24 בדצמבר 2014, ערב חג המולד, סמל מ', חייל נוצרי ששירת אז כלוחם בחטיבת כפיר, עושה את דרכו לביתו בנצרת. בדרך, כשהוא לובש מדי צה"ל, מקיפים אותו שכניו המוסלמים, יורקים עליו ומקללים אותו - "זבל", "ערבי מניאק", "נשרוף אותך ואת האחים שלך", "נרצח אותך", "תעיף את מדים מעליך יא חתיכת בוגד". בסופו של דבר, הוא הצליח בקושי לפלס את דרכו ולהגיע לבית הוריו.
"הפריע להם שאני חייל נוצרי שמשרת בצבא ושאני מגיע הביתה עם מדים, שאני פועל למען ביטחון המדינה שלי, שאני גאה בשירות שלי", שחזר מ', "היו יריקות, בעיטות. זה יכול היה להיגמר בלינץ'. אבל כמו בפעמים הקודמות, גם הפעם התאפקתי ולא הגבתי. המפקדים שלי ידעו שאני מאוים, שחיי בסכנה, אבל זה לא עניין אותם יותר מדי. נתנו לי להתמודד לבד עם הבעיה ולא קיבלתי שום תמיכה. הגשתי תלונות במשטרה ולא קרה כלום, ההסתה והאלימות נמשכו עד שבאותו היום הכול התפוצץ".
למרות שמ' היה טעון כמו רימון, הוא נזהר שלא להלהיט את הרוחות עוד יותר. כמה דקות לאחר העימות עם שכניו המוסלמים, החל ההמון הזועם ליידות אבנים ובלוקים לעבר ביתו, כשרעול פנים אף השליך רימון רסס ונמלט מהמקום. מ' טוען שלא נותרה לו ברירה - ולכן שלף מהאפוד שלושה רימוני הלם והשליך אותם לעבר ההמון כדי למנוע לינץ' בבני משפחתו.
"התקשרנו למשטרת נצרת כמה פעמים, אבל השוטרים לא הגיעו. פחדתי שעוד רגע פורצים לתוך הבית שלנו וטובחים בנו", שחזר מ', "המתפרעים רצו לפוצץ בלון גז בכניסה לבית. כשהתקשרתי למפקד שלי כדי לעדכן אותו, הוא אמר שנסגור את הדלתות והחלונות. כשהבנתי שהחיים שלי ושל המשפחה שלי בסכנה ממשית ואין שום פתרון, שלפתי רימון הלם וזרקתי כדי להרחיק אותם מהבית. זו הייתה הגנה עצמית, לא הייתה לי ברירה. רק אחרי שזרקתי את הרימונים פתאום המשטרה הגיעה ואת מי עצרו? אותי. לא את הפורעים שאיימו לרצוח אותי ואת משפחתי".
מ' היה היחיד ששילם את המחיר על אותו אירוע חמור. הוא נעצר בגין החזקת שלושה רימוני הלם שהוציא מבסיסו ובית דין צבאי גזר עליו ארבע חודשי מאסר בפועל. פרקליטו, עו"ד אייל פלטק, שכנע את הדיינים שמדובר באירוע חריג וכי יש להתחשב ב-מ', שפעל כאמור לשם הגנה עצמית.
"אני לא מצדיק את המעשים שלי, אבל תגיד לי אתה איזו ברירה הייתה לי? מה עדיף? שיטבחו בי ובמשפחה שלי ורק אז כולם היו מתעוררים?", הסביר מ' כשהוא נסער. "בחיים לא הייתי בכלא צבאי וזה היה סיוט, אבל מבחינתי עשיתי את המעשה הנכון בסיטואציה שאליה נקלעתי", הוא הוסיף.
