סאהר מונדר (ساهر منذر) היא כוכבת רשת מוכרת בחברה הערבית בישראל ובחו"ל עם מאות אלפי עוקבים ברשתות החברתיות, אבל אפילו העובדה הזאת לא יכולה לעזור לה אל מול האלימות הגואה במגזר והיא כמעט איבדה את חייה רק בגלל שהיא מי שהיא - ויותר מפעם אחת. 

הפעם האחרונה שחייה היו בסכנה קרתה לפני פחות מחודש, אז חזרה מבילוי עם חברים לכיוון חיפה והמתינה ברכב לפני מחסום משטרתי שגרתי. אחד הבחורים הערבים שהמתינו ברכב לידם זיהה אותה, ובלי שום בושה וחשש יצא מהרכב, ניפץ את זכוכית השמשה הקדמית שלהם וחזר מחויך לרכבו. "הלוואי שהייתה לי דרך להסביר למה הוא עשה את זה", סיפרה מונדר בשיחה עם mako. "הייתי בשוק שמישהו עושה דבר כזה מול העיניים שלי. החברים שהיו איתי אמרו לי לא לעשות כלום אבל אני לא הייתי מוכנה. יצאתי מהאוטו והלכתי לשוטר שעמד במחסום. סיפרתי לו מה קרה אבל הוא אמר שאין לו מה לעשות עם זה. הוא אפילו שאל אותי אם שתיתי כי בכיתי בלי סוף, ואז הוא עשה לי בדיקת ינשוף". 

אבל למרבה הצער זה רק סיפור אחד, קל יחסית, מיני רבים. לפני קרוב לשנה, מונדר עברה ניסיון חטיפה אלים שהיה עלול להביא למותה. אז היא נסעה לבדה לעכו מכיוון חיפה, ובדרך נתקלה בקבוצת נערים מהחברה הערבית שזיהו אותה מהסרטונים הפופולרים שלה באינסטגרם וטיקטוק. "הם קיללו אותי מהחלון וקראו לי לעצור בצד", היא נזכרת בכאב. "פחדתי כל כך ועשיתי מה שהם אמרו. הם ניסו להכניס אותי בכוח לאוטו שלהם אבל אני נלחמתי, לא ויתרתי. בסוף הם נסעו. הייתי כל כך בשוק שאפילו לא חשבתי לצלם משהו או לזכור באיזה רכב הם נסעו". 

סאהר מונדר (צילום: Eleasso, פרטי)
סאהר מונדר | צילום: Eleasso, פרטי

את זוכה ללא מעט אהבה, אבל מקרים כאלה לא זרים לך. את לפעמים מצטערת שאת כל כך מוכרת?
"אולי זאת הייתה טעות לצאת מהארון ולצלם את עצמי ככה. אם לא הייתי מפורסמת זה לא היה קורה. אתה יודע שהחברים שלי מפחדים לאכול איתי במסעדה או לנסוע איתי ברכב, כי הם חוששים שיצלמו אותם ויוציאו אותם מהארון? גם אלה שלא גרים עם המשפחות שלהם מפחדים שאם הם יבלו איתי יהרגו אותם. לפעמים עם כל הפרסום אני מרגישה מאוד לבד, אפילו בעיר כמו חיפה. האמת, ממש קשה לי לדבר על הדברים האלה, אני עדיין בטראומה". 

בעולם מתוקן, הכתבה הזאת הייתה אמורה להיות נוצצת במיוחד ומונדר הייתה אמורה לדבר ארוכות על ההצלחה האדירה שהרשתות החברתיות הביאו לחייה. היינו שואלים אותה איך התחושה להיות עם כמעט מיליון עוקבים באינסטגרם, טיקטוק ויוטיוב, ומנסים בחטטנות לנחש כמה כסף גלגלה אושיית הרשת בת ה-19 בשנה האחרונה, ממותגים שרודפים אחריה עבור תוכן ממומן.

