באיראן ציינו 40 שנים למהפכה האסלאמית ששינתה את פני המדינה, ולמעשה את כל המזרח התיכון. עוד לא סיימו לחגגו, ובאזור הצפון מערבי של המדינה ספגו משמרות המהפכה פיגוע קשה שקטל כ-30 מאנשיהם. באיראן איימו לנקום, ורמזו לכיוון ארה"ב וישראל. "אנחנו נגרום לקבוצת שכירי החרב הזו לשלם על דם השהידים שלנו", צוטט הנשיא האיראני.

רק שבישראל לא נרשמה התרגשות חריגה מההצהרה האיראנית. מעשית האיראנים מנסים לפגוע במדינה מאז המהפכה אצלם ב-1979 וקורה היום בעיקר בהברחות נשק לארגוני הטרור שמקיפים את מדינת ישראל. איראן היא צינור החמצן של חיזבאללה ולמעשה, המפעילה של ארגון הטרור. הצינור האיראני כבר מזמן הגיע גם לארגוני הטרור בעזה. ובימים אלה ממש הם מנסים לחבר אותו גם לחזית הסורית ואפילו, לארגוני הטרור שפועלים בגדה.

האיראנים משקיעים הרבה כסף ומרץ בהברחות. בחודש בדצמבר האחרון, זיאד אל-נח'אלה, מנהיג הג'יהאד האסלאמי (הגא"פ) העזתי ביקר בטהרן. לשם הגיע אחרי פגישה עם נסראללה בלבנון. בראיון לערוץ הטלוויזיה האיראני "אל-עאלם", חשף את מה שלטענתו תהיה התוכנית של "ציר ההתנגדות" שאיראן מובילה ומטרתו, לתקוף את ישראל מצפון ומדרום.


"ערוצי השת"פ פתוחים ללא הגבלה או קווים אדומים, כל התקפה מצד ישראל תענה בתגובה של כל ציר ההתנגדות וישתתפו בה כל הכוחות בתוקף היותם ציר אחד. איראן תומכת בהתנגדות הפלסטינית ובארגון חיזבאללה, ההתנגדות במצב הטוב ביותר שלה, יש התפתחויות איכותיות ביכולות של ההתנגדות הפלסטינית, בשנה הבאה נראה שינויים גדולים לטובת ההתנגדות", אמר נח'אלה. הסכנה אם כן ברורה, וכך נראה ציר ההברחות האיראני העדכני.

הזרועות של סולימאני

הדמות שאחראית על ההברחות לכיוון ישראל היא הגנרל האיראני קאסם סולימאני. לא מעט כתבנו גם כאן על "האיש הרע" של המזרח התיכון. מי רכש ניסיון מבצעי כלוחם וכמפקד עוד במלחמת איראן-עיראק בשנות ה-80. ומאז סוף שנות ה-90 הוא מפקד כוח קודס, שמונה אלפי לוחמים וסוכנים בסוריה, עיראק, לבנון, תימן, מדינות באפריקה - וכנראה שגם באירופה.

סולימאני הוא המוח, אולם הזרוע שלו בהקשר לנושא הוא באהנם שאהארירי, מפקד יחידה 190. היחידה הזו מונה כמה עשרות או מאות בודדות של אנשים. והם אלה דואגים לתאם, להסתיר ולהוביל את הנשק שיוצא מאיראן ללבנון, לעזה ובכלל לכל מקום בו לאיראן יש סוג של עימות ואינטרס. יש לציין שהם גם אלה שדואגים להבריח אמצעי לחימה וחומרי נפץ למבצעי פיגועים, כפי שנחשף לאחרונה מפרשיות פיגועים שסוכלו באירופה.

את האמל"ח הם מבריחים במטוסי מטען וספינות. לא פעם דרך חברות קש או שבמבצעים נרחבים לחציית גבול מבלי שיאתרו אותם. אלה האנשים שהעמיסו ושילחו את ה"קארין איי" המפורסמת כמו גם אחיותיה הקלוס סי ושלל ספינות הנשק, שנתפסו על ידי חיל הים הישראלי בדרכן לעזה ולבנון. לפחות על פי כמות כלי הנשק שיש לארגוני הטרור האלה, צריך לומר: מה שנתפס הוא כנראה החלק הקטן.


