מבצע דין וחשבון  (צילום: ערן יופי כהן, ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון)
חיילי צה"ל בהכנה למבצע. הסלמה בגזרה | צילום: ערן יופי כהן, ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון

באפריל 1993 סומנה הסלמה חמורה בגבול לבנון. ארגון חיזבאללה ירה קטיושות רבות לעבר יישובי הצפון וכוחות צה"ל ששהו ברצועת הביטחון נתקלו במחבלים באופן יומיומי. ב-13 באפריל נהרגו שלושה חיילי צנחנים מגדוד 101, לאחר שעלו על מטען באזור הכפר קנטרה, ב-18 במאי נתקלו חיילי פלוגת העורב של גבעתי במארב של מחבלים ושניים מהם נהרגו, ב-8 ביולי נהרגו שני חיילי גבעתי במוצב עיישיה וביום למחרת נהרגו שלושה חיילים נוספים מגבעתי מירי טיל על מוצב סוג'וד.

בעקבות האירועים הללו ובעיקר בשל ירי הקטיושות המאסיבי של חיזבאללה על יישובי הצפון, החליטה הממשלה בראשות יצחק רבין להטיל על צה"ל לצאת למבצע "דין וחשבון", שמטרתו השבת השקט לגבול הצפון. מטרת המבצע הייתה כאמור הוצאת יישובי הצפון ממעגל הירי, על ידי הפגזה ארטילרית על הכפרים ברצועת הביטחון ויצירת מצב בו תושביהם אינם תומכים עוד בפעילות חיזבאללה בתוך הכפרים.

מבצע דין וחשבון אזרחים במקלטים (צילום: ארכיון יד-יערי)
אזרחים יורדים למקלטים בזמן המבצע. החיזבאללה ירה מאות קטיושות | צילום: ארכיון יד-יערי

תוקפים בלבנון

המבצע, שנוהל על ידי הרמטכ"ל אהוד ברק ואלוף פיקוד הצפון יצחק מרדכי, החל ב-25 ביולי ונמשך שבעה ימים. המפקדים בשטח היו מפקד אוגדה 91 גבי אופיר ומפקד יחידת הקישור ללבנון גבי אשכנזי. כפרים רבים בדרום לבנון, שהיו מזוהים עם חיזבאללה, הותקפו על ידי ירי ארטילרי וכוחות מחיל הים, האוויר והשריון, שזרעו הרס גדול. כ-300 אלף כפריים הפכו לפליטים ועזבו את בתיהם לכיוון ביירות.

צה"ל תקף במבצע גם מטרות איכותיות של חיזבאללה. כוח משייטת 13, בפיקודו של ארז צוקרמן, פשט על בסיס הארגון סמוך לטריפולי והרג שישה מחבלים. כוחות נוספים, של מגלן וסיירת הצנחנים, ביצעו פשיטות דומות שמטרתן איסוף מודיעין והכוונת אש חיל האוויר על מטרות החיזבאללה.

מבצע דין וחשבון ארטילריה (צילום: אתר חיל החימוש)
ירי ארטילרי על דרום לבנון. הרס גדול בכפרים | צילום: אתר חיל החימוש

במהלך המבצע נהרגו 118 אזרחים לבנוניים, מהם כ-50 מחבלים, ו-40 נפצעו. לצה"ל היה הרוג אחד ובהפגזות חיזבאללה על יישובי הצפון נהרגו שני אזרחים. הרמטכ"ל ברק היה מעוניין להרחיב את יעדי המבצע ולתקוף גם בביירות, אולם ראש אמ"ן אורי שגיא חלק עליו ואילו ראש הממשלה רבין הכריע נגד הרחבת המבצע. ב-31 ביולי הסתיים המבצע בהסכם הבנות עם חיזבאללה, לפיו לא יתקפו שני הצדדים מטרות אזרחיות. הסכם זה היה שנוי מאד במחלוקת, משום שהוא נתן לחיזבאללה לגיטימציה לניהול מלחמה בשטח דרום לבנון, כל עוד אין נפגעים מקרב האוכלוסייה האזרחית.

"מקלחת" מהעולם

כשלושה שבועות בלבד מתום המבצע חזרה האש לאזור, כאשר כוח של גולני שיצא למארב נתקל במטען צד ושבעה מחייליו נהרגו. שני חיילים מכוח חילוץ של ההנדסה הקרבית נהרגו אף הם מירי חיזבאללה. ישראל הגיבה על האירוע בירי מן האוויר על מוצבי חיזבאללה סמוך לגבול סוריה.

חזיבאללה (צילום: האתר הרשמי)
חיזבאללה. חילוקי דעות לגבי המכה שספג האירגון במבצע | צילום: האתר הרשמי

בעקבות ההפגזה המאסיבית על הכפרים בדרום לבנון במסגרת מבצע דין וחשבון, "זכתה" ישראל גם למקלחת של צוננים ממדינות רבות בעולם, שגינו את היציאה למבצע. גם בקרב צמרת צה"ל היו הדעות חלוקות. היו שאמרו כי המבצע הצליח לפגוע פגיעה מוראלית בקרב חיזבאללה וכי הארגון נפגע באופן קשה, אולם היו גם שאמרו כי דווקא חיזבאללה הוא המרוויח הגדול מהמבצע, בכך שזכה ל"הכרה" במלחמה שהוא מנהל מול ישראל.

<< 1988: מבצע כחול חום ; 1996: מבצע ענבי זעם >>
לציר הזמן של כל מלחמות ישראל