שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר מיכל אגמון-גונן, הורתה למשרד הביטחון לממן לנכה צה"ל תרופה ניסיונות מיפן האמורה לשפר את מצבו הבריאותי. מדובר בהחלטה נדירה ודרמטית למדי שיכולה לשמש פתח לנכי צה"ל נוספים באותו מצב.
ז' (61), נכה צה"ל, נפצע לקראת סוף השירות הצבאי שלו כלוחם ביחידה קרבית לפני כ-40 שנה, במהלך אימונים. נקבעה לו נכות של 89 אחוז, לאחר שנכותו הוחמרה ב-50 אחוז עקב מחלה ממארת בה לקה. בעקבות הגידול הממאיר נאלצו הרופאים לקטוע את רגלו השמאלית, וכן את אחת מריאותיו שבה היו גרורות לאחר שלקה גם בדלקת כבד נגיפית ובשחפת ריאות.
באחרונה חלה החמרה בתפקודי הכבד שלו. הוא נבדק על ידי רופא מומחה בבית החולים 'בלינסון' שקבע שסיכויי החלמתו מהמחלה נעים בין 40 ל-50 אחוז וכי הטיפול הרפואי שנקבע לו יגרום לו לתופעות לוואי קשות.
התרופה טרם קיבלה אישור משרד הבריאות
ז' נפגש עם הרופא המומחה ד"ר איל עטיאס, אשר חשף בפניו כי קיים טיפול חדשני ניסיוני באמצעות הזרקת חומר במורכב ממולקולה טבעית אשר יכול לשפר את מצבו הבריאותי וכי הדבר אינו כרוך בתופעות לוואי קשות. ד"ר עטיאס שיגר מכתב בעניין לאגף השיקום במשרד הביטחון והסביר, כי הטיפול משפר את מערכת החיסון, הוא צבר תהודה עולמית והוא משפר את מצבם של חולים שלקו במחלות ממאירות ומחלות ויראליות. עוד נטען במכתב, כי הטיפול הוא בטיחותי ואינו מסכן את חייו של ז'. מדובר בתרופה שמיוצרת ביפן והיא טרם קיבלה את אישור משרד הבריאות.
הרופא הראשי באגף השיקום דחה את בקשתו של ד"ר עטיאס להשתמש בתרופה לטיפול ב-ז'. לדבריו, אין הוכחות לגבי כדאיות הטיפול.
ז' לא התייאש. הוא יצר קשר עם יצרני התרופה ביפן ואלה הסבירו שניתן לבצע את הזרקת החומר לגוף במזרק, אך למרות זאת משרד הביטחון סרב לממן לו את התרופה. באמצעות עו"ד ארז יער הגיש ז' עתירה לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד אגף השיקום במשרד הביטחון, בבקשה להורות לו על מימון התרופה הניסיונית. לדבריו, הוא נטל את התרופה היקרה ומצבו השתפר.
באגף השיקום טענו, כי החומר הניסיוני שאמור ז' לקבל אינו מוגדר כתרופה, ושאין מחקרים מדעיים על יעילותו לעומת הסיכונים האפשריים להחמרה במצבו. לטענת האגף, משרד הבריאות לא התיר את שימוש התרופה בישראל.
השופטת ד"ר אגמון-גונן חייבה את אגף השיקום לממן את התרופה ל-ז' (עלות התרופה כ-5,000 שקל לחודש), ואף הטילה עליהם לשלם לו הוצאות משפט בסכום של 25 אלף שקל. לדברי השופטת, על אגף השיקום היה לפנות לרופא מומחה בתחום כדי לקבל חוות דעת בטרם השיבו ל-ז' בשלילה לגבי מימון התרופה הניסיונית או לבקש ממנו את הדבר. "יש לאפשר לעותר להמשיך את הטיפול שהיטיב עימו ואם לא ניתן לעשות את זה בארץ יש לאפשר לו את השימוש בחומר הרלוונטי ביפן", קבעה השופטת וציינה, כי בשלב זה מימון התרופה יימשך כשנה.