הטיב לתאר את זרועות התמנון שר הביטחון לשעבר, אביגדור ליברמן, שאמר במהלך סיום קורס קצינים לפני כשנה: "אנחנו עדיין מוקפים בשנאה ובאויבים אכזריים. ברצועת עזה אנו עומדים מול חמאס וג'יהאד אסלאמי. בסיני דאע"ש, חיזבאללה בגבול לבנון ואל-קאעידה בגבול הסורי, ומאחורי כולם - איראן".

הזרוע הדרומית שמובילה לעזה

כבר הרבה מאוד שנים שאיראן משמשת כגורם מרכזי לאספקת נשק עבור חמאס והג'יהאד האסלאמי. נתונים רשמיים ניתן למצוא באתר של השב"כ כבר מאז שנת 2011. "בנושא הברחות האמל"ח לרצועת עזה נוצר מפגש אינטרסים, בין איראן, ספקית האמל"ח, השואפת להשיג באמצעותו השפעה בזירה הפלסטינית, לבין חמאס, מובילת מחנה ההתנגדות נגד ישראל, החותרת להשיג יתרון על ישראל, באמצעות רכישת אמל"ח תיקני "איכותי", בדגש על רקטות ארוכות טווח ונשק נ"ט ו-נ"מ", מציינים בשב"כ.

בשנים הראשונות ציר ההברחות הדרומי מאיראן יצא דרך הים או האוויר לסודאן ומשם למצרים וסיני, עד העברתו לרצועה. על פי שב"כ: "איראן מעורבת ישירות באספקת האמל"ח ובתאום העברתו ושינועו לעבר הרצועה". הציר הזה עדיין פעיל, נשק שמגיע מסודן עדיין עובר לעזה ולא מעט גם על ידי דייגים שמבריחים על הסירות שלהם נשק וגם כסף. נכון שישנה ירידה מאז עלייתו של א-סיסי לשלטון, כשצבא מצרים מנהל לחימה בסיני. גם תקיפות בסודאן שפרסומים זרים ייחסו לישראל, מפעלים שפתאום התפוצצו והטבעות מסתוריות של ספינות, פגעו בתפוקת הציר הזה.

לצד הציר המדובר, איראן מכשירה עזתים מקומיים בייצור רקטות, מל"טים ועוד ולמעשה, מבריחה את הידע שייצר את אמצעי הלחימה במקום לשנע אותם חצי יבשת (למרות שגם זה קורה עדיין). האיראנים דואגים להבריח את הממון שיסייע בבניית התשתית והייצור.

המלחמה בציר הזה כללה ע"פ פרסומים מספר חיסולים ביניהם של ד"ר פאדי אלבטש במלזיה ושל מומחה המל"טים של חמאס מוחמד א-זווארי בתוניסיה. רשימה חלקית בהחלט.

ככל הידוע, זרוע ההברחות הדרומית של איראן לא הצליחה להכניס לרצועת עזה אמצעי לחימה מתקדמים במספר משמעותי, דוגמת מל"טים איכותיים או רקטות תקניות כבדות ומדויקות. מצד שני צריך לומר שהעזתים כן הצליחו להבריח עשרות אלפי רקטות, פצצות מרגמה, רובי סער, צלפים ומקלעים ואפילו ציוד שבעזרתו הקימו יחידת קומנדו ימי, שהפתיעה את ישראל במהלך מבצע "צוק איתן".

צפו:
ייצור רקטות ברצועה | צילום:

בשנים האחרונות אנו יודעים כי היו מקרים בודדים של ירי טילי נ"מ לעבר מטוסי חיל האוויר, וגם זה איום שנולד ביוזמת האיראנים. איום קטן יחסית, אבל כזה שיכול לעשות הרבה מאוד צרות.

