השבוע הושקה צוללת ה"דולפין" הרביעית של חיל הים הישראלי, האח"י תנין, בטקס בגרמניה. לפי פרסומים זרים, זו הצוללת שאמורה לתת את "המכה השנייה" במידה וישראל תיפגע מנשק גרעיני. הצוללת, שנחשבת לאחת המתקדמות בעולם וכן לנשק היקר ביותר בצה"ל, תעבור סדרת בדיקות ואימונים ותגיע לישראל בסוף 2013.
מפקד חיל הים שלח לרגל האירוע איגרת ובה נכתב: "עם השקתה של צוללת נוספת לחיל הים, נרשם בספר ההיסטוריה פרק ייחודי בתרומתו המכרעת של חיל הים ברכיב הביטחוני של מדינת ישראל. צוללת נוספת, הרביעית במספרה, אח"י תנין, אינה רק מכפילת כוח, כי אם אמירה ברורה לגבי כוונותיה של מדינת ישראל להמשיך לשמר ולשכלל ללא לאות את כוח ההרתעה שלה בים ומהים".
כושר שהייה ממושך מתחת למים, ללא כל קשר עם האטמוספירה
הכוח התת-מימי של צה"ל צעד דרך ארוכה ומרשימה משנות ה-50 של המאה הקודמת ועד היום. נראה שהתעצמותה של שייטת הצוללות ממשיכה בתנופת הפיתוח.
על פי הפרסומים, צוללות הדולפין החדשות מצוידות במערכת הנעה מסוג "Air Independent Propulsion" (מערכת הנעה ללא אוויר), המאפשרת משך צלילה ללא צורך בשינור לטעינת מצברים לזמן ממושך. למעשה, התקנת מערכת ה-AIP מקנה לצוללת כושר שהייה תת-מימי ממושך ללא כל קשר עם האטמוספירה. תוספת המערכת הזו תרחיב לאין ערוך את יכולות הצוללת, עקב ההפחתה בצורך בחשיפה מעל לפני המים.
כושרה של הצוללת לשמור על חשאיות הופך אותה לכלי השיט הצבאי העיקרי של המאה ה-21. אף בעידן המודרני, בו רבה השפעת הצוללת הגרעינית, ממשיך תפקיד הצוללת הקונבנציונלית להיות רב משמעות בביצוע משימות רבות ומגוונות. הצוללת ממלאת תפקיד מרכזי בהשגת השליטה בים, איסוף מודיעין ויכולת פעילות בטווחים ארוכים.
בעבר, היה תפקידה העיקרי של הצוללת לתקוף כלי שיט על-מימיים וצוללות אויב. פעילות זו בוצעה בדרך כלל ללא קשר עם מרכיבי הצי העל-מימי. כיום, מושם דגש בציים מתקדמים על הפעלת הצוללת גם במבצעים מיוחדים ומשולבים עם כוחות הים האחרים ואף עם כוחות היבשה.
הרמה הטכנולוגית הגבוהה של מערכות הצוללת, מגוון אמצעי הלחימה ורמת התפעול של המפקדים והצוותים, ממקמים אותה בחוד החנית של מערכת הביטחון של ישראל.
תא"ל (מיל') גדעון רז, בעברו סגן מפקד חיל הים, עמד בראש הצוות שחקר ואיתר את שרידי הצוללת "דקר".