אחרי שהוכיחו את עצמם בלחימה נגד הטרור בג'נין ובמבצע "מגן וחץ", צה"ל מפעיל במלחמה נגד עזה להקות רחפנים מסוגים שונים לאיסוף ותקיפה. כפי שחשפנו ב-mako במאי האחרון, צה"ל יקלוט עשרות "להקות חשיפה", המורכבות כל אחת ממגוון רחפנים לאיסוף מודיעין ותקיפה. במקביל לפרויקט להקות החשיפה, זרוע היבשה תתקצב גם קליטה של רחפנים 'מתאבדים' מסוג "מעוז" מתוצרת רפאל, שנועדו להשמדת המטרות שהלהקות חושפות וכבר זוכים להצלחה רבה במלחמה בעזה.

רחפן מעוז שוקל, על פי אתר חברת רפאל, 3 ק"ג (350 גרם חומר נפץ), שזה כמו מספר רימוני יד יחד. טווח ההפעלה שלו בשטח בנוי מגיע ל-500 מטרים, כשהוא נע באוויר במהירות של כ-60 קמ"ש וצולל במהירות של 70 קמ"ש. 'קיט' מעוז כולל שלושה רחפנים מתאבדים (חימוש משוטט) וערכת בקרה כמו גם אמצעים נוספים. ביחד הכל שוקל 15 ק"ג.

המעוז זוכה לשבחים רבים מהשטח, שם הוא מסייע ללוחמים להגדיל את טווח הקטלניות שלהם באופן ששומר על חייהם. הוא מאפשר לא רק תקיפה של חוליות טרור חשופות, אלא גם השמדה שלהן בתוך מבנים ובעמדות שכביכול מגנות עליהם.

הסקיצות הראשונוץ של רחפן מעוז (צילום: רפאל)
מהסקיצות הראשונות של המערכת, כפי שצוירו על ידי יקי חץ | צילום: רפאל

מי שנחשב להוגה ואבי המערכת הזו, הוא גיבור הקרב על גבעת התחמושת במלחמת ששת הימים, יעקוב (יקי) חץ, שכמהנדס ברפאל גם הוביל את הפיתוח בשנים הראשונות. "בעבר היה לי רחפן כזה שהיינו מעיפים כילדים, וזה משהו שתמיד קסם לי", סיפר חץ בשיחה עם mako. "לזה אני מצרף את הנשק הכי טוב שהיה לנו בגבעת התחמושת, שזה רימונים. אבל הם עפים על פי כוח הזריקה שלך, והם לא עוברים מפינה לפינה. ואז חשבתי על זה שאנחנו צריכים לעשות משהו שיכול לעבור מעבר לשתי פינות".

כבר ב-1987 הוא הכין איור של הרעיון המקורי שעלה בראשו, כזה שהקדים בהרבה את הטכנולוגיה שהייתה קיימת בסוף שנות ה-80. "אז היה האיור הראשון, אבל רק ב-2003, עם ההתקדמות בטכנולוגיה, התחלנו לפתח את המוצר".

צבי מרמור, סמנכ"ל ראש מנהלת מערכות הנשק הטקטי המדויק ברפאל, מסביר שלאורך השנים בוצע פיתוח של הרעיון שעלה במוחו של יקי חץ, למרות שבאותן השנים לא היה לקוח שיקנה את המוצר. התהליך הזה הואץ כאשר צה"ל הפך ללקוח הראשון של המעוז, כשמאז נוספו עוד צבאות רבים מהעולם.

"יקי הוא דוגמה לאדם שמעבר להיותו מהנדס ברפאל, הוא גם לוחם שמביא את הצרכים והניסיון מהשטח. יש לנו הרבה אנשים כאלה ברפאל, שמביאים ניסיון מבצעי והנדסה. בסוף 2017 חתמנו עסקה עם צה"ל, במסגרתה הוחלט שנפתח את המעוז באופן מלא למוצר מבצעי ושנספקו בכמויות לצה"ל, על מנת שיטמיע אותו במערך החי"ר. היום אנחנו מדברים על מערכת מבצעית בצה"ל".

