נפתח בבבדיחת הארי סטיילס דלוחה שמסתובבת ברחבי הרשת: הארי סטיילס יצא מהארון כביסקסואל, להקת One Direction (כיוון אחד) תשנה את שמה ל-Two Directions (שני כיוונים). חה חה. שלא תהיה טעות – הארי סטיילס לא יצא מהארון כביסקסואל, העמימות המינית שמלווה את סטיילס ככל הנראה כאן כדי להישאר, כמו גם האובססיה של הקהל אליה. וזה די מדהים, כי במשך עשור סטיילס יוצא עם השחקניות, הזמרות ודוגמניות ההלבשה התחתונה היפות בעולם. ובכל זאת, מרבית התגובות כלפיו הן "אבל הוא הומו, נכון?". תראו מה שחיבה לשמלות ועגילי פנינה יכולה לעשות.
סטיילס בן ה-28 הוא כוכב הפופ הגדול ביותר כיום. אלבומו השלישי, Harry's House, התייצב בראש המצעדים. הלהיט הגדול והיפה מתוכו, As It Was, הפך לשיר הכי מואזן בהיסטוריה של ספוטיפיי בארה"ב, כולל 8.6 מיליון האזנות ביום אחד. אחת הרצועות מתוכו נכנסה לפלייליסט הקיץ של אובמה, עדיין חותמת מגניבות כלשהי. סיבוב ההופעות שלו שמתרחש בימים אלו, Love On Tour, הוא הצלחה עצומה, גם אם מסתמן שלא יגיע לישראל.
גם הקריירה הקולנועית שלו בנסיקה. בקרוב ייצאו שני סרטים בכיכובו, באותו החודש ממש. האחד, שצולם לפני שנתיים, נקרא Don't Worry Darling, מותחן פסיכולוגי מדובר בבימויה של אוליביה וויילד, שהפכה בתום הצילומים לבת זוגו. הסרט השני שבו הוא מככב נקרא My Policeman, שבו הוא מגלם הומו, וכבר הוביל לשערורייה קטנה, עוד נגיע אליה. בנוסף, סטיילס חתם עם מארוול על תפקידו כארוס, אחיו של תאנוס, באחד מסרטי גיבורי העל הבלתי נלאים שלהם.
סטיילס נחשד בכך שניהל זוגיות סודית במשך שנים עם חברו ללהקת וואן דיירקשן, לואי טומלינסון. המעריצים אפילו יצרו להם הלחם שמות - "לארי סטיילינסון"
הנסיקה של סטיילס נראית אין-סופית. למרות שאנחנו מכירים אותו מגיל 16 והוא התבגר תחת העין הציבורית, הוא ממשיך להיות אדם שמור ופרטי, כזה שמצליח לא להיחשף, לתת את הראיונות הכי משעממים שאפשר ולתחזק הילה של פלואידיות מגדרית ומינית, שמשרתת אותו לא רע. ואומנם הנטייה המינית שלו היא לא ענייננו, אבל שווה לדון במידת הפתיחות שלנו כלפי גברים שמתבטאים באופן רב-מגדרי, באלטרנטיבה שהוא מציב לפרפורמנס הגברי ובשאלה שמעסיקה את הרשת – מתי זה הופך לקווירבייטינג (Queerbaiting)? אה, ומה זה בכלל קווירבייטינג?
אין צורך בהגדרות
קצת רקע למי שעבר את גיל 30: את סטיילס הכרנו כשהיה נער בריטי בן 16 ונבחן באודישנים לעונה השביעית של "אקס פקטור". לאחר כמה שלבים הוא הודח, ואחת השופטות, ניקול שרזינגר, הציעה לקבץ אותו יחד עם עוד כמה נערים שלא עברו את האודישנים ולהקים להקת בנים. סיימון קאוול, אדם שסימני הדולר באישוניו תמיד ידעו להידלק ולהבהב ברגע הנכון, התלהב והקים את One Direction, שאותה גם החתים בחברת ההקלטות שלו למרות שכלל לא זכו בעונה. לא ההתחלה הכי סקסית בעולם. כאילו, עם נתוני פתיחה כאלו, הסיכוי לא להיות המוצר הכי פלסטיקי, ציני ומלאכותי הוא די נמוך.
הלהקה הפכה, כמובן, להצלחה עצומה, וסטיילס לכוכב על. לאחר פירוקה, הוא הוציא ב-2017 את אלבום הסולו הראשון שלו, והצליח להדהים את כולם עם בלדת רוק משגעת בשם Sign of the Times, שגרמה למבקרים להעניק לו את המחמאה היפהפייה "הרובי וויליאמס הבא". הוא דווקא היה מעדיף להיות הדייוויד בואי הבא או המיק ג'אגר הבא – הוא מספר שכל אליליו הם כוכבי רוק. על סטיבי ניקס אמר, בטקס שנערך לכבודה, ש"היא אחראית ליותר מסקרה נמרחת – כולל שלי – מכל הדייטים הגרועים בעולם" (היא, אגב, כינתה אותו מאחורי הקלעים, בטעות, "הבחור מאן סינק"). ועדיין, רובי וויליאמס הוא הקבלה ממש יפה ומדויקת.
