ענת ניר היא אחת האקטיביסטיות הבולטות ביותר שקמו בקהילה הגאה, ובקהילת הנשים בישראל בפרט. ניר מגיעה מהשטח, ומכירה אותו טוב יותר "מכל נציג להט"ב אחר שאי פעם ישב בכנסת", לדבריה. כשהייתה בת 20, הקימה את הבר הלסבי הראשון בתל אביב, הרבה לפני שהעיר נבחרה לאחת הערים החופשיות בעולם לקהילה. אבל השכנים ברחוב לילינבלום לא אהבו את היוזמה, ולאורך כל תקופת הפעילות הן סבלו מהתנכלויות בלתי פוסקות. "שפכו עלינו מים, אמרו שאנחנו שוכבות בחדר מדרגות, קראו לנו 'מזדיינות בתחת' וניסו לפגוע בנו פיזית יותר מפעם אחת", היא נזכרת. לבסוף היא סגרה את הבר ומאז בכל פעם שהיא נתקלת במכשול, היא מאמצת את מה ששמעה מאמה בצעירותה: "כשסוגרים את הדלת צריך להיכנס מהחלון".

כבר עשרים שנה, עוד מהימים שלהיות הומו או לסבית היה אסור בחוק, היא פעילה בעשרות ארגונים ועמותות לקידום שוויון זכויות ללהט"ב. היא בין המפיקות הבולטות בקהילה וידה בכל: היא הפיקה את מצעד הגאווה הראשון בבאר שבע, את הליין הלסבי הראשון ואת פסטיבל הקולנוע "לסבית קטלנית". לפני כשש שנים היא נבחרה לוועד המנהל באגודה למען הלהט"ב והייתה בין הנשים הראשונות שנבחרו לאגודה.

ענת ניר
מגיעה מהשטח | צילום: none, באדיבות המצולמת

"אין לי בעיה שמגדירים אותי כלסבית", היא מציינת, "אני תמיד אומרת שאני לסבית בתרבות וביסקסואלית בנטייה. בפעם הראשונה שהתאהבתי, זה היה בחור מהשכונה בה גדלתי. היינו יותר משנתיים יחד, שזה המון בתקופת התיכון. יצאנו עד שהתגייסתי, ואז הוא שבר את ליבי כשנפרד ממני, כשחזרתי מסופ"ש מהבסיס במהלך קורס מ"כיות. יותר מאוחר בזמן השירות, הייתי במסיבת חיילים באיזה קיבוץ, שם פגשתי מישהי. רקדנו יחד, ואז יצא שהתנשקנו. ברגע שזה קרה הרגשתי כמו עליסה בארץ הפלאות שנפלה לבור שמוביל לעולם אחר וקסום. ההגדרות הביסקסואליות לא היו ברורות לי אז, לקח לי כמה שנים טובות להבין שאהבה היא אהבה, ואין לה מגדר. רק כשפתחתי את הבר, הבנתי מה החברה חושבת וכמה קשה לחברה, אפילו החברה הגאה, לקבל ביסקסואליות".

ויש לה גם סיפור שלטענתה ממחיש את זה הכי טוב: "אחרי שהיה לי את הבר והייתי עם נשים והפכתי דמות ידועה בקהילה הגאה, התחלתי מערכת יחסים עם גבר. אחרי כמה דייטים הזמנתי אותו לבר לסביות כי חשבתי שזה משמעותי שהוא יכיר את החיים שלי כמו שהם. הוא באמת היה בסדר עם זה, ובשלב מסוים כשהערב המשיך, התקרבנו והתנקשנו - וכל הבר הסתכל עלינו! קיבלתי תחושה מאוד לא טובה, עד כדי כך שזה החזיר אותי לארון הביסקסואלי לכמה שנים".

"לנתניהו זה טוב שאנחנו מיואשים, אדישים ולא מעורבים"

לפני שנתיים, כשבג"ץ דחה את העתירה של אורלי ורוית וייסלברג-צור בסוגיית רישום ההורים, הבינה ניר שכדי להשפיע ולשנות היא צריכה להגיע לכנסת. היא החליטה להקדיש את עצמה לחיים הציבורים, מכרה את חלקה בחברת ההפקות ובימים אלו היא מתמודדת בפריימריז במרצ. בשנתיים האחרונות היא עולה על אוטובוס כל בוקר ונוסעת לפגוש אזרחים ברחבי הארץ כדי "לעלות אותם בסולם הפוליטי ולהחדיר בהם אופטימיות. לנתניהו זה טוב שאנחנו מיואשים, אדישים ולא מעורבים". בחודשים האחרונים, היא הייתה אחת היוזמות של מחאת הלהט"ב ומחאת הנשים שהוציאו עשרות אלפי ישראלים  וישראליות לרחובות.

