את רגע הפריצה שלה מירית גליצקי (42) לא תשכח, אבל לא רק בגלל שהוא לא היה מתוכנן, אלא בגלל שהוא בכלל נבע מהתקף חרדה שהיא לא הייתה מודעת אליו. זה היה השידור החי הראשון שלה, כחלק מפינה קומית קבועה שהגישה בתוכנית "חמישיות" בערוץ הספורט. היא יצאה לשידור משוק מחנה יהודה בירושלים, במהלכו הגיש לה ירקן בננה אותה אכלה בשלמותה - עם הקליפה. 

הקטע המשעשע הזה רץ ברשתות, גליצקי האלמונית הפכה לכוכבת היום והתראיינה לא מעט בנושא (גם כאן במאקו). "זאת הייתה פעם ראשונה של בשידור חי. התרגשתי, הייתי בהתלהבות, שמעתי באוזניה 'עם מירית בעוד עשר, תשע, שמונה' וידעתי שאני הולכת לעשות דאחקות", היא נזכרת. "מה שלא ידעתי זה שברגע שהמצלמה תפתח אני אכנס לאיזה אמוק ולא אדע מה קורה סביבי". 

היית באיזה התקף חרדה, מנותקת.
"לא עשיתי את זה בשביל הצחוקים. לא הבנתי בכלל מה אני עושה. כשסיימתי כתבו לי מערוץ הספורט שהיה מצחיק ובזה זה נגמר. חזרתי הביתה, אמרתי לבת הזוג שלי שהיה סבבה, כי בכל זאת שידור חי ראשון, והלכתי לישון". 

ואז קמת בבוקר.
"הסתכלתי על הטלפון והבנתי שמשהו לא תקין. אלף הודעות, הפייסבוק שלי מפוצץ בתיוגים והפנים שלי בכל מקום. אני קוראת ולא ממש מעכלת מה קורה ואז מתקשרים אלי משש עם עודד בן עמי - רוצים לראיין אותי על הבננה. אמרתי שבכיף, ניתקתי והתקשרתי לרותם ישראל, שהיא חברה טובה, והתחלתי לבכות. עוד לא הבנתי מה קרה וזה היה בכל מקום, אבל זה היה מדהים. אני עד היום לא מאמינה שלסבית התפרסמה בגלל בננה. סטגדיש". 

מירית גליצקי (צילום: מעיין חתן)
מירית גליצקי | צילום: מעיין חתן

גליצקי הבינה שבפעם הראשונה יש לה כאן מומנטום לבנות לעצמה שם בתור קומיקאית, אבל שבועות בודדים לאחר מכן פרצה מגפת הקורונה. כמו רבים מאיתנו, גליצקי מצאה את עצמה לפתע סגורה בביתה בלי מקור פרנסה אבל דווקא מתוך הייאוש הזה היא הצליחה להתרומם. "ביום הראשון של הסגר אמרתי לעצמי 'בואי נצלם דאחקה על מחוברים'", היא מספרת. "בלי לתכנן כלום ישבתי במרפסת, לא עניין אותי איך אני נראית או מה אני אגיד, פתחתי את המצלמה וצילמתי סרטון של דקה. אמרתי 'בוקר טוב, השעה 10 שעון קורונה ראשון', דיברתי דקה ופרסמתי". 

הסרטון הקצרצר הזה זכה לשיתופים רבים וגרם לגליצקי, שהפכה באותם ימים 'לא חיונית', להרגיש שיש בשביל מה לקום בבוקר. יום לאחר מכן היא פרסמה סרטון נוסף וגם ביום שהגיע אחר כך, כשכל סרטון הצליח יותר מהקודם. "קראתי לזה 'מתבודדים' וזה התחיל להתפוצץ", היא מספרת. "אנשים התחילו לדבר כמוני, היו המון שיתופים וקיבלתי איזה סוג של אישור, שכנראה יש בי משהו מצחיק באמת. בימים ההם של הסגר הראשון, שהיה קשוח מאוד, המרפסת הזאת הצילה אותי. חיכיתי לקום בבוקר ולצלם את הסרטון היומי. התחלתי להתייחס לזה כמו יום עבודה. קמתי, עשיתי קפה, חשבתי על רעיון, התלבשתי, צילמתי ופרסמתי". 