אבל למרות שיש לה את היכולת, הכישרון, המוטיבציה והקהל, מונדר הצעירה היא טרנסג'נדרית דרוזית שחיה בישראל ונאלצת להילחם על מקומה. במקום לפרסם באופן קבוע מוצרי טיפוח או אביזרי אופנה, היא משתפת את העוקבים שלה בשפה הערבית על האתגרים שהחיים הציבו לה ומספרת על היציאה מהארון, ההתמודדות הקשה עם החיים בכפר והבריונות שספגה במהלך חייה. את כל זה היא עושה מבלי לחסוך אף פרט ומציבה מראה מול החברה הערבית השמרנית, וזה אולי לא נוצץ כמו קמפיינים ממומנים, אבל זה לא פחות חשוב. 

סאהר מונדר (צילום: Eleasso, פרטי)
סאהר מונדר | צילום: Eleasso, פרטי

"ביקשתי מהעוקבים רפואה שלמה - ואיחלו לי סרטן" 

מונדר אולי מודעת למה היא הייתה יכולה להיות לו רק הייתה גדלה בחברה ליברלית יותר, אבל היא מאמצת בשמחה את הדמות שהפכה להיות ומבטיחה כי למרות הכל, היא תמשיך לפעול לשינוי אמיתי של יחס החברה הערבית לקהילה הגאה. "אני בטוחה כי הסרטונים שלי עוזרים לנוער להט"ב ערבי להתמודד טוב יותר עם הלהט"בופוביה שהם חווים ואולי זה גם גורם לכמה צעירים להרביץ פחות להומואים", היא אומרת. "אני עושה את זה כי אני טובה בזה, כי זה מה שאני רוצה להעביר לעולם". 

סביר להניח שמונדר היא הטרנסית היחידה מחוץ לארון שיצאה מהכפר הקטן שברמת הגולן, עין קנייא, בו חיים רק כאלפיים תושבים. לפני כשלוש שנים היא הבינה שהיא אישה, אבל הייתה מודעת לחלוטין כמה מורכב יהיה זה לאמץ את הזהות המגדרית שלה, זאת למרות שהחברה הדרוזית ממנה היא מגיעה פתוחה ומכילה בהרבה מהחברה הערבית המוסלמית. 

"זה לא שלא יכולתי לעשות את זה, אבל זה היה מסוכן מדי", היא מסבירה. "כשכן אזרתי אומץ להיות מי שאני, זה עשה המון בעיות להורים שלי ושאלו אותם למה הם נותנים לי להמשיך לגור איתם. ההורים שלי אוהבים ומקבלים אותי ואני בקשר טוב איתם, אבל אני יודעת ששמתי אותם במצב בעייתי. הם היו צריכים להתקין מצלמות בבית כי הם פחדו שיפגעו בי". 

עם מעט מאוד חברים בבית הספר ובלי שום יכולת להביע את עצמה בכפר כפי שרצתה, התכנסה מונדר בחדרה הקטן וצילמה סרטונים אותם פרסמה ביוטיוב. זה לא קרה ביום אחד, אבל עמוד היוטיוב שלה הפך אותה לדמות מוכרת ברחוב הערבי, ולא רק בישראל - בטורקיה, ירדן ואפילו בדובאי. "לאט לאט ראיתי שיש מלא אנשים שצופים בי ומבקשים ממני לצלם עוד סרטונים", היא נזכרה. "אז המשכתי ודיברתי על החיים שלי, על איפור ועל לאן יצאתי ומה עשיתי". 

 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 

A post shared by Saher Monther ساهر منذر (@sahermonther)

פתאום התחלת לקבל תשומת לב - והיא הייתה חיובית.
"כמובן שיש כאלה שמפרגנים, שמחים בשבילי ואוהבים את מה שאני עושה, אבל זה מעט מדי. המון תגובות מהחברה הערבית הן תגובות נאצה ושנאה. כותבים לי 'אתה הומו, גועל נפש, תלך לפסיכולוג'. מפתיע שהרבה נשים כותבות לי ככה, אולי מקנאה. לפני כמה חודשים טסתי לניתוח שאיבת שומן בטורקיה והיו אנשים ברחוב שביקשו לעשות איתי סלפי, אבל כשביקשתי מהעוקבים שיאחלו לי רפואה שלמה היו כאלה שקיללו וכתבו 'שאלוהים יקח אותך. שיהיה לך סרטן'". 