ענת ניר
"הרבה דתיים וחרדים תומכים בנו ומאמינים שמגיע לנו להתחתן" | צילום: רעות נגר, באדיבות המצולמת

היא מדברת בסיפוק רב על מחאת הלהט"ב, שבזכותה יותר חברי קהילה התמודדו בבחירות ברשויות המקומיות ויותר מתמודדים על מקום ריאלי בחירות הארציות. שיתוף הפעולה חוצה המגזרים בין נשים מכל קצוות הקשת הפוליטית, הביא אותה לתובנה שהבחירות הקרובות הן על סדר יום נשי. "נשים תופסות את הפוליטיקה כמלוכלכת, אבל הגיע הזמן שנהיה מיוצגות בכנסת בהתאם לאחוז שלנו באוכלוסייה. מעורבות אזרחית שבאה לידי ביטוי בהשתתפות בהפגנות והתפקדות למפלגות הן הדרך להבטיח חברה שוויונית ובריאה", היא מדגישה לאורך הריאיון.

למרות נוכחות גבוהה של להט"בים בחברה ומאבקים מתוקשרים, הקהילה עדיין לא זוכה לשוויון זכויות. את יכולה להצביע על התקדמות בדרך להשגת השוויון המיוחל?
"הקהילה הגאה היא המיעוט המוביל והחזק במאבק על זכויות אבל עדיין אין לנו מספיק נציגים באף מקום בישראל: לא בתקשורת, לא בעסקים ולא בכנסת, שם מעולם לא ישבה אישה מחוץ לארון. ועדיין, המאבק הלהט"בי בישראל הוא בין המצליחים ביותר ביחס למאבקים אחרים במדינה, ובייחוד לאור העובדה שאנחנו חיים במדינת הלכה. גם הרבה דתיים וחרדים תומכים בנו ומאמינים שמגיע לנו להתחתן, אבל לא ברבנות. הבעיה העיקרית היא הרגרסיה של ממשלות נתניהו ומנהיגי הימין שלא מקדמים חוקים משמעותיים. לאחרונה גם בג"ץ החל לגלגל אותנו מהמדרגות. כלומר, ההתקדמות העיקרית שלנו היא בקרב הציבור שתומך בשוויון זכויות מוחלט".

חברי הכנסת הגאים לא תרמו לקהילה בארבע השנים האחרונות?
"לאמיר אוחנה יש תרומה שלילית. הוא יושב רגוע במשכן ומצביע נגד חוק הפונדקאות וממשיך להיות חבר בקואליציה שמצביעה נגדו ונגד כל הקהילה. זה מרתיח אותי. הוא מסתכל עלינו מלמעלה ונוהג בנו בצביעות. לאיציק שמולי אין תרומה בכלל. התרומה היחידה שלו הייתה היציאה המתוקשרת שלו מהארון. כל זמן שהוא היה בארון הוא העביר מסר לנוער ולמבוגרים להט"בים שהם צריכים להתבייש בנטייה שלהם. מעולם לא ראיתי אותו בדיונים בכנסת שקשורים לקהילה. איפה הוא היה בזמן מחאת הלהט"ב? בכיכר רבין לא ראיתי אותו".

במחאה עלו הרבה קולות שהקהילה לא מאוחדת מספיק כדי לקדם שוויון לכל האותיות, בפרט לטרנסג'נדרים.
"בשנות ה-90 הקהילה הייתה מפוצלת. כשאני הצטרפתי לוועד המנהל של האגודה כל החברים האחרים היו גברים, שנאבקו על נושאים שהיו חשובים רק להומואים. למזלי המצב כיום שונה ובוועד המנהל יש גם נשים, ואנחנו מאוחדים כקהילה. גם ההומואים מהווים בני ברית טובים יותר בתוך הקהילה משהיו בעבר, וזו כבר לא הבעיה שלנו".