התגובות היו היסטריות. חברת HOT אפילו העלתה את כל הפרקים לשירות ה-VOD שלה.
"היה דיבור חזק על זה והקהל מאוד פרגן. צחקתי על הכל - על עצמי, על המגפה, הפראייריות של הישראלים, על הממשלה, על כל מה שבעט מבפנים. זו גם הסיבה שאנשים התחברו, כי אמרתי את מה שכולם רצו להגיד, אבל בצחוק. קיבלתי בתקופה הזאת הודעות מאנשים שאיבדו בני משפחה ולא היה להם מה לאכול כי הם נקלעו למצב כלכלי קשה. כתבו לי שאני מצילה אותם, שהם קמים בכל בוקר למשהו טוב. הם גרמו לי להבין שאני עושה טוב לאנשים, אבל זה לא הציל רק אותם, זה הציל גם אותי". 

ההצלחה ברשתות החברתיות, דווקא בתקופה שבה כולם חיפשו ממה לצחוק, הובילה את גליצקי לפתוח את עמוד הפייסבוק "מוגזמת", אחריו עוקבים בימים אלו קרוב ל-40 אלף אנשים. כבר קרוב לשנה היא מפרסמת בו תכניים קומיים רבים אותם היא כותבת, מצלמת ועורכת בכוחות עצמה. "בחרתי את השם מוגזמת כי כזאת אני", היא מסבירה. "אי אפשר לפספס את הקול, אני צינית וכל רגש אצלי פורץ החוצה בהגזמה". 

מירית גליצקי (צילום: באדיבות המצולמת)
מירית גליצקי | צילום: באדיבות המצולמת

הקריירה החדשה של גליצקי לא מסתכמת בעמודי סושיאל פופולריים. מאז פרסמה לראשונה את הסרטון המאולתר מהמרפסת, היא הספיקה לכתוב מופע סטנדאפ בן שעה, אותו היא משכללת בימים אלה עם המפיק והיוצר הקומי שחר אינבינדר. היא מופיעה בכל רחבי הארץ בערבי חברה, ימי הולדת, מסיבות רווקות ולכל מקום אליו היא מוזמנת, ואפילו הצליחה להפתיע את עצמה כשחתמה לאחרונה על חוזה טאלנט בסוכנות שמנהל רוברטו בן שושן. "כשאני מספרת לאנשים שאני עם רוברטו הם אומרים 'מה זאת אומרת, את לא נראית טוב'", היא צוחקת. "אני אומרת קודם כל תודה, אבל מסתבר שהוא מתעסק גם עם שחקנים וקומיקאים". 

למרות הפתיחה המרשימה של קריירת הסטנדאפ שלה, גליצקי עדיין לא מעכלת לחלוטין את המעמד החדש שלה. "לפני שנתיים צילמתי סרטונים מאולתרים מהמרפסת, היום יש לי סוכן ואני מופיעה פעמיים בשבוע עם מופע סטנדאפ שאני כתבתי", היא מסבירה ספק לי, ספק לעצמה. "אנשים רוצים להצטלם איתי ברחוב, צועקים לי ממסעדת כנאפה בדלית אל כרמל 'מוגזמת!' ומספרים לי שישראלים בקוסטה ריקה נקרעים מצחוק מהתכנים שלי. זה הזוי מבחינתי. מי אני בכלל? אני אישה מאוד צנועה וביתית". 

זאת רק ההתחלה שלך.
"טפו, טפו, טפו. אם הצלחתי להגיע לאן שהגעתי רק עם סרטונים שצילמתי בחלל הקטנטן הזה, אז יש לי עוד כל כך הרבה מה לעשות. אני עוד לא נתתי רבע ממה שיש לי להציע". 