מכאן העלילה מסתבכת עוד יותר - כאשר מ' חזר ליחידה, מפקדו החליט להדיח אותו משירות קרבי והוא נשלח לשרת באחת מסדנאות כלי הרכב של יחידה אחרת. "כשחזרתי מהכלא המפקד שלי קרא לי עבריין. הוא לא רצה לשמוע אותי בכלל, לא עניין אותו מה עברתי, הוא פשוט זרק אותי מהיחידה כמו שזורקים סמרטוט לתוך דלי", סיפר מ' בכאב. כל זה כשמספר ימים קודם לכן, הוא קיבל תעודת הוקרה מראש הממשלה במסגרת כנס לכבוד חג המולד בנצרת.
מתגייסים - ומשלמים מחיר יקר
כיום חיים בישראל כמה עשרות אלפי נוצרים. צעירי העדה אמנם לא מחויבים להתגייס לצה"ל, אבל בשנים האחרונות האב גבריאל נדאף ובכירים אחרים בעדה, נרתמו לעודד אותם להתגייס, בנימוק שחובתם לקשור את גורלם בגורל מדינת ישראל, כמו גם לתרום לחברה. הדבר קומם ארגונים מוסלמים קיצוניים ואפילו חברי כנסת ערבים, אשר איימו על נדאף ועל בני הקהילה שלא לעודד צעירים נוצרים להתגייס לצה"ל. מי שהתגייס למרות זאת, שילם לרוב מחיר יקר למדי.
"היו פגיעות פיזיות, הצתות כלי רכב, ניקוב גלגלים, קללות, איומים ברצח ומה לא", שחזר האב גבריאל, "אבל החלטנו שלא להיכנע לאיומים והצלחנו לגרום לצעירים רבים להתגייס לצה"ל, מתוך אמונה שזו חובתנו האזרחית להגן על המדינה שלנו".
אלא שבשנה האחרונה, עקב העלייה באיומים כלפי בני הקהילה הנוצרית וחוסר המענה והאכפתיות של המשטרה והצבא, חלה ירידה תלולה במספר המתגייסים הנוצרים. לאחר שצה"ל דיווח על עליה משמעותית בגיוס נוצרים בסוף שנת 2013, בשנת 2014 חלה ירידה של 30 אחוז במספרים. נכון להיום משרתים בצה"ל כ- 400 נוצרים בסך הכול, מרביתם משרתים ביחידות קרביות וכ-40 אחוז נמצאים בשירות קבע.
"אחרי שראיתי מה שעשו לאחי ששירת בצבא ולמשפחה שלי, כשהמשטרה לא עושה כלום כדי לעצור את התוקפים, החלטתי שאני לא מתגייס לצבא", הסביר ד', "למה שאני אסכן את חיי כשהמדינה לא מטפלת באותם תוקפים ומפקירה אותנו להתמודד איתם לבד? כמוני יש עוד עשרות שהחליטו לא להתגייס".
ע', שמשרת ביחידה קרבית גם כן, חווה על בשרו גזענות גם מצד חבריו ליחידה: "כשיש קידוש בליל שבת בחדר האוכל של היחידה, החיילים היהודים מסרבים לתת לי לטעום מהחלה בגלל שאני נוצרי. נעלבתי מאוד. גם היחס של המפקדים כלפיי היה מזלזל וכשביקשתי לצאת לחגוג את חג העלייה (חג מטכ"לי) הם לא הסכימו. זה כמו שימנעו מחייל יהודי לצאת לחגוג את חג הפסח או את ראש השנה. בסוף המפקד שלי הסכים לשחרר אותי, אבל רק כמה שעות לפני סיום החג. לחייל יהודי לא היו מעזים לעשות את זה". ע' מסביר כי היחס המזלזל בא לידי ביטוי גם בדברים שגרתיים אחרים בשירות, "כשיש סבב שמירות או מטלות אחרות, מפלים אותי לרעה וזורקים עליי יותר משימות לעשות מאשר לחייל יהודי, וזה קרה הרבה פעמים. בגלל שאנחנו מיעוט, נוח להם להתייחס אלינו כמו לעבדים, כאילו אנחנו לא שווים להם".