אז מה עוד צריכים לעשות? מאבק אסרטיבי יותר זה הפתרון?
"המאבק הגאה חייב להסתנכרן עם מאבקים אזרחיים אחרים. אנחנו חייבים להיאבק יחד עם הדרוזים והאתיופים ומיעוטים אחרים. יש קשר ישיר בין מחאת הנכים ומחאת האפודים לבין חוסר השוויון כלפינו. כל עוד דמן של נשים הפקר לא יאפשרו לנו להקים משפחות גאות ולהפך".

ענת ניר
"אני נגד מפלגות סקטוריאליות, הן לנשים והן ללהט"ב" | צילום: none, באדיבות המצולמת

ניר, 39, נולדה בגני יהודה, במשפחה אלימה ולא מתפקדת להורים שנפרדו כשהייתה בת 8. מאז, אמה, ד"ר לילי ניר, גידלה אותה ואת שתי אחיותיה ואחיה בכוחות עצמה. עשר שנים לאחר מכן הוריה התגרשו, ואמה התחילה להבין שנשים מתייחסות לכסף אחרת מגברים. אמה, פסיכולוגית ויועצת ארגונית, חקרה את הנושא והגיעה למסקנה שמלמדים אותן להיות חסרות עצמאות כלכלית. לפני יותר מ-15 שנה היא הקימה את "פמיננסי", מכללה כלכלית לנשים.

>> עידן שרעבי: "אני חווה מיניות שקשורה לטירוף"

>> המטיילים הגאים האלו יוציאו לכם את העיניים

>> החוצה! הסלבס שהוצאו מהארון בניגוד לרצונם

"בזכותה התחלתי להבין את ההבדלים בין גברים ונשים בכל מה שקשור לעסקים ולכסף", היא טוענת ומסבירה, "אנחנו מחונכות מגיל צעיר להתחתן עם כסף ולא להרוויח כסף. אנחנו מחונכות לגדל ילדים ולעבוד במשק הבית, עבודות שלא מקבלים עליהם כסף, בעוד שגברים מחונכים להתקדם בקריירה ולפרנס. גם בבנק לא מתייחסים אלינו בכבוד אפילו כשאלה פקידות שנותנות שירות. כלומר, גם נשים מאמצות את הטענה שהן שוות פחות". אמה חלתה בסרטן בשנת 2000 ובמשך 11 שנים נאבקה במחלה. מאז שהלכה לעולמה לפני שבע שנים, ניר מכהנת כיושבת הראש של המכללה.

כשהיא מספרת על אמה היא מפסיקה לרגע לדבר בשטף ומבקשת לקרוא מספר שאמה כתבה. "אני יכולה לדבר על אמא שלי ארבע שעות. היא נר לרגלי ומקור השראה. בכל מה שאני עושה אני ממשיכה את דרכה. יצא שיום השביתה נקבע לתאריך פטירתה של אמי, ונאום המחאה בעצרת המחאה בכיכר רבין היה בשבילי מעיין עילוי נשמה". היא מקריאה לי את מכתב הפרידה שאמה כתבה לילדיה כשידעה שהסוף קרב. "אמא שלי תמיד חגגה חודש יום הולדת כדי להספיק לחגוג עם כל המשפחה והחברים, והיא ביקשה שנחגוג את יום ההולדת ולא את יום האזכרה. ככל שחולפות השנים, אני מבינה כמה הנוכחות שלה בחיי מתחזקת מדי יום. אני כבר לא יכולה להרים לה טלפון ולהתייעץ אבל היא עדיין חיה בתוכי".

"כל שמאלני יודע שמחנה השמאל כושל. אני מביאה רוח חדשה"

עוד בתור נערה היא הייתה פעילה במפלגת מרצ, אותה היא מכנה "הבית הפוליטי שלי". אבל מאז פרישתה של זהבה גלאון, המפלגה שרויה במשבר זהות עמוק והפכה סקטוריאליות יותר. "אני נגד מפלגות סקטוריאליות, הן לנשים והן ללהט"ב, ואם מרצ רוצה לגדול היא חייבת לרענן ולחדש את שורות ההנהגה ולכלול בתוכה ממגוון הקבוצות במדינה. מצד אחד חברי כנסת במרצ מכהנים כבר חמש קדנציות, ומצד שני הם קוראים לנתניהו להפסיק לכהן אחרי שתי קדנציות. צריך להגביל את מספר הקדנציות של חברי כנסת ושל ראשי רשויות מקומיות כמו גם של ראש ממשלה. טוב שיש פריימריז במרצ אחרי יותר מעשרים שנה".