בישראל רואים כיצד האיראנים מגבירים את המאמץ שלהם להבריח אמצעי לחימה לעזה, גם ידע, מתוך רצון להקים בעזה ארגונים בהם ישלטו, כמו בלבנון. חזית דרומית מול ישראל שתייצר אש, במקביל לחזית הצפונית.

הזרוע הצפונית שמובילה לחיזבאללה

מצפון למדינת ישראל פועל לו ארגון טרור ייחודי ומוסכן, כזה שיש לו סד"כ של צבא ואפילו מדינה שהוא שולט בה. נכון שהאיראנים לא הצליחו להעביר ללבנון רקטות מדויקות ושלל אמצעי לחימה, הרבה בזכות פעילות חיל האוויר הישראלי.

אבל לפחות על פי הדיווחים הרשמיים מישראל, הם בנו במחסנים של חיזבאללה זרוע שמונה בין 100 ל-150 אלף רקטות. אולי הרקטות אלה לא יהיו מדויקות. אבל זה לא באמת חשוב כשאתה יכול לירות לכיוון העורף בין 800 ל-1,000 רקטות ביום. ורק להשוואה נזכיר שהממוצע היומי של ירי רקטות במלחמת לבנון השניה, עמד על כ-100.

את הנשק ללבנון אנשי יחידה 190 האיראנית מבריחים בין השאר דרך האוויר, בין אם מטוסי תובלה של משמרות המהפכה או דרך חברות קש ששוכרות מטוסים שמגיעים לביירות. יחידה מקבילה של חיזבאללה, אחראית על הצד שמקבל את הנשק.

דרך נוספת היא שהנשק שיוצא מאיראן, משונע דרך הים לתעלת סואץ ומשם ישירות לנמל בירות. לרוב גם הנתיב הזה רוכב על חברות קש וספינות שמצהירות על יעדים פיקטיביים באירופה, וברור שגם על מטען פיקטיבי.

חלק מהמידע שנחשף בשנים האחרונות מדבר על טיסות, מסחריות כביכול, עליהן הובילו אמל"ח ישירות לנמל התעופה של ביירות ומשם למחסני החיזבאללה. למשל המקרה בו מטוס מדגם בואינג 747 שיצא ב-9 ביולי מבסיס חיל האוויר האיראני בטהראן, עצר בנמל התעופה הבינלאומי בדמשק, ומשם המשיך "במסלול לא אופייני" כפי שזה הוגדר, דווקא דרך צפון לבנון, ולא כנהוג בטיסות הנוסעות בקו הזה.

על פי המקורות, המטוס כלל רכיבים ספציפיים לייצור נשק במפעלים איראניים בלבנון. טיסה דומה הייתה בחודש אוגוסט, וגורם מודיעין טען ש"האיראנים מנסים למצוא דרכים חדשות כדי להבריח נשקים לבעלי בריתם במזרח התיכון". והוא המליץ גם שכדאי "שיבחנו את יכולות המערב להתחקות אחריהן".

במקרה אחר, פורסם שטיסה שיצאה מאיראן ונחתה בביירות, הביאה עמה רכיבי GPS שיהפכו את הטילים שבידי ארגון הטרור חיזבאללה לטילים מונחים. את הרכיבים שלחו לאצטדיון כדורגל המשמש כיסוי לאתר ייצור טילים. את הטיסות הפעילה חברת Qeshm Fars Air, על פניו חרת תעופה לגיטימית מאיראן.

ככל הידוע עיקר ההברחות נעשות היום במסווה של טיסות אזרחיות, ככל הנראה גם ספינות נשק עדיין זורמות. אולם עיקר הנשק שאיראן מזרימה ללבנון, עובר כיום דרך סוריה. טיסות ושיירות נשק יוצאות על בסיס קבוע מאיראן, מגיעות למחסנים בסוריה ומשם הציוד יוצא ללבנון. את השיירות האלה והמחסנים, ישראל תוקפת כאשר מדובר בנשק שובר שוויון או בכלל כשיש אפשרות. המחסנים המלאים של חיזבאללה, נזכיר 100 עד 150 אלף רקטות על פי אמ"ן, מספרים שרוב הציוד מגיע ליעדו בשלום.