האלבום השני של סטיילס, Fine Line, יצא ב-2019 והתברג גם הוא בצמרות המצעדים. הלהיט הכי גדול ממנו הוא Watermelon Sugar, שגם הביא לו את הגראמי, שיר שעוסק – כך קבעו המאזינים והוא אישר בריאיון – במין אוראלי לאישה. ואומנם בסיס המעריצים שלו נשאר נערות צעירות, אבל הוא כבר לא שייך למשבצת אליל הנוער, בטח שלא מוזיקלית. יש בו אנרגיות חמות, סגנון מובחן וטבעי, הוא לא נשמע משום פס ייצור ואת חלק משיריו הוא כותב בעצמו ומספר שהם "על לעשות סקס ולהיות עצוב". איכשהו, בניגוד לכל הסיכויים, הוא הצליח להפוך, גם בעין הציבורית, למוזיקאי ואומן.
סטיילס תמיד אהב הצהרות אופנתיות נועזות. הוא היה הגבר הראשון שהופיע על שער מגזין ווג, ועשה זאת בשמלה. ב-2019 התראיין לראשונה לרולינג סטון, והגיע לריאיון חבוש כובע לבן רחב, לבוש סוודר קשמיר, עם צלליות, לק ורוד ותיק קלאץ'. "לא ללבוש משהו כי הוא נחשב לבגדי נשים? אתה סוגר בפניך עולם שלם של תלבושות נפלאות", אמר.
ממעבר על רבים מהראיונות הלא מאוד מעניינים שהעניק, סטיילס עושה רושם של מילניאל סטנדרטי, עם נטייה לאישיות מתוקה. הוא הולך לטיפול, קורא הרוקי מורקמי ומקפיד על קבלה של כל נטייה, מגדר וגזע. על הבמה הוא משדר מסרי Black Lives Matter, מתעטף בדגלי גאווה ומקפיד להדגיש שהופעותיו הן מרחבים בטוחים, מקומות שכולם מתקבלים אליהם בזרועות פתוחות. גם הנזילות המגדרית היא מאפיין דורי די מובהק, ובעצם, הדבר היחידי שלא תואם את המילניאליות הוא הסירוב להגדיר את עצמו על הספקטרום המיני. הרי מה מילניאלים אוהבים יותר מהגדרות זהותניות?
בריאיון ב-2017 נשאל סטיילס אם הוא ביסקסואל והודיע שנטייתו המינית היא פרטית. מאז הוא נשאל שוב ושוב על הסוגיה אבל מסרב להבהיר אותה. "אני נורא פתוח עם זה מול חברים שלי, אבל זה פרטי, זו החוויה שלי", אמר. "לפעמים טוענים שמבחינה ציבורית הייתי רק עם נשים, אבל אני לא חושב שהייתי עם אף אחד מבחינה ציבורית. אם מישהו מצלם אותך עם מישהי, זה לא אומר שאתה בוחר להיות איתה מבחינה ציבורית", הסביר בריאיון האחרון שלו, שבו ככל הנראה ישבה לידו אוליביה וויילד, כי גם היא ענתה על שאלות. אוקוורד.
וויילד מבוגרת מסטיילס בעשר שנים. הם נפגשו על הסט ומאז הם ביחד, כנראה, הוא לא מודה בזה. המעריצים של סטיילס לא אוהבים אותה
וויילד מבוגרת מסטיילס בעשר שנים. הם נפגשו על הסט ומאז הם ביחד, כנראה, הוא לא מודה בזה. המעריצים של סטיילס לא אוהבים אותה. הם מתבדחים על האופן שבו היא רוקדת, ומקנסלים אותה בסרטוני טיקטוק בגלל בדיחות גרועות מלפני עשור, אבל אי אפשר שלא לתהות אם יכולה להיות לו בת זוג שהם כן יאהבו. סטיילס עצמו לא אוהב את הרשת. אין לו טיקטוק, ולטוויטר הוא קורא "סופת חרא של אנשים שמנסים להיות איומים לאנשים". אבל הוא ער למקומות הרעילים ולאופן שבו מעריצים ברשת מתנהגים לאישה שקרובה אליו, "זה לא גורם לי להרגיש טוב", הוא אומר.
כשוויילד נשאלה – באותו הריאיון, כאמור – לגבי חוויותיה עם מעריציו, היא הייתה דיפלומטית, כמוהו, כינתה אותם "אנשים שאוהבים אותו עמוקות" והוסיפה, "ההתנהגות השלילית והרעילה הזאת היא ההפך מהארי וכל מה שהוא מייצג. אני לא מאמינה שאנרגיית השנאה מאפיינת את בסיס המעריצים שלו. רובם אלופים בטוב לב".