מונדר מעולם לא נתנה לאלימות, המילולית והפיזית, לעצור אותה ותמיד המשיכה בדרכה. התכנים שהיא מפרסמת ברשתות החברתיות מסבים לה הנאה רבה ועוד עשויים להוביל לשינוי כלשהו בחברה הערבית, אבל לדבריה, הפרסום הזה גם מסכן את חייה. "יש מלא אנשים שמתחברים למה שאני עושה אבל יש גם מלא שלא", היא מספרת. "אני מפחדת שיהרגו אותי וזה יכול לקרות בכל יום. אני מאחלת לעצמי בסופו של דבר לעזוב את ישראל, כי זה עניין של חיים או מוות". 

מונדר מודעת היטב לכוח האדיר שיש לה בתור אושיית רשת גאה בקרב צעירים בעולם הערבי, אבל בניגוד לכוכבי נוער רבים ורבות שמעודדים יציאה מהארון, היא משמיעה מסר הפוך ומפתיע. "כל מי שכותב לי ושואל אותי אם כדאי לצאת מהארון אני תמיד עונה אותה תשובה - אל תצאו מהארון אם זה מסכן אתכם ואם אין לכם מקום בטוח לחיות בו בחופשיות", היא אומרת. "עדיף להישאר בארון ולעשות מה שבאמת רוצים בסתר". 

המסר הזה לא מסוכן? הוא לא נותן לבורות לנצח? 
"אני מעדיפה שאנשים יחיו בארון ולא ימותו. זה נכון שיש להט"ב בחברה הערבית שחיים מחוץ לארון וזה נראה שהכל טוב ויפה אצלהם, אבל לפעמים זה סתם. אני מכירה המון מהם וברשתות החברתיות זה נראה נפלא אבל יש להם מלא בעיות בחיים".

 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 

A post shared by Saher Monther ساهر منذر (@sahermonther)

לפני כשלושה חודשים היא עזבה לראשונה את בית הוריה ועברה לגור לבדה בחיפה כדי להתחיל בחיים עצמאיים, אבל יותר מהכל - היא סוף סוף יכולה להתלבש ולהתאפר, ולא רק מול המצלמה. "בכפר הרגשתי בודדה ולא יכולתי להיות מי שאני רוצה להיות באמת", היא מסבירה. "בחיפה אני מרגישה כאילו התחלתי את החיים מחדש. כבר התחלתי טיפולים קוסמטיים ואני מתכננת בהמשך גם הליך התאמה מגדרית".

אבל בכל זאת, חיפה היא לא תל אביב.
"נכון. גם כאן בחיפה אני יכולה לראות ברחוב ערבי שמכיר אותי, לקלוט את המבט שלו ואז לברוח ולהסתתר. אם אני מתקשרת למשטרה אף אחד לא עוזר לי, שם מחכים שיהרגו אותי ורק אז יטפלו בזה או יתחילו לשאול מה קרה ולמה. מצד אחד אני בטראומה ומפחדת, אבל מצד שני זה מחזק ומעודד אותי להמשיך הלאה. כל כמה שבועות אני בדאון מזה ושואלת את עצמי למה מתנהגים אלי בצורה הזאת, אבל אני יוצאת מזה מהר. אם אני כל הזמן אחשוב על הרוע של האנשים בזמן שאני רק מנסה לעשות טוב, לאן זה יוביל אותי בחיים? יש מלא כמוני שסובלים והגיע הזמן שהם יפסיקו לחיות בפחד". 