הזרוע שפותחת חזית בסוריה וגם בגדה

מתחת לפני השטח, ולא פעם מעל, ישראל ואיראן מנהלות התכתשות בסוריה. כל זה קורה על רקע הניסיונות של איראן לחזק את הבסיסים שלה במדינתו של בשאר אל אסד, אותו סייעה להשאיר בשלטון עם הרבה דם איראני. להקים מתחמים לייצור והברחת נשק ובנוסף, להקים חזית חדשה מול ישראל בגבול רמת הגולן.

המפה שחושפת: כך מתבססת אירן בסוריה
בסיסים איראניים בסוריה | צילום: ניו יורק טיימס

האיראנים הגיעו לסוריה מיד כשזיהו שיש משבר שלטוני והחלשות במדינה, כלומר כבר ב-2011, 2012. ומיד ניצלו את השטח להקמת בסיסי קבע ומתחמי נשק כדי להוביל אמל"ח ללבנון. לא עברו עוד הרבה שנים עד שבסיסים אלה היו למעשה הגב הלוגיסטי של הניסיון האיראני להקים חזית טרור שלישית בגבול הגולן. הנשק שמוברח לסוריה מועבר לארגונים שהאיראנים בונים בגבול סוריה ישראל, ארגונים שמורכבים מאזרחים מקומיים, לוחמי מליציות והרבה מאוד אנשי חיזבאללה ומשמרות המהפכה.

רק לפני מספר ימים טנקים של צה"ל פעלו נגד אנשי משמרות המהפכה באזור קונטרה. והיו גם תקיפות אוויריות לאורך הגבול ועמוק יותר. למעשה, כשישראל תוקפת מטרות איראניות בסוריה היא גם מונעת הברחת נשק ללבנון. אולם לא פחות מזה, מדובר בצעד מבצעי שמטרתו להילחם בהקמת אותה חזית איראנית בגבול הגולן. על הרקע הזה ישראל נמצאת לראשונה בעימות צבאי ישיר מול איראן.

האיראנים לא מסתפקים בחזית השלישית. הם מנסים לייצר השפעה גם בשטחי יהודה ושומרון. עד כמה שידוע שם הם לא נחלו הצלחה גדולה, לפחות בתחום הברחות האמל"ח. אנשי כוח קודס האיראנים נלכדו בשנים האחרונות בירדן, אחרי שניסו להבריח נשק לתחומי הרשות. במקרים בודדים בהם המודיעין הירדני לא סיכל את ההברחה, זה קרה על ידי הרשויות בישראל. יש לציין בנוסף ששב"כ הצליח לסכל הברחות רבות וגם לא מעט התארגנויות של חוליות טרור שקיבלו הנחיה מאיראן.

הערכה היא שנתיב הנשק מתחיל באיראן ועובר דרך סוריה. משם הנשק עובר לירדן שהיא תחנת מעבר לישראל ולשטחי הגדה. כאמור, ללא הצלחה. לצד אמצעי הלחימה איראן מנסה להעביר סכומי כסף גדולים כדי לממן פיגועים ותשתיות טרור. לפחות על פי הידוע גם פה רוב ההברחות מסוכלות. מנגד, מה שקשה יותר לסכל זה את ההנחיות שאנשי משמרות המהפכה מצליחים להעביר לפעלים בגדה דרך הרשת. זה יכול להיות הנחיות לפיגוע או הקמת חוליה. סרטוני מידע והנחייה על איך לפעול בחשאי, להניח מטענים ועוד.

בכל רגע נתון איראן מנהלת מרחוק יותר ופחות מלחמה של ממש נגד ישראל. השאיפה האיראנית היא שהמלחמה הבאה שתפרוץ לא תהיה מוגבלת לאזור לבנון. שביום שבו הפקודה תצא מטהרן, אש הרקטות תצא לכיוון ישראל מלבנון, סוריה, עזה ואפילו שטחי הגדה, לצד הסתערות מכל אותן חזיתות של חוליות טרור ומחבלים מתאבדים. צה"ל פועל כל העת כדי לסכל את המאמץ הבין מדיני הזה.