"מנצלים את זה שאנחנו נחמדים ושותקים"
ע' ומ' לא הלוחמים היחידים שמתלוננים לגבי גזענות ויחס מפלה בתוך הצבא. ר', חייל נוצרי המשרת ביחידה קרבית, תיאר דברים דומים: "גם לי עשו אותו דבר בליל שבת. התעלמו ממני ולא נתנו לי לאכול מהחלה בגלל שאני נוצרי. בכלל היחס כלפיי הוא מזעזע. קצינת ת"ש או מש"קית ת"ש לא היו מעולם אצלי בבית כדי להבין מה עובר עלינו. אנחנו אוויר. יש לי אח שסיים תיכון ולא מוכן להתגייס לצבא בגלל שהמדינה נטשה אותנו".
ל', חיילת ביחידה קרבית שסייעה לגייס רבים מצעירי העדה לצבא, טוענת כי פרט לכך שהמשטרה מתעלמת מתלונות החיילים ובני משפחותיהם (בעשרות מקרים לא הוגשו תלונות למשטרה מחשש החיילים שבני משפחותיהם ייפגעו על ידי החשודים) ולא מטפלת בתוקפים, הרי שגם בצבא היא וחבריה לא מקבלים גיבוי מלא ממפקדיהם.
"המפקדים לא ערים מספיק למתקפות שאנחנו עוברים על ידי מתנגדי הגיוס. אין שום גיבוי, יש חוסר רגישות וזלזול. מנצלים את זה שאנחנו מעט מאוד בצבא, שאנחנו נחמדים ושותקים, ולא סופרים אותנו בכלל, לוקחים אותנו כמובן מאליו. אבל אנשים לא מבינים שזה בא למדינה כמו בומרנג", טוענת ל', "הצעירים היום ברובם לא רוצים להתגייס, כי ברגע האמת המדינה מתנערת מאתנו. באחד המקרים שתקפו אותי ואיימו עליי ועל ההורים שלי, פניתי למפקד שלי והוא אמר שיש לי גיבוי לפתוח באש לעבר התוקפים ממרחק של 20 מטר. ואני שואלת, אם אני אפגע במישהו, הוא יגבה אותי בבית משפט? ברור שלא. אני היחידה שאשלם את המחיר ואשב בכלא".
לדבריה של ל', הגזענות כלפי החיילים הנוצרים בצבא מקוממת מאוד. "אנחנו פסיק קטן במספר המתגייסים לצבא, אז המפקדים מרשים לעצמם להתנהג בצורה לא רגישה, להפלות אותנו לעומת היהודים במשמרות, במחסור בשעות שינה ובסיורים המרובים. אנחנו רוצים זכויות שוות לאלה של חייל יהודי, לא יותר ולא פחות. אם הצבא והמשטרה לא יטפלו בבעיות שלנו, בשנים הקרובות כמות הצעירים הנוצרים שיתגייסו לצבא תרד בצורה דראסטית".
בעקבות המצב, כמה חיילים נוצרים קיבלו אישור ממפקדיהם לא ללבוש מדים בדרכם הביתה, מתוך חשש שמוסלמים המתנגדים לגיוס יפגעו בהם. פ', שלא זכה לקבל אישור כזה ממפקדו כועס מאוד: "כבר לפני חמישה חודשים ביקשתי מהמפקד שלי שלא ללכת עם מדים הביתה אבל הוא סירב בתוקף. איימו לשרוף לנו את הבית כמה פעמים וגם הסברתי לו שהחיים שלי בסכנה, שהקיצוניים שמתנגדים לגיוס תקפו אותי ואת משפחתי כמה פעמים, אבל הוא לא הסכים". הוא הוסיף, "אני יודע על חיילים שמעדיפים לשלם כסף על נסיעה ברכבות ואוטובוסים, רק כדי לא לנסוע עם מדים מחשש שיתקפו אותם".
