יערה שירן (20) משרתת מזה כשנה במנהלת התיאום והקישור לעזה של היחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים, בעבודה מול ארגונים בינלאומיים, דיפלומטים, אנשי מפתח וגורמים מהקהילה הבינלאומית, במטרה לרתום אותם לדעת הקהל הישראלית, לשם מתן חופש פעולה ולגיטימציה לצבא.

עוד קודם לתפקידה המעניין בצבא, לפני כשנתיים, במסגרת "מכינת הנגב" הקדם-צבאית, היא התנדבה בבית ספר יסודי בכפר הבדואי ביר הדאג' הנחשב ל"בירת הפשע והסמים" בדרום. "כשקראתי על השם שיצא לכפר אני וההורים שלי די נלחצנו", משחזרת יערה, "אבל כשהתחלתי לבוא לשם הבנתי שזה הכל תלוי באנשים שאת נמצאת סביבם. רוב האנשים שפגשתי, התלמידים והמורים - נתנו לנו תחושה מדהימה".

בתקופה בביר הדאג' היא נחשפה לפער העצום בהשתלבות סטודנטים בדואים באקדמיה לעומת שאר החברה הישראלית. "הגעתי כל יום רביעי לבית הספר, חייתי את הבעיה, ראיתי אותה בעיניים". בעקבות זאת החליטה שהיא רוצה ליזום תכנית חינוכית שתסייע לתלמידי תיכון להתקבל ולהשתלב בצורה מיטבית באקדמיה. לטובת הפרויקט, היא הצליחה לגייס סכום כסף מרשים של קרוב ל-200 אלף שקל.

מה זה אומר לגייס סכום כזה ואיך עשית את זה בעצם?
"באופן עצמאי בשעות הערב לאחר סיום לו"ז המכינה ובזמני הפנוי בארוחות צהרים, התחלתי לבנות את התוכנית. לבדוק איזה תכנים אנחנו רוצים להעביר, באיזה סדר, מול אילו ספקים. הבנתי בערך מה התקציב שצריך לגייס, מי השחקנים בשוק שצריך לפנות אליהם כדי לקבל את המימון והתחלתי לקבוע פגישות עם המממנים להציג להם מה רוצים לעשות וכמה כסף מבקשים. שכנעתי אותם שזו תוכנית חדשה שמביאה ערך מוסף שלא היה עד עכשיו ושווה להשקיע בה".

המיזם של יערה (צילום: פרטי)
שכנעה שמביאה ערך מוסף שלא היה. פעילות התוכנית | צילום: פרטי

לאחר שהתייעצה עם לא מעט אנשי חינוך שמכירים את החברה הבדואית מקרוב, החלה בבניית התוכנית הפדגוגית, במקביל לבניית התקציב השנתי ותהליך גיוס כספים ממושך. "עבדתי על הקמת התכנית במשך שנה שלמה ובמהלכה יצא לי להוביל צוות הקמה של כ-14 איש ולרתום שותפים משמעותיים שיבטיחו את המשך פעילות התכנית כאשר אתגייס לצה"ל".

"דרכי לאקדמיה" שיזמה יערה היא תכנית חינוכית תלת שנתית המיועדת לתלמידי תיכון מהחברה הבדואית להתגבר על פערי השפה, להתקבל ללימודים באוניברסיטה ולהשתלב בהם בהצלחה.

התוכנית מועברת באמצעות מפגשים חד שבועיים שמתקיימים באוניברסיטת בן גוריון, בליווי מספר סטודנטים. התלמידים זוכים להכנה פרקטית וליווי אישי מתמשך, משפרים ציוני בגרות ורמת עברית הנדרשת כדי לעמוד בתנאי הסף לאקדמיה, רוכשים מיומנויות וכלים ללימודים גבוהים. "אני ממשיכה להיות מעורבות מרחוק, לנהל שיחות מעקב עם הרכזים הנוכחיים ולוודא שהרעיון המקורי לתכנית ממשיך להתממש".

בשנת הפיילוט לתכנית (2019-2020) השתתפו בה כשלושה תיכונים מהמועצה האזורית "נווה מדבר" וסך הכל כ-55 תלמידים משכבת כיתה י'. התכנית סומנה כהצלחה עבור התיכונים המשתתפים ורשת "אורט" החליטה להשקיע בה כחצי מיליון שקל. בעקבות המשך התפשטות נגיף הקורונה, הוחלט שהתכנית השנה תועבר ל-5 בתי ספר בדואים בנגב ותקלוט כ-90 תלמידים חדשים.

יערה (צילום: פרטי)
יצרה משהו שעובד וממשיך לגדול. יערה | צילום: פרטי

"גם היום כשאני בצבא, אני מגיעה בזמן הפנוי שלי להתנדב ב"פורום הצעירים של ישראל" שהרעיון שלו לעודד יוזמות חברתיות שנוגעות לצעירים. לאחרונה פתחנו מרכז למידה לסטודנטים בדואים שאין להם אינטרנט בבית וזה מקשה עליהם בלמידה מרחוק. 20-30 סטודנטים מגיעים ללמוד משם מדי יום".