סוכן יש, מופע יש, קהל יש. למה עוד לא פתחת קופות?
"שואלים אותי את זה הרבה. אני בדרך לשם, אבל אני עוד צריכה לרכוש ביטחון ולעכל שהדבר הזה באמת קורה. זה יקח עוד קצת זמן, אבל זה באמת מה שאני רוצה לעשות - להצחיק אנשים. החלום שלי זה להופיע בצוותא עם אולם מלא באנשים שאני הכי אוהבת, שאמא שלי תשב מולי בשורה הראשונה. אני מקווה שזה יקרה תוך שנה". 

וחמש שנים מהיום?
"רציתי להגיד בין הנשים הכי מצחיקות בארץ, אבל עברתי תהליך משמעותי עם עצמי והיום אני יודעת להגיד שאני רוצה להיות האישה הכי מצחיקה בישראל. זה החלום, אבל המטרה היא להתעסק בקומדיה, להתפרנס ממנה, להקים משפחה ולעשות טוב לאנשים. אני חושבת כל הזמן שאולי התחלתי קצת מאוחר מדי, אבל אני מאוד מקווה שלא".

"הדבר היחיד שחסר לי זה ילדים" 

זאת לא הייתה משימה פשוטה עבור גליצקי (41) לשמור על רצינות לאורך השיחה שלנו והבדיחות לעיתים פרצו ממנה כמעט בלי שליטה. לא עברה דקה מהרגע בו נכנסתי לדירה שלה במרכז ראשון לציון, שם היא חיה עם זוגתה מזה חמש שנים, שני, וכבר הבנתי שיש לי עסק עם אישה בלי עצם בלשון, אנרגטית, קופצנית, וחמה, כזאת שחשוב לה שכולם סביבה יהיו מאושרים. 

"הדבר הכי חשוב שאתה חייב לכתוב זה שאני הרבה יותר קטנה ממה שחשבת, כי לא מפסיקים להגיד לי את זה, וגם תכתוב שיש לי סטייל אש. מאוד חשוב", היא אומרת בחיוך ושולחת את זוגתה להביא בשבילי חלב סויה מהשכן. בזמן שחיכינו, אני שם לב לאחת התמונות הרבות שעל המקרר, בה היא עומדת מחובקת עם שתי כלות מאושרות.  

בין הופעה לסרטון את גם מחתנת זוגות? איך זה קרה?
"שתי הנשים המקסימות האלה עמדו להתחתן, התקשרו אלי ושאלו אם אני עושה גם טקסי חופה. אמרתי להן שלא עשיתי מעולם אבל שאני מוכנה לנסות. נפגשתי איתן, הכרנו וזה היה פשוט מושלם. כתבתי את הטקסט עם הרבה הומור ורגש ומאז חיתנתי עוד כמה זוגות. זה מרגש מאוד שבוחרים אותי לנהל טקס חופה, כבוד גדול בשבילי".

כשאנחנו מתיישבים במרפסת בה הכל התחיל, מתפלק לה פאנץ' שמוביל לשאלה כבדה והרת גורל. "נגיד את אומרת יואו, מעניין אם יש גן היום", היא שואלת, קמה לתריסים המוגפים, פותחת אותם בבת אחת וחושפת גן ילדים הומה ורועש שנמצא ממש מול ביתה. "אחרי שילדה התגלשה לי ישר לכרית אמרתי לבת הזוג - בואי נחכה עם זה". 

זה אומר שאת לא רוצה ילדים?
"אני מתה לילדים, אבל זה לא פשוט. צריך הרבה אנרגיות וכוח, צריך לשלב את זה עם כל מה שאנחנו עוברות בחיים וזה לוקח זמן. אנחנו מנסות כבר שנה, אבל זה מורכב. הייתה קורונה, דברים נדחו והיו עניינים רפואיים שעיכבו אותנו. אבל זה החלום, המטרה והדבר היחיד שחסר לנו כרגע בחיים". 

מירית גליצקי וזוגתה שני  (צילום: באדיבות המצולמת)
מירית גליצקי וזוגתה שני | צילום: באדיבות המצולמת

אל השיחה מצטרפת גם שני, אז גליצקי מורה לי להדגיש גם את זה. "תכתוב עכשיו שארוסתי נכנסה והיא כוסית גם כשהיא לובשת פוטר", היא מבהירה. "הרבה פעמים אני אומרת לה 'גרדי אותי', כי אני חישגד. זכיתי במפעל הפיס. עכשיו כשכולם הקיאו אפשר להמשיך בראיון". 