את חושבת שקיים סיכוי לראות שינוי בחברה הערבית?
"יש המון להט"ב ערבים, אבל הרבה מההורים שלהם מכניסים להם לראש שצריך לפגוע בקהילה. אני מפרסמת סרטונים כבר כמה שנים ולא רואה שום שינוי. אין לי דבר אחד טוב להגיד על החברה הערבית והיחס שלה לקהילה הגאה. שיגידו עד מחר שאני פרובוקטיבית, אבל הדרך שבה החברה הערבית מתייחסת ללהט"ב זה פשוט גועל נפש". 

 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 

A post shared by Saher Monther ساهر منذر (@sahermonther)

"חברות ישראליות לא עובדות איתי כי אני ערבייה"

מונדר גאה מאוד בקשת הזהויות שלה, למרות שהשילוב ביניהן הוא אתגר לא פשוט, במיוחד כמדינת ישראל, בה קהילת הלהט"ב והמגזר הערבי עדיין סובלים מחוסר שוויון. היא מספרת שפעמים רבות היא נאלצת "לבחור צד", או להצניע את אחת הזהויות שלה, כדי לא לאבד עוקבים או הצעות לשיתופי פעולה מקצועיים. 

ברשתות החברתיות היא מוותרת לעיתים בכאב על סממנים ואזכורים של זהותה הישראלית ושל החיים בישראל. "אם אני אכתוב שאני מישראל יהיו הרבה עוקבים שיחסמו אותי", היא מסבירה. "אני לא רוצה להיכנס לפוליטיקה בכלל, אז אם מישהו שואל אני אומרת שאני מרמת הגולן - לא מפסלטין ולא מישראל. זה לא שהם לא יודעים שאני ישראלית כי הם רואים שאני טסה מבן גוריון עם דרכון ישראלי, אבל אני לא מזכירה את זה בבירור". 

לנו היא מספר שבשונה מרוב תושבי הכפר שלה, היא רואה את עצמה כישראלית לכל דבר, ואולי הדבר קשור לפרגון ולתמיכה שהיא זוכה להן מהחברה היהודית. "בתל אביב אני לא מפחדת שיקרה לי משהו", היא אומרת. "היהודים מפרגנים לי ואוהבים אותי. הם נותנים לי אנרגיה חיובית, מקבלים אותי בדיוק כמו שאני ואפילו מצטלמים איתי ברחוב. זה משהו שקורה לי הרבה גם בטורקיה, למען האמת". 

אבל איכשהו, האהדה לה מונדר זוכה לא מתרגמת לקמפיינים או הצעות לשיתופי פעולה רבים בארץ והיא עצמה מעידה כי פניות מצידה לחברות ועסקים ישראליים מקומיים לא זוכות לתגובה, למרות הקהל הרחב שנחשף לתכנים שהיא מייצרת. "חברות שכן עונות אומרות שהן לא רוצות לשתף פעולה כי אני ערביה, או כי אני לא מוכנה להצטלם בחינם", היא מגלה. "אני דווקא כן מקבלת הרבה פניות מחו"ל, בעיקר מארצות הברית. שם יש הרבה חברות קוסמטיקה שרוצות לעבוד איתי". 

בשונה מבני גילה, מונדר מעדיפה להתמקד בקריירה ולמצוא את הדרך הנכונה לממן את הליך ההתאמה המגדרית, אבל זה לא מונע מגברים רבים, לדבריה, לשלוח לה הודעות מטרידות רבות. "כולם ערבים שכותבים לי", היא מגלה. "אם כותבים לי דברים יפים ומפרגנים אני תמיד שמחה להכיר ולפעמים אני גם קובעת דייט. זה יכול להיות נחמד, אבל לכולם יש את אותה המטרה". 

אז אין לך פנטזיה שיגיע נסיך על סוס לבן?
"כולם נשואים וכולם בארון. גם אלה שכותבים יפה וכאילו רוצים להכיר מחפשים משהו מיני. אני לא עונה להצעות גסות ובוטות ואם צריך אני יודעת גם לחסום".