שיתפת חברים בצבא בפעילות שלך? מה היו התגובות?
"יצא לי לשתף חברים בצבא בתוכנית ותמיד מאוד מופתעים, כשאני מספרת על הסכום שגייסנו הם מתחילים להבין את משמעות הדבר, התחושה היא שמעריכים ותומכים. היו גם אנשים שפחות ראו בעין יפה את הסיוע לאוכלוסיה הבדואית ושאלו למה לא לאוכלוסיה היהודית, אבל אני לא שופטת ומכבדת את הדעה של כל אחד ואחת. דווקא תגובות כאלה יותר מדרבנות אותי כי אני מבינה שאין הרבה אנשים שמוכנים להשקיע בנושא וזה גורם לי להיות מחויבת יותר כי אם אנחנו לא נעשה אז לא יהיה".

את כל זה יערה עושה כשהיא נחשבת חיילת בודדה. השיחה איתה מתקיימת בזמן שהיא שוהה בשווייץ בביקור מיוחד אצל הוריה שהגיע אחרי זמן רב בו לא התראו והיה כרוך במאמץ לא קטן לארגן אותו על רקע מורכבות הקורונה וסגירת השמיים.

"בשלוש שנים האחרונות משפחתי נמצאת בשליחות מטעם המדינה בז'נבה שווייץ ואני תמיד על הקו בין שתי המדינות. בתקופת הקורונה יצא לי לא לראות אותם חצי שנה ועכשיו ברגע האחרון הצלחנו לקבל אישור חריג ולקבוע את הטיסה. הגעתי לשווייץ ממש יומיים לפני שהכריזו על סגירת נתב"ג".

הפתרון לבני הנוער שנשכחו בקורונה

ליערה ברור שלא הייתה מגיעה להקים את התוכנית בלי המכינה שהייתה בה באותה תקופה. "המכינה ממש דחפה אותי, רצתה שנכיר את האוכלוסיה הבדואית שנמצאת סביבנו, הנחילה ערכים כמו דאגה לאחר. נתנו לנו כלים מקצועיים איך להקים פרויקט ולגשת לאנשי מקצוע. נראה לי שרק כמה שנים אחרי מבינים כמה המכינה תרמה וחשוב להמשיך ולתת לכל מפעל המכינות לפרוח ולהתרחב, זו מסגרת שעוזרת להמון אנשים".

המכינה הקדם צבאית אליה השתייכה יערה נמצאת בימים אלו בקמפיין גיוס המונים על מנת שתוכל להתרחב ולקלוט חניכים נוספים.

המיזם של יערה (צילום: פרטי)
"בזכות המכינה הכרתי את האוכלוסיה שסביבנו" | צילום: פרטי

"המטרה המרכזית של גיוס ההמונים הוא להבטיח את היכולת שלה המכינות לאפשר לבני נוער מכל האוכלוסיות בארץ להשתלב בהן – אם זה בעזרת מתן מלגות לחניכים שאינם יכולים להרשות לעצמם כלכלית, או הנגשה של המכינות לבעלי מוגבלויות", הסביר מנכ"ל מועצת המכינות הקדם צבאיות, דני זמיר.

מנהלי מכינות שונות ברחבי הארץ מספרים לאחרונה על פניות רבות שקיבלו מצעירים שמרגישים קצת אבודים על רקע תקופת הקורונה, הסגרים והלמידה מרחוק ומחפשים מקום בו יוכלו לעבור חוויה משמעותית.

במועצת המכינות מציינים כי לקראת השנה הבאה נרשם שיא של 7,650 בוגרי י"ב שנרשמו למכינות השונות, כאשר מספר התקנים עומד על 3500. לשם השוואה, בשנה שעברה עמד מספר הנרשמים על 6,105.

"דווקא בתקופה זו המכינות הקדם צבאיות מוכיחות כי הן מפעל חשוב וחיוני למדינת ישראל", הוסיף המנכ"ל זמיר. "בזמן שעם ישראל היה סגור בביתו החניכים שלנו, כאשר הם ממוגנים ומחולקים לקפסולות, יצאו לסייע לחקלאים, תמכו בצוותים הרפואיים, החליפו צוותים חינוכיים שנכנסו לבידוד או חלו, איישו שמרטפיות לילדי רופאים ואחיות בכל רחבי הארץ וחילקו סלי מזון לחג לאנשים שקצרה ידם מלהשיג".

"אנחנו מצידנו מספקים להם מסגרת שמהווה בשבילם את גורמי החוסן המשמעותיים ביותר שקבע ארגון הבריאות העולמי, לאחר שערך מחקר בנושא בקרב 200 אלף בני נוער ב41 מדינות: שייכות ומחוברות חברתית, ערך עצמי ומסוגלות, נוכחות של מבוגר משמעותי, ואקלים חינוכי מיטיב".

המיזם של יערה (צילום: פרטי)
"מסגרת שעוזרת להמון אנשים". התוכנית | צילום: פרטי