לאחרונה הרבה להט"בים נטשו את מרצ והחלו לחפש מפלגה אחרת שמתאימה לתפיסות העולם שלהם. כיצד תשכנעי אותם להצביע דווקא למרצ?
"מרצ זו מפלגת שמאל בעלת אידאולוגיה עמוקה ושורשית שלא מתחפשת לימין או לשמאל. מאז קום המדינה מרצ קידמה הכי הרבה זכויות להט"ב, עוד כשזה היה לא מיינסטרים. אני מאמינה שאהיה חלק מההנהגה של מרצ, וזה יהפוך את המפלגה לאטרקטיבית מאוד ללהט"ב".

ענת ניר
"אני בטוחה שהשינוי נמצא בפתח, גם אם הוא לא יקרה מחר" | צילום: none, באדיבות המצולמת

כיצד את תצליחי לקדם זכויות להט"ב וזכויות מיעוטים כשרבים אחרים מנסים כבר שנים ארוכות ונתקלים בקשיים?
"אין לי שום ספק שאני אצליח לקדם זכויות לקהילה בכל ממשלה שתורכב. אני רוצה ויכולה להוביל את כל המאבקים של הקהילה הגאה, ומציעה לכל הקהילה להצביע מרצ. אוחנה ושמולי שייצגו את הקהילה עד כה הם אמנם הומואים בנטייה המינית, אבל הם לא אקטיביסטים למען הקהילה. כשהפקתי את מצעד הגאווה בתל אביב הסתכלתי מעל הבמה וחשבתי, מספיק שמאות האלפים שהגיעו היו מתפקדים למפלגות כדי שנחיה במקום שוויוני יותר. אנחנו ציבור בעל כוח פוליטי שנאבק מאבק ראוי שישרת את כל החברה ולכן נצליח".

איך את רואה את סדר העדיפויות שלך כחברת כנסת?
"קודם כל אדאג לפתור את מצוקת העוני כדי שלאזרחים יהיה כסף בכיס. אני אפעל לשנות את מדיניות ההפרטה שמחלישה את היחסים בין המדינה לאזרח כבר כמה עשורים. אני גם איזום מבצע אכיפה לשוויון שכר בין נשים לגברים, שיחזק מעמדית את הנשים ואת החוסן שלנו כחברה. המדינה תוכל לקנוס את העסקים המפלים וכך זה לא יעלה לה כסף".

ומה יהיה הדבר הראשון שתעשי אם תיבחרי?
"אהיה שותפה להעברת החוק למניעת אלימות כלכלית במשפחה. בזמן שאנחנו מדברים, יש נשים שבעליהם נועלים להם את המקרר או נותנים להם 500 מאות שקלים לקניות בשוק וזה לא משנה מי מרוויח את הכסף. החוק שאעביר מגדיר 12 סוגים של אלימות כלכלית ובזכותו כל אחד, נשים וגברים, יוכלו ללכת למשטרה ולבית המשפט."

את תסכימי לשבת עם נתניהו בממשלה?
"זו לא השאלה שצריך לשאול. אני יודעת מי בשלטון וזה לא מעניין. אני לא שואלת 'מה לא?'. אין טעם להאשים את השלטון ורק להתלונן על מה שלא בסדר. אני חותרת להחליף את השלטון ואת נתניהו שעומד בראשו שהוא כבר מזמן לא ראש הממשלה שלי. כל שמאלני יודע שמחנה השמאל כושל. אני מביאה רוח חדשה, רוח של ניצחון ואמונה עצמית - וזה בדיוק מה שחסר לשמאל. המאבק שלי הוא לא מאבק מגדרי או קהילתי, אלא מאבק על עתיד פני החברה הישראלית ועל דמותה של המדינה".

מה יהיה כאן עשר שנים מהיום?
"אני בטוחה שהשינוי נמצא בפתח, גם אם הוא לא יקרה מחר. אני חלק מדור של אקטיביסטים שאוהבים את המדינה אהבת נפש. יותר ויותר אנשים מתחילים לפעול כדי לתקן את המצב בחברה, גם אם זה ייקח יותר משתי קדנציות. בעוד עשר שנים, המדינה תהיה שוויונית יותר: יצומצמו אפליות מגדריות וחברתיות והפערים בין הפריפריה למרכז, תהיה הפרדת דת ומדינה וכמובן - שתי מדינות לשני עמים".