ענף נפגעים סובל ממחסור במודיעים ובקצינים. במקום לגייס אותם בדרך הישנה - צה"ל החליט להציע לקצינים במילואים את התפקיד בהודעת SMS.

הפנייה הישירה הזו גרמה ללא מעט אנשים להרים גבה. "למה שאהיה קצין נפגעים?", הם בוודאי שאלו. זו אותה השאלה ששאלתי את עצמי לפני כ-15 שנה, כשחבר קרוב ששירת כקצין נפגעים ביקש ממני להצטרף ליחידה בגלל מחסור בכוח אדם.

כשקיבלתי את ההצעה הייתי בן 31. לא היססתי לרגע ולא התייעצתי עם אף אחד. הבנתי שמישהו צריך לעשות את זה, שההורים השכולים זקוקים לנו ברגעים הקשים בחייהם, גם אם הם רואים בנו לפעמים את דמות מלאך המוות.

שקט נפשי

קצין נפגעים הוא אחד התפקידים הקשים, התובעניים והרגישים בצה"ל. כדי לעמוד בו צריך חוזק מנטלי, יכולת להתמודד עם מצבים לא צפויים ובלתי אפשריים, אינטליגנציה רגשית מפותחת במיוחד ויכולת נפשית להכיל את הטיפול במשפחות השכולות.

את שילוב התכונות הנדרש יש למעטים; זו הסיבה שקצינים וחיילי מילואים נרתעים מהתפקיד כאילו היה בשורת איוב. הם יעדיפו לעשות 60 ימי מילואים בשנה במוצבים נידחים ורחוקים, ברמת הגולן, באיו"ש, בחברון ובעוטף עזה - העיקר לא להגיע לבשר להורים על מות ילדיהם. הם מעדיפים שקט נפשי; קצין נפגעים זה השטן בהתגלמותו, תפקיד שיצלק אותם לעד. זו הסיבה שמי שמבצע את התפקיד לרוב, הם קציני מילואים מבוגרים שחצו מזמן את גילאי החמישים והשישים.

כשהתחלתי את התפקיד, הסביבה הקרובה שלי הייתה בהלם; חברים שאלו איך אני שורד. "אין לך מה לעשות בחיים? למה בחרת להיות קצין נפגעים? איך אתה מתפקד ביום יום?", הן רק חלק מהתגובות שקיבלתי.

חוויה שממשיכה הלאה

שנים אחרי, כבר לא חשוב איך עניתי. מסרתי עשרות הודעות חלל למשפחות שכולות, והיום אני יכול לומר שעשיתי דבר חשוב מאין כמותו. זה חישל אותי. למדתי שגם אם ההורים וכעסים ברגעים הראשונים, צריך לקבל את התגובות שלהם בהמון אהבה ולאמץ אותם בחום.

תגובה אחת אני לא אשכח לעולם: אחרי סיום השבעה של חייל שנהרג בפעילות מבצעית, אמו נגשה אליי, חיבקה אותי ארוכות והודתה לי על הליווי והסיוע ברגעים הכי קשים. גם אביו של החייל שכעס עלינו, שקע בשכול והתקשה לתפקד, אמר לנו: "לא יודע איך בלעדיכם היינו מתפקדים. אני לא כועס שמסרתם לי את ההודעה, אני מעריך את מה שעשיתם למעננו".

שירות המילואים שלי תם, אבל החוויה המשיכה הלאה. ככתב פלילים וצבא, סיקרתי הלוויות רבות ושהיתי בבתיהן של משפחות שכולות. במבט לאחור, מבחינתי – קצין נפגעים הוא תפקיד חשוב יותר מאשר ימי מילואים בשטחים.