחת המבצע, במובן מסוים הוא גם היה כישלון צורב, מכיוון שהוא תועד כולו במצלמות האבטחה הרבות שפזורות במדינה, וכך העולם כולו צפה כמו בסרט קולנוע כיצד ישראל חיסלה את מבחוח. אומנם אף סוכן ישראלי לא נעצר מאז אך גם פה נחשפה שיטת פעולה וכנראה שנשרפו לפחות 33 סוכני מוסד שלא יוכלו להשתתף יותר בפעולות מהסוג הזה.
לכישלונות הללו יש להוסיף את כישלון החיסול של הטרוריסט עלי חסן סלמה (שחוסל בהמשך) בשנות ה-70 כנקמה על רצח הספורטאים במינכן.
ההצלחות: חיסול מדענים וטרוריסטים
היחידה ידעה לאורך השנים גם לא מעט הצלחות, שאומנם לא לקחנו עליהם אחריות, אך לפי פרסומים זרים – וגם לפי ההיגיון הבריא – די ברור מי רצה לקצר את חייהם של אותן מטרות.
במהלך שנות ה-80 סייעו מדענים אירופאים לעירקים לבנות טילים שיכולים לאיים על מדינת ישראל. מי שנחשב למוביל בתחום היה מהנדס גרמני בשם הרמן שמידט. מאוד מהר הגיעו לשמידט הודעות שכדאי לו להפסיק לעבוד למען העירקים אבל הבחור לא הבין את הרמז. לאחר מכן מכוניתו התפוצצה כאשר המבצעים מקפידים שעוברים ושבים לא יפגעו. כשגם זה לא עזר, משרדיו של שמידט עלו באש. רק אז הוא קלט את הרמז והפסיק לעבוד אצל העירקים.
מי שלא הבין את הרמז היה המדען ג'ראלד בול, שבנה לעירקים תותח עוצמתי במיוחד. במקרה של בול הרמזים ממש לא נקלטו ולפי פרסומים זרים לוחמים של כידון חיסלו אותו בירי אקדחים עם משתיקי קול בפתח דירתו שבבריסל. לאחר החיסול הפרויקט נגנז.
הלוחמים של כידון נוהגים לעבוד גם בשיתוף פעולה עם היחידות המיוחדות של צה"ל. ב-16 באפריל 1988 יוצאים לוחמים משייטת 13 וסיירת מטכ"ל למבצע חיסול בטוניס הרחוקה, שם מסתתר חליל אל ווזיר המכונה אבו ג'יהאד, שהיה אז סגנו של יאסר ערפאת. על פי פרסומים זרים אנשי כידון היו אלו שתיצפתו ואספו מודיעין על המטרה. הם שכרו רכבים מבעוד מועד וכאשר הגיעו אנשי הקומנדו לחוף של טוניס אספו אותם אנשי כידון והובילו אותם אל היעד. לאחר החיסול נמצאו הרכבים נטושים באזור החוף. מדינת ישראל מעולם לא אישרה שהיא זאת שעומדת מאחורי החיסול אך בשנת 2003 אמר אריאל שרון, בטעות או שלא, שצנחנים ישראלים היו אלו שקצרו את חייו של הארכי-טרוריסט.
חיסולים נוספים שמיוחסים לכידון כוללים את חיסולו של פאתחי שקאקי, מנהיג הג'יהאד האסלאמי שבשנת 1995 ספג במלטה שישה כדורים על ידי שני מתנקשים רכובים על אופנוע. וכמובן עימאד מורניה, שעלה לשמים כאשר הג'יפ שלו התפוצץ בלב דמשק. לאלה יש להוסיף את המדענים האירנים שחוסלו בדירותיהם או ברחובות הסואנים של טהרן מבלי שאף סוכן נתפס לאחר ההתנקשות. לדברי מלמן ורביב, לסוכני כידון היה חלק מאוד חשוב גם בפעולת התקיפה של הכור הסורי. לוחמים של כידון ביצעו מעקב אחרי בניית הכור והביאו דגימות של הקרקע לבדיקת מעבדות בישראל.
האגדות בעולם הערבי: נשרים, כרישים וסנאים בשירות המוסד
אי אפשר שלא לסקור גם את המבצעים היותר "מעניינים ומוזרים" וזאת בלשון עדינה. על פי כלי התקשורת בעולם הערבי, המוסד מפעיל גם מחסלים מיוחדים במינם שכוללים 14 מרגלים של המוסד – ואלה נתפסו לאחרונה בסמוך לגבול כשהם מצוידים במכשור מתקדם במיוחד. "בזכות ערנותם של אנשי המודיעין שלנו, הצלחנו לתפוס 14 סנאים בגבולות המדינה, שצוידו במערכות ריגול של גורמי ביון זרים. למרבה המזל הם נעצרו לפני שהצליחו לפעול בשטח", נמסר בסוכנות הידיעות האירנית פרסס.
לסנאים יש להוסיף דיווח סעודי על נשר שנחשד בריגול לטובת ישראל. הנשר נשא על רגלו ג'י.פי.אס וטבעת שעליה חרוט שמה של אוניברסיטת תל אביב באנגלית. הוא נלכד בביתו של שייח' ביישוב 'חאייל' שבסעודיה. ואיך אפשר בלי הכרישים שנשלחו לרגל בסיני. הסיפור נולד בעקבות מקרה של תקיפת כריש שגרם למותה של תיירת בת 70. לרשויות בסיני היה הסבר ברור לתופעה: מדובר בכריש שהונדס גנטית על ידי המוסד הישראלי כדי שיהיה מסוגל להריח את התיירים הנמצאים על החוף, זאת בכדי לפגוע בתיירות ובכלכלה המצרית.
גם אם אנשי כידון אחראים רק על חלק קטן מתוך הרשימה שמיוחסת להם, עדיין מדובר בהפגנת יכולת מרשימה, המעררת הערכה לאנשים שחיים למעננו בסכנה בזמן שאיננו יודעים דבר על פעילותם ובטח שלא את שמם.