בין כל החיילים הנוצרים שסובלים מהתנכלויות, היו גם כאלה שלא הסכימו לחזור לבתיהם בסופי שבוע וביקשו ממפקדיהם אישור להישאר בבסיס. "אני ועוד כמה חיילים נשארנו כמה פעמים בבסיס, פשוט כי זה המקום היחיד שלא יתקפו אותנו. ויתרתי על חמשושים לטובת חיילים יהודים כדי שלא ירצחו אותי", סיפר ר', "במצב של היום לא הייתי מתגייס לצבא. החיים שלי יותר חשובים".
40 תלונות בשנתיים וחצי
סרן במיל' שאדי חלול, קצין צנחנים ודובר פורום 'גיוס העדה הנוצרית', היטיב לתאר את מצבם של החיילים הנוצרים: "אנו רואים מציאות של 'שכחו אותי בבית'. אנחנו נלחמים כמעט לבד על תדמית מדינת ישראל בארץ ובעולם ואנחנו גם לבד בשטח, כמו כבשים בין זאבים". את דברים אלה הוא הדגיש במכתב ששיגר באחרונה לבית הדין הצבאי שדן בעניינו של מ', הלוחם הנוצרי שהורשע בהשלכת רימוני הלם לעבר תוקפי משפחתו.
בשנתיים וחצי האחרונות הוגשו למשטרה יותר מ- 40 תלונות של חיילים נוצרים, בני משפחותיהם ואנשי דת נוצרים שהותקפו על ידי מתנגדי הגיוס. מרבית התלונות הוגשו למשטרת נצרת ובאחרונה הוחלט להעבירן לטיפול יחידת ההונאה במחוז הצפוני. כאמור, בעשרות מקרים אחרים לא דווחו החיילים למשטרה על המתרחש, מתוך חשש כבד לשלום בני משפחתם.
במסגרת התקריות האלימות נוקבו צמיגי מכוניתה של קצינת צה"ל נוצרייה, הונחו דגלי פלסטין בכניסה לביתו של קצין ביחידה מובחרת ואבנים הושלכו לעבר ביתו, ביתה של חיילת המתגוררת בגוש חלב ספג אבנים גם כן וחיילים אחרים התלוננו על תקיפות פיזיות בתחנות הסעה, בכפרים בהם הם מתגוררים, יחד עם איומי רצח והסתה פרועה.
בשנתיים האחרונות, ועדת הפנים של הכנסת, בראשות ח"כ מירי רגב (כיום שרת התרבות והספורט), דנה פעמיים בהתנכלות לחיילים נוצרים ובאנשי דת המעודדים את גיוס צעירי העדה לצבא. סרן במיל' חלול ביקש להתייחס לתקיפות נגד החיילים כאל מעשה טרור, על מנת לאפשר לשב"כ ולמשטרה לעצור את החשודים באותם מעשים. "ברגע שיש פיצוץ קטן אתם תראו את זה מתפוצץ לכם בפנים. אסור למדינה לעזוב את זה", הטיח חלול, "אנחנו מבקשים טיפול רציני של ידי המשטרה, שישתווה לטיפול בכל פעילות טרור אחרת. מתירים את דמנו", הזהיר חלול.
במהלך הדיון התברר שחלק מהתלונות נחקרו, הועברו לפרקליטות, הוחזרו להשלמות חקירה אבל כתבי אישום לא הוגשו. יו"ר ועדה דאז, רגב, מתחה ביקורת נוקבת על תפקוד המשטרה בטיפול בתלונות החיילים ואנשי דת נוצרים: "המשטרה לא מתעוררת פה בזמן, חד וחלק. לא יכול להיות שיש כאן הפגנות ואנשים לא נעצרים במהלך ההפגנה. לא יכול להיות שהם לא נחקרים ולא יכול להיות שלא עובר פה מסר חד וברור בנצרת, שמי שפה מתפרע ומסית לאלימות, לא יכול להסתובב ברחובות חופשי.... כרגע המשטרה לא ביצעה את תפקידה כיאה".