כאשר שאלנו את חץ אם מה שרואים היום זה מה שהוא דמיין, הוא ענה בחיוך וצחוק, "לא. אבל זה מה שיצא". וברצינות הוסיף: "הטכנולוגיה הבשילה רק ב-2003, אז הלכנו לכיוון של פיתוח מלא, כאשר בהתחלה הייתי ראש הפרויקט. ב-2017 זה נהיה מבצעי. אני מודה שכאשר זה הבשיל הייתה לי גאווה גדולה", הוסיף בחיוך. "זה נשק לחי"ר, וברור לי מה המשמעות של זה בידיים של לוחם".

"אין הרבה אנשים כמו חץ שהגו רעיון של מערכת מהפכנית", מוסיף מרמור. "זאת מערכת שמייצרת מהפכה בעולם החי"ר, במיוחד בשטח הבנוי. כל מחלקת חי"ר שנלחמת בשטח בנוי וצפוף עם המעוזים, יודעת לצפות לעבר אזורים שלא נראים בקו ראייה, ולהשתמש במודיעין הזה כי לתקוף מה שצריך בצורה יותר עצימה, על ידי פלטפורמות אחרות, או להשתמש ביכולת הקטלנית של המעוז עצמו. שלא יחכו לנו מעבר לפינה ונופתע. זה משפר את השרידות של הכוח עשרות מונים ומונע היתקלות בתנאים לא טובים. הם שולחים את המעוז קדימה, שיודע לצפות ולהגיב בצורה קטלנית לאויב או למטענים שמחכים".

"יקי מצטנע מאוד ויכול להביט בסיפוק רב על מערכת שמצילה חיי אדם ומאפשרת למחלקות החי"ר להילחם בצורה הרבה יותר טובה. לפני שהוא הגה את הרעיון לא היו דברים מהסוג הזה, ונושא הרחפנים לא היה מדובר. היום בגלל אוקראינה ומקומות אחרים הנושא מדובר לכאורה בפי כל, אבל אלה נושאים וטכנולוגיות שבזמן שהוא הגה אותם, אף אחד לא חשב על כך".

המהפכה עליה מרמור מדבר היא לא רק בטכנולוגיה, אלא גם בתפיסה המבצעית. החיבור של כל זה לחייל הפשוט בשדה הקרב, זה מה שהם מגדירים כמהפכה. לפני מספר שבועות חץ הגיע עם תומר, מהנדס מערכת המעוז, לביסל"ח (בית הספר למקצועות חי"ר) שם הראו להם סרטים מהפעלת המעוז. "זה מופעל בכמויות בעזה ובשומרון", סיפר חץ. "רפאל עובדת 24/7 כדי לספק את המערכות שנחוצות כעת במיוחד".

תקיפה באמצעות כלי הנשק (צילום: רשתות חברתיות לפי סעיף 27א' / רפאל)
צילום: רשתות חברתיות לפי סעיף 27א' / רפאל

בין המשתמשים ברחפן המעוז, גם בנו ונכדו של חץ המשרתים ביחידות מובחרות בצה"ל. "הם אומרים לי שזה הדבר הכי טוב שיש בעולם, שקלעתי בול". מהדיווחים מהשטח עולה שיש שביעות רצון גבוהה מהיכולות של המערכת. אבל "כמו בהקשר לכל המערכות של רפאל, גם כאן יש לנו צוותים שמקבלים בקשות ולקחים מהשטח, ופעם בכמה זמן אנחנו מוציאים גרסה מעודכנת, שמטמיעה את הלקחים האלה. זה יקרה גם אחרי המלחמה, בעבודה צמודה עם זרוע היבשה".

באופן טבעי, מלחמה מאיצה תהליכי הצטיידות ושיפור של אמצעי לחימה. עושה רושם שבעתיד נראה את המעוז הרבה יותר נפוץ בצה"ל, עם טווחים ארוכים יותר וקטלניות גדולה יותר. סביר להניח שגם בצבאות זרים.