האהבה פורחת. איך הכרת את שני?
"הייתי בחתונה שיכורה מתה וראיתי אותה בפייסבוק באנשים שאני עשויה להכיר. שלחתי לה את המשפט הקבוע שלי 'תגידי יש מצב שעבדנו יחד באחת ההפקות?' והיא ישר שאלה אותי אם אני מתחילה איתה. עניתי 'למה את חושבת?' והיא כתבה בחזרה 'כי עוד מעט חורף ויש ביקוש אבל אין היצע'. בהתחלה לא לקחנו את זה ברצינות, אמרנו שנקרא לזה קשר חורפי זמני". 

מאז עברו חמש שנים ועכשיו אתן בדרך להקמת משפחה. היו לכן קשיים בדרך או שזה בא לכן בקלות?
"אני באה ממשפחה רוסית חילונית והיא בכלל חרדית. כשהיא הייתה צעירה היא עברה תקופה מורכבת והתחזקה, חזרה בתשובה והחזירה את כל המשפחה שלה בתשובה יחד איתה. כשרק הכרנו היא אמרה לי שהיא שומרת שבת. הסתכלתי עליה, היא הייתה עם מגף שחור וג'ינס סקיני, אז אמרתי לה שמבחינתי, כל עוד היא תמשיך להיראות כמו שהיא נראית - שתשמור גם שני, שלישי, רביעי וחמישי. כמו שאתה שם לב יש לי ערכים חשובים". 

איך אתן מסתדרות בבית בין קודש לחול? 
"פעם הייתי אוכלת שרימפסים עם חמאה והיום אני רואה שרימפסים רק בגוגל, אבל זה משתלם כי כשיש קשר טוב זה עובד. הייתי צריכה להתרגל וללמוד הרבה דברים חדשים. בפעם הראשונה שהיא עשתה קידוש ואמרה סברי מרנן עניתי 'היידה'. אמא שלה שמה לי יד על הראש לברך אותי ואמרה 'מירית בת…', אז עניתי 41, ברמה כזאת. אבל היום אתה מוצא אותי קורעת נייר טואלט לתחת לשישי-שבת. היא יודעת לאמוד כמות של נייר לסופ"ש - זה לא פשוט". 

האמא החרדית מברכת אותך. אוטופיה?
"זה היה תהליך ארוך, משני הכיוונים. בהתחלה היה לה מאוד קשה עם זה שאנחנו יוצאות. היא הייתה מתקשרת ושואלת את שני 'מה עם ההיא'. ככה קראו לי - ההיא. היום ברוך השם הכל בסדר. היא מקבלת אותי ואני אוהבת אותה. אנחנו אפילו ישנות שם כשאנחנו מגיעות לסוף שבוע". 

קשה להתעלם מכך שגליצקי מזכירה את שני לעיתים תכופות במהלך השיחה. "היא מאפשרת לי להיות מי שאני", היא מסבירה מה גרם לה להתאהב. "אני טיפוס לא פשוט, אבל היא אוכלת אותי בלי מלח. אני עצבנית עם פתיל קצר והיא יודעת להכיל אותי. אם יש תקופה לא טובה וקשה לי לכתוב היא שם כדי להרים אותי. העובדה שאני עושה היום סטנדאפ זה הרבה בזכות התמיכה שלה". 

מה היא בשבילך?
"היא כל עולמי. אבל תכתוב את זה - היא כל עולמי. ואז תכתוב ששאלת מה זה אומר כל עולמך ואני עניתי ששני היא המוזה שלי. כולם אומרים לה שבטח כל הזמן מצחיק איתי, אבל אף אחד לא יודע שהיא המצחיקה בקשר. אמרו לי שאני פלפלית וצריכה מישהי רגועה, אבל מצאתי מישהי פי מיליון יותר פלפלית ממני. היא החברה הכי טובה שלי והאדם שהכי מצחיק אותי בעולם. חמסה, רק שלא יפתחו עכשיו עין על הקשר שלנו. שאנשים לא יגידו עכשיו יא, יא, יא. אל תגידו יא".