"לא שיקרתי. פחדתי שיפגעו בבני משפחתי"
ביום ראשון השבוע, ע', לוחם כפיר בן 19 מאחד הכפרים בצפון, טען שהותקף סמוך למרכז קניות בעיר נצרת, בעת שהיה בדרכו הביתה והמתין בתחנת אוטובוס. לדבריו, כ- 15 אנשים תקפו אותו בחמת זעם רק בגלל היותו נוצרי שמשרת בצבא, "הם בעטו בי, קיללו, ירקו ואיימו לרצוח אותי". המשטרה פתחה בחקירת האירוע, לאחריה נטען כי ע' בדה את סיפור התקיפה והוא עצמו אף הודה בכך. ע', הועבר לטיפול של מצ"ח, אך למרבית התדהמה שוחרר ביום שלישי בערב למעצר בית, למרות שלכאורה ביצע מעשה חמור.
"לא בדיתי את הסיפור. סיפרתי את האמת, שהותקפתי בגלל שאני משרת בצבא. חששתי לספר הכול במשטרה מהפחד שיפגעו בבני משפחתי. זו האמת", טען ע' בשיחה עם מקורביו. גרסתו כאמור נחקרת על ידי מצ"ח.
בפועל כלום לא השתנה. מפלס האיומים והתקיפות כלפי החיילים הנוצרים ומשפחותיהם רק עולה כל הזמן, כשהמשטרה והפרקליטות לא עושים כמעט דבר כדי לטפל באותם מסיתים ותוקפים.
עו"ד אייל פלטק, שהגיש כמה תלונות בשמם של החיילים הנוצרים למשטרה, טוען שהמצב רק הולך ומחמיר. הוא מסביר כי אוזלת יד של רשויות האכיפה רק מעודדת את התוקפים להמשיך במעשיהם: "אותם פורעים ממשיכים במעשיהם כי המשטרה לא נוקפת אצבע לעצור אותם. מבחינתם, המסר שהם מקבלים הוא שהם יכולים להמשיך לפגוע בחיילים, כי אף אחד לא יעשה להם כלום. זה דבר מסוכן מאוד, למה מחכים? שירצחו חייל נוצרי ואז יטפלו בתלונות שלהם?".
"אנחנו נמצאים בצומת דרכים קריטית", התריע האב גבריאל, "אסור למדינה לתת לאותם פורעים ומסיתים פרס, זו בדיוק המשטרה שהם רוצים להשיג ואסור לתת להם את התענוג הזה. אנחנו מרגישים מופקרים, חיילים שלנו נלחמים למען המדינה באומץ לב ראוי לכל ציון ופוחדים לחזור הביתה. הם מעדיפים להילחם בשדה הקרב, לסכן את חייהם ולא לחזור הביתה כדי שלא יתקפו אותם, זה אבסורד. המדינה ורשויות האכיפה צריכים להתעורר מהר לפני שיהיה מאוחר. זו נורה אדומה שאסור להתעלם ממנה, אחרת גם אנחנו וגם המדינה נשלם מחיר כבד מאוד".
דובר צה"ל מסר בתגובה: "צה״ל פועל רבות במטרה לקדם את ערך השוויון ומניעת גזענות אל מול כלל האוכלוסיות בקרב משרתיו ומקיים הסברה בנושא. בנוסף, לקראת החגים הייחודיים לאוכלוסיות השונות, ביניהן בני הקהילה הנוצרית, יוצאת אגרת מטעם חיל החינוך המופצת לכלל משרתי צה״ל. כמו כן, ניתנת האפשרות לכלל היחידות בהן משרתים בני הקהילה הערבית נוצרית להזמין הרצאות על אוכלוסיה זו דרך חיל החינוך".
משטרת ישראל מסרה בתגובה: "ככל שמגיע לידיעת המשטרה חשד לביצוע עבירה פלילית, כל שכן תקיפת חיילים על רקע שירותם הצבאי הנושא מטופל במלוא החומרה ובאופן נחוש ומקצועי. משום סירובו של הכתב להעביר לתגובתנו את פרטי המקרים המוזכרים בפניה אין באפשרותנו להגיב לגופם".