אומנם סטיילס מכחיש את העובדה שיצא רק עם נשים במרחב ציבורי, אבל הוא בהחלט יצא רק עם נשים במרחב ציבורי. ההיסטוריה הרומנטית שלו מלאה בנשים מפורסמות, יפות ורובן גם מבוגרות ממנו. סקירה זריזה: כשהיה בן 17 יצא עם קרולין פלאק, מנחת ריאליטי בריטית, שהייתה אז בשנות ה-30 לחייה. לפני כשנתיים היא התאבדה לאחר שהואשמה בתקיפת בן זוג. הקשר המפורסם ביותר שלו היה עם טיילור סוויפט, שמבוגרת ממנו רק בחמש שנים. הם היו יחד כמעט שנה, ולפי השמועות חלק נרחב מהאלבום "1989" נכתב עליו. כשהיה בן 19 יצא עם ניקול שרזינגר בת ה-35, כן, אותה שרזינגר ששפטה אותו ב"אקס פקטור". הוא יצא גם עם קנדל ג'נר, שצעירה ממנו בשנה (אבל הקרדשיאניות תמיד נראות מבוגרות), ועם השחקנית והכותבת ארין פוסטר, בת 40. הוא יצא עם שתי מלאכיות של ויקטוריה'ס סיקרט, נדין ליאופולד (בת גילו) ושרה סמפיו (31). לאחר מכן התרועע עם בלוגרית אוכל בשם טס וורד ועם הדוגמנית קמיל רואו והזמרת קיקו מיזוהרה, כולן מבוגרות ממנו רק בארבע שנים.
לא העסק של אף אחד
אז אם לאורך השנים נקשר שמו של סטיילס רק עם נשים, ממתי החלו השמועות על נטייתו המינית? ובכן, בעצם כן היה גם גבר אחד. חברו ללהקת וואן דיירקשן לואי טומלינסון. השניים נחשדו בכך שניהלו זוגיות סודית במשך שנים. המעריצים אפילו יצרו להם הלחם שמות – "לארי סטיילינסון". טומלינסון הכחיש במספר ראיונות את הקשר ואף סיפר שהשמועות הרחיקו בינו לבין סטיילס, שהיה חבר טוב שלו בתקופת הלהקה.
לאורך השנים נהנה סטיילס לטפח את התהיות לגבי נטייתו המינית. ב-2014, כשהתארח בלייט נייט עם ליאם פיין, חברו ללהקת וואן דיירקשן, הם נשאלו מה חשוב להם בדייט פוטנציאלי. ליאם אמר "שתהיה אישה", והארי אמר "זה לא כזה חשוב לי".
רגע קווירי מפורסם נוסף התרחש כשעזר למעריצה לצאת מהארון בפני אמה באמצע הופעה. וכשמעריצה באחת מהופעותיו הניפה שלט שבו כתוב "אני לסבית ואני אוהבת אותך", הוא נעצר, חייך, ואמר – כולנו קצת גייז. שירו Medicine הפך לסוג של המנון ביסקסואלי בעקבות המשפט "הבנים והבנות פה, אני מתעסק איתם וזה בסדר מבחינתי, הבנתי שאני קצת אוהב את זה".
הדוגמאות הקטנות האלו, שיש עוד הרבה מהן, בתוספת הפרפורמנס הקווירי, מזינות את העיסוק הבלתי פוסק במיניותו. מעריציו לא מצליחים להבין איך אומן כל כך מתקדם, הולסומי, פמיניסט, פתוח ונאור, מתעקש שלא לחשוף את זהותו המינית. הרי לא הגיוני שנראה לו מבייש להיות הומו, או בי. יכול להיות שההסתרה מנסה לכסות על האופציה הגרועה מכולן – שהוא פשוט סטרייט? זו, למעשה, ההאשמה הכי גדולה כלפיו – שהוא מתחפש לקוויר ומרוויח מאסתטיקה קווירית בזמן שהוא סטרייט.
"בזמנו רצו עליי מלא שמועות", סיפר בריאיון על תקופת הקורונה שבה כתב את אלבומו השלישי, "את מי נישקתי, עם מי שכבתי. התחלתי לחשוב הרבה על התקופה שלי בלהקה, כי במשך זמן רב זה הרגיש שהדבר היחיד שעשיתי זה סקס, והרגשתי בושה גדולה שאני בכלל עושה אותו. התביישתי שאנשים יידעו שאני מקיים יחסים, בטח ובטח עם מי אני מקיים אותם". ושוב שיגר סטיילס את הרשת לסופה של ניסיונות פרשנות אם מדובר באמירה שמרמזת להומואיות או לא. "אני חושב שכולם, כולל אותי, עברו מסע כדי להבין את המיניות שלנו ולהרגיש איתה בנוח", הוא הוסיף, אבל בלי לפרט בנוגע להבנות האלו.
סטיילס היה הגבר הראשון שהופיע על שער מגזין ווג, בשמלה. שנה לפני כן, אמר: "לא ללבוש משהו כי הוא נחשב לבגדי נשים? אתה סוגר בפניך עולם של תלבושות נפלאות"
בטוויטר מתחולל פולמוס בין אלו שמאמינים שסירובו של סטיילס להבהיר את נטייתו המינית הוא סוג של קווירבייטינג, לבין מי שחושבים שהנחישות הציבורית לתייג אותו כסטרייט או קוויר היא