בצל המלחמה: משבר בתעשייה האווירית הרוסית

בזמן שעדיין לא הגיעו להפסקת אש באוקראינה, נתונים שפורסמו בדוחות הכספיים של יצרנית המטוסים הרוסית TANTK Beriev מציירים תמונה מדאיגה מבחינת רוסיה, של אחת התעשיות החיוניות ביותר למאמץ המלחמה של מוסקבה.

החברה סיימה את 2025 עם הפסד של כ-5 מיליארד רובלים, כ-65 מיליון דולר, לאחר ירידה חדה בהכנסות ושורה של בעיות ייצור. במקביל, החוב שלה תפח מ-24 מיליארד רובלים לכ-27 מיליארד, והרווח הגולמי נשחק משמעותית.

מדובר בחברה שמייצרת מטוסי מודיעין ובקרה אווירית מסוג A-50 ו-A-100, וכן פלטפורמות כמו Be-200. לפחות מטוס A-50 אחד הופל על ידי אוקראינה במהלך המלחמה - וכל פגיעה כזו מחייבת קצב ייצור ותחזוקה גבוה, כדי לשמור על כשירות מבצעית.

פגיעה ישירה במאמץ המלחמתי

הקשיים הכלכליים לא מנותקים מהשטח. מתקפות אוקראיניות באמצעות רחפני נפץ וכטב"מים מתאבדים פגעו באתרי ייצור ותחזוקה של כלי טיס, כולל מטוסי בקרה ותובלה. הפגיעות הללו לא רק יוצרות נזק נקודתי, אלא מכבידות על כלל שרשרת הייצור.

לפי הערכות שמציגים גורמים באוקראינה, רוסיה מייצרת כיום פחות מ-30 מטוסים טקטיים בשנה, כולל מטוסי קרב, מסוקים ותובלה. זהו קצב שנחשב נמוך ביחס להיקף השחיקה במלחמה - גם בשל אבדות ישירות וגם בשל בלאי מואץ.

המשמעות האסטרטגית ברורה: קושי לשמר עליונות אווירית לאורך זמן, ובעיקר קושי לחדש את צי המטוסים בקצב שמאפשר מלחמה ממושכת.

המצב של TANTK Beriev הוא חלק מתמונה רחבה יותר. לפי פרסומים של גופי מודיעין מערביים, יצרנים מרכזיים נוספים של מטוסי קרב ותובלה מתמודדים עם חובות גדלים ותביעות מצד ספקים שלא קיבלו תשלומים בזמן. הסנקציות המערביות צמצמו גישה לרכיבים וחלפים חיוניים, מה שמקשה על ייצור סדיר.

גם מפעלי שריון כמו Uralvagonzavod חווים ירידה בהזמנות ובעיות בשרשרת האספקה, תהליכים שמובילים לצמצום כוח אדם ולעיכובים באספקה לצבא הרוסי. מתחת לשורת הרווח מסתתרת בעיה עמוקה יותר - פגיעה בכושר ההתחדשות של התעשייה הביטחונית כולה.

בשנה האחרונה כוחות אוקראינים פגעו במספר מטוסי קרב רוסיים, בהם מיג-29, סוחוי Su-25 ו-Su-24, לצד מטוסי תובלה וכלי טיס נוספים. כל אובדן כזה מצריך לא רק החלפה, אלא גם מערך תחזוקה, הדרכה ושדרוג.

כדי לגשר על הפערים, מוסקבה עשויה להעמיק קשרים תעשייתיים עם מדינות כמו איראן, סין וצפון קוריאה. מהלך כזה עשוי לספק רכיבים וציוד חלופי, אך מנגד כולל סיכונים טכנולוגיים וכלכליים, לצד השלכות גאו-פוליטיות מול המערב.

גם אוקראינה חוטפת בתעשייה

הפגיעה בתעשייה הצבאית אינה חד-צדדית. נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי אמר ב-14 בפברואר כי מתקפת טילים רוסית הרסה קו ייצור של טיל השיוט "פלמינגו", במהלך תדרוך בוועידת הביטחון במינכן.

לדבריו, מדובר בטיל שיוט לטווח ארוך של עד 3,000 ק"מ, עם יכולת לשאת ראש נפץ במשקל של טון. התקיפה כוונה נגד מתקן ייצור מרכזי בתוכנית הטילים המקומית, שנועדה לפצות על הקושי בקבלת חימוש ארוך טווח מהמערב.

לפי הדיווחים, הפגיעה שיבשה זמנית את הייצור - בתקופה שבה לאוקראינה מלאי מוגבל של המערכת. מאחורי הקרבות באוויר מתנהלת מלחמה נוספת, שקטה יותר אך קריטית לא פחות - מלחמה על קצב הייצור, היכולת לשקם ולהחליף אמצעים, ועל מי יצליח להחזיק מעמד לאורך זמן.