מירית גליצקי וזוגתה שני (צילום: באדיבות המצולמת)
מירית גליצקי וזוגתה שני | צילום: באדיבות המצולמת

"בגיל 22 הלכתי בפעם הראשונה למסיבת נשים - לא התחברתי"

גליצקי נולדה בבת ים וכשהגיעה לגיל חמש עברה משפחתה לראשון לציון. ההומור והקומדיה מוטבעים כל כך עמוק בגופה ונשמתה, שהיא נוטה להתבדח ולשלוף בדיחה כמעט בכל רגע נתון. "למשפחה שלי היה מאוד חשוב מה תגיד הסביבה", היא מספרת וממשיכה בטון רציני. "בגיל חמש כבר התחלתי לגנוב סמלים של מכוניות, אז אבא שלי אמר שהגיע הזמן לעזוב את בת ים, כי אם לא בגיל שבע אני אשב על רצח". 

איך ילדה כל כך צעירה מגיעה לגנוב סמלים של מכוניות?
"זה לא באמת, זה היה בצחוק! הייתי ילדה טובה והילדות שלי הייתה אחלה, רק לקח לי הרבה זמן לצאת מהארון". 

כשאת נערה מתבגרת, את מבינה שאת נמשכת לנשים?
"לא. אפילו היה לי חבר בחטיבת ביניים. בדיעבד אני מבינה שהחברויות החזקות שלי אז היו קראשים. כשבכיתי מריב עם חברה זה היה בגלל שנדלקתי עליה. אבל לא ידעתי בכלל מה זה לסבית אז". 

מתי נופל לך האסימון?
"התחלתי להבין שאני מתאהבת בנשים בצבא ואפילו התחלתי להכיר בחורות, אבל הכל היה בחדרי חדרים, בסוד. היה לי קשה מאוד לקבל את זה, תמיד קינאתי באנשים שזה בא להם בקלות, כי זה לא היה פשוט. ההורים השמרנים תמיד רצו שיהיה לי חבר ולא הכירו את הדברים האלה, ואני רק רציתי לרצות אותם". 

רק אחרי השירות, גליצקי מתחילה לחקור את מקומות הבילוי של הקהילה הלסבית, אם כי גם שם היא לא בדיוק מצאה את מקומה. "הפעם הראשונה שהלכתי למסיבת נשים הייתה בגיל 22, לליין המיתולוגי של קרן ואליס", היא נזכרת. "נכנסתי וראיתי מלא בנות עם גולגול כמו שלי. האמת היא שלא כל כך התחברתי. פעם, במסיבות האלה נשים תמיד היו הולכות מכות, שותות רדבולים על הגג של הרכב. זה לא אני. אבל הדבר הכי מלחיץ היה הצלם שמסתובב שם, ברמה שהוא בכלל בצד השני של המקום, אבל אם ראיתי פלאש התחבאתי, חשבתי שאם הוא יצלם אותי זה יהיה הסוף של החיים שלי". 

ואיך התמודדת עם החרדה הזאת?
"הייתי אצל פסיכולוגית וכבר בטיפול הראשון היא שאלה אותי את מי אני מעדיפה - את בראד פיט או את אנג'לינה ג'ולי. התשובה הייתה ברורה, אז היא אמרה 'נו, את עדיין חושבת שאת לא לסבית?'. לא הצלחתי לקבל את זה שאני, מירית, המצחיקה של כולם, מספר 1 בחברה, הדמות הכי דומיננטית - היא שונה בנוף. תמיד הייתי מסתלבטת על אנשים ופתאום הרגשתי שמסתלבטים עלי". 


איור: ירון צרפתי

באותם ימים, גליצקי כמעט יצאה מהארון בפני המשפחה שלה. זה היה בשישי, אחרי יום שטוף שמש במצעד הגאווה בתל אביב. גליצקי חזרה הביתה מלאת השראה מאירוע הגאווה הגדול בישראל וחשבה שזה רגע טוב לשתף את אמא שלה בתחושות אותן היא סוחבת איתה מספר שנים. 

"אמרתי לה שאני רוצה לדבר איתה אבל היא הייתה באמצע מהדורת חדשות", נזכרה גליצקי. "הייתה כתבה על המצעד והיא פתאום אמרה 'נו תראי - חס וחלילה'". גליצקי מדגישה פאוזה דרמטית ובטיימינג קומי מדויק שולפת: "משהו שם בין השורות, באינטואיציה שלי, אמר לי שזה לא היום הנכון. אולי כדאי לדחות". 

ניסיון היציאה מהארון הכושל של גליצקי דחה את הרגע המשמעותי בחמש שנים, שהגיע רק אחרי פטירתו של אביה. "הוא היה אהבת חיי. הייתי מאוד צעירה כשהוא נפטר מסרטן, בת 26", היא מספרת. "כשבאנו להיפרד ממנו הוא כבר לא היה בחיים, אז נכנסתי ואמרתי לו שאני רוצה שהוא ידע שאני אוהבת נשים. לפני כן פחדתי שזה ירסק אותו, אבל היום אני מסתכלת על הדברים בצורה אחרת ויודעת שהוא מאוד אהב אותי והיה מקבל את זה". 

רק אחרי שהוציאה את המילים האלה לראשונה בפני נשמתו של אביה, אזרה גליצקי אומץ לעשות זאת בפני שאר משפחתה. "בוקר אחד קמתי וראיתי שחור בעיניים. לא היית יכולה יותר לשמור את הסוד הזה", היא מגוללת בפני את אותו יום קשה ומשחרר. "אמרתי לאח שלי שאני צריכה לדבר איתו, שזה מוזר כי אנחנו הרוסים לא מדברים, אין לנו שיחות - כל אחד לעצמו. הוא ירד מתחת לבניין ואני בכיתי מלא. הוא שאל אותי אם הכל בסדר, אם אני בריאה. סיפרתי לו, אבל הוא לא הופתע". 

מירית גליצקי (צילום: מעיין חתן, viral press)
מירית גליצקי | צילום: מעיין חתן, viral press

ולא חיכית הרבה זמן עד שסיפרת גם לאמא.
"כבר באותו היום אמרתי לו שהולכים לספר לאמא והוא פחד שאני אהרוג אותה, אבל אני לא הייתי מוכנה ללכת לישון עוד לילה עם הסוד הזה. הייתי באמוק. אמרתי לה שאני נמשכת לנשים והיא אמרה 'אני אגיד לך את האמת, חשבתי שיש בעיה אבל לא חשבתי שזה זה'. בכיתי וכפרה עליה, ראיתי שהיא מתרסקת, אבל כמו שלקח לי זמן לקבל את עצמי, גם לה לקח. אני חושבת שהיא קיבלה אותי באמת כשנכנסתי למערכת יחסים בריאה וטובה עם שני". 

היום את כבר צוחקת על זה במופע שלך.
"כי איך היא לא קלטה את הסיטואציה? אני מחופשת למסי כבר עשרים שנה. היא חשבה שזה נוח ללכת עם הקוקו הזה 20 שנה? אם היא שאלה אותי מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה אמרתי נהג משאית. אם זה היה ללכת איתה למספרה או עם אבא למוסך - קל שעם אבא. אמרתי לה 'זוכרת כשקנית לי ברביות? איפה הייתי מלטפת אותן?' כלום לא הדליק נורה אדומה". 

מה משתנה בך אחרי שאת משתחררת מהכלא הזה?
"תמיד אמרו לי שאני מצחיקה, צריכה לטפח את זה ולהופיע, אבל כנראה שלא עשיתי כלום כי לא קיבלתי את עצמי. שמתי מסכה ולא הצלחתי להביא את עצמי כמו שאני באמת. היום אני פשוט מירית ומרשה לעצמי לצחוק, לבכות וגם לרגש עם זה. אני יכולה לדבר על כל הדברים שפעם לא הרשתי לעצמי לגעת בהם - על היציאה מהארון, על הקבלה, על הפעם ההיא שהיא אמרה לי חס וחלילה, וגם על ילדים".