ה-8 במרץ, שנת 2019. עאמר גראד, רועה צאן בן 25 מדרום רצועת עזה, יוצא בשעת בוקר לכיוון ישראל. על גופו נשא רימון יד וסכין מטבח ארוכה. המטרה: עובדים שעסקו בחפירת הגדר שמטרתה למנוע ממחבלים לחדור דרך מנהרות לישראל.
"נשלחתי על ידי מפקד יחידת המתאבדים בג'יאהד", שחזר גראד בעדותו בשב"כ וביחידת הפח"ע של משטרת מרחב הנגב. "המשימה הייתה להתקרב לפועלים שעובדים בגדר ולזרוק לעברם רימון ואם יתקפו אז לדקור בסכין. נאמר לי על ידי בכירי הג'יהאד שאם אוכל לחטוף או להסתיר גופות זה יעזור להם להחזיר אסירים רבים, פלסטינים הכלואים בבתי כלא בישראל".
גראד צירף למשימה גם את חברו אכרם קאידה בן 20 שלא בא מרקע של טרור ושלח אותו לתצפת על הכוח המאבטח את העובדים. "הגעתי עם עדר העיזים למטע אבוקדו ליד הגדר", ציין גראד בעדותו בשב"כ, "שלחתי את אכרם לתצפת ולחתוך את גדר הגבול. חיכינו עד הרגע שהחיילים שמאבטחים את הפועלים עזבו את המקום. אני חציתי ראשון את הגדר ואחריי אכרם".
גראד המשיך וסיפר: "הלכתי לחפש את העובדים אבל לא מצאתי אותם. אמרתי לאכרם שנלך לחממות ושאם נראה משאית או טרקטור, נשרוף אותם. המשכנו ללכת כדי לחפש את הפועלים. כל הזמן על הגוף שלי היה רימון וסכין. בשלב מסוים עבר סיור של חיילים שהפתיע אותנו".
הוא הודה כי: "אם זה היה תלוי בי הייתי זורק את הרימון על החיילים והורג אותם אבל לא הספקתי. הם ביקשו שאוריד מעליי את הז'קט ושבתוכו היו הרימון והסכין. הם הבינו שבאתי לעשות פיגוע אבל לא שהתחרטתי ברגע האחרון".
"רציתי קצבה ומשכורת של אסיר"
גראד נעצר יחד עם שותפו קאידה. מיד לאחר שתושאל על ידי החיילים, הוא הועבר לחקירת שב"כ וחוקרי יחידת הפח"ע במשטרת מרחב הנגב. הוא סימן בפני החוקרים על גבי המפה את הנקודה ממנה יצא והמקום בו התכוון לבצע את הפיגועים כלפי אותם פועלים שעבדו בהקמת הגדר.
"נכון שבאתי לעשות פיגוע בישראל בגלל המצב הכלכלי הקשה בבית. לקחתי איתי רימון לבצע את הפיגוע, להיתפס ולהישאר בכלא הישראלי שנים רבות, כדי שיתנו קצבה למשפחה שלי וגם שאשתחרר ואקבל משכורת של אסיר", הוסיף גראד בקול רועד ושבור כשהוא נרגש ונסער מאוד. "התביישתי לחשוף שברגע האחרון החלטתי שלא לבצע את פיגוע ההתאבדות. בעיקר פחדתי שאיהרג או שאשב תקופה ארוכה מאוד בכלא".
חוקרי השב"כ והפח"ע של המשטרה הבינו שגראד היה אמור לבצע פיגוע הרבה יותר גדול ממה שהוא תיאר בפניהם ושהגרסה שלו חלקית ואינה חושפת את כל האמת. ככל שהחקירה התקדמה גראד תיאר בפני החוקרים מי שלח אותו למשימת ההתאבדות ומדוע ברגע האחרון קיבל רגליים קרות, גם כשהייתה לו אפשרות לזרוק את הרימון על החיילים.
"במשך ארבעה חודשים ערכתי תצפיות. כרועה צאן הייתי לוקח את העדר שלי למרעה סמוך לגבול באזור ארז. הייתי רואה את הפועלים הישראלים על גבול מקימים חומה קרקעית והצבא שומר עליהם. ידעתי בדיוק באיזה שעה החיילים עוזבים. אז כבר חשבתי לבצע פיגועים נגד העובדים".
על שותפו לפעולה הוסיף: "לא סיפרתי לאכרם שאני מתכנן לבצע פיגוע או שיש עליי רימון. הוא לא ידע כלום. הוא רק ידע שאנחנו מתכוונים לעשות פיגוע שריפה, כלומר לשרוף כלים הנדסיים של העובדים בגדר. נתתי לו קאטר כדי שיחתוך את הגדר וכך נכנסנו".
כך, במהלך החקירות גראד חושף עוד ועוד פרטים על מי ששלח אותו למשימת ההתאבדות, שהייתה אמורה לגרום למותם של עובדי הגדר וכנראה גם חיילים. מתברר שמאחורי פיגוע ההתאבדות עמד מפקד יחידת המתאבדים של ארגון הגא"פ - הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני - בצפון הרצועה. דמות מוכרת לגורמי הביטחון בישראל שסומן כיעד לחיסול וחמק כשהסתתר בתוך מנהרות.
"עברתי אימונים והכשרות בזרוע הצבאית של הארגון", סיפר גראד, "אני זה שיזמתי את הפנייה למפקד והצעתי לו לבצע את הפיגוע והוא התלהב מאוד. הוא דאג לצייד אותי בסכין ורימון. לא רציתי משימה עם חגורת נפץ, לא רציתי למות. רק לזרוק רימון על חיילים או לירות".
חוקר שב"כ: למה כשראית סיור של חיילים בג'יפ לא זרקת את הרימון?
גראד: "אני ואכרם הסתתרנו בתעלה. ראינו את הג'יפ עובד לידינו. יכולתי לזרוק עליהם רימון אבל פחדתי שיהרגו אותי. כמה דקות אחרי עבר ג'יפ נוסף ואז החלטתי להסגיר את עצמי לחיילים יחד עם אכרם ולא לבצע את הפיגוע. יצאתי מהתעלה והסגרתי את עצמי".
לדבריו, מעבר למשכורת שהיה מקבל מהג'יהאד והקצבה החודשית שמשפחתו הייתה מקבלת אם היה נכנס לכלא, הוא רצה לחזור לעזה כגיבור, כמפקד בארגון. במשך ארבעה חודשים הוא עבר אימוני נשק ולמד כיצד להפעיל מטענים וטילים במסגרת הכשרה צבאית במתקן אימונים בבית לאהייה.
"לא ניתן להתעלם מגלי הטרור"
בחקירה השביעית והשמינית גראד הבין שהסתבך והחליט לשנות גרסאות. הוא טען שאינו שייך לג'יהאד האסלאמי וכי הסיבה שבגללה נכנס לישראל הייתה בגלל שרב עם גרושתו ולא הצליח לשלם דמי מזונות. "המצאתי הכל, לא התכוונתי לבצע שום פיגוע. חששתי ששלטונות חמאס בעזה יעצרו אותי ושאחויב לשלם לה מזונות", טען גראד.
בשב"כ ובמשטרה לא האמינו לגרסתו החדשה. פרקליטות מחוז דרום הגישה נגדו כתב אישום חמור ביותר לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. כתב האישום ייחס לו עבירות של ניסיון רצח שהוא מעשה טרור, פעולה בנשק לשם ביצוע טרור, הסתננות מזוינת.
התובעת, עו"ד מורן גז, ביקשה מבית המשפט להרשיע את גראד בכל האישומים נגדו, בנימוק שגרסתו המאוחרת היא שקרית ולא משקפת את העדויות שמסר מיד לאחר שנעצר. הן לדבריה אלה שקובעות לגבי המניע שלו לבצע פיגוע התאבדות. לטענת התובעת, הנאשם חזר בו מהודאותיו בשב"כ לאחר שהתייעץ עם עו"ד ושינה לחלוטין את הגרסאות שמסר בתחילה.
סנגורו של גראד עו"ד עבד אבו עאמר ביקש לזכות את מרשו מכל האישומים נגדו, בנימוק שהוא לא התכוון לבצע שום פיגוע, שברח מעזה בגלל סכסוך גירושין עם אשתו ולאחר שזו הגישה נגדו תביעה. לדבריו, לא הייתה לו שום כוונה לבצע פיגוע כנגד חיילים או אזרחים.
שופטי בית המשפט המחוזי בבאר שבע ששמע את עדותו של גראד ושל החוקרים וכן עברו על כל הודאותיו במשטרה ובשב"כ. הם הגיעו למסקנה שיש להרשיע אותו בכל סעיפי האישום. בהכרעת הדין הם ציינו כי גראד אכן התכוון לבצע פיגוע אבל ברגע האחרון קיבל רגליים קרות, התחרט והסגיר עצמו לידי החיילים. הם הביעו תמיהה כיצד הנאשם טוען שנכנס לישראל עם רימון וסכין ולא כדי לבצע פיגוע.
בשבוע שעבר שופטי בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזרו על גראד עונש מאשר של 15 שנה בפועל. בגזר הדין ציינו השופטים כי מעשיו חמורים. "לא ניתן להתעלם מגלי הטרור עמם נאלצים אזרחי מדינת ישראל ותושביה להתמודד. תפקידם של מערכות האכיפה ובתי המשפט לתת יד במלחמה בתופעה הנלוזה תוך הטלת עונשים שיבטאו מסר תקיף ומרתיע", הדגישו השופטים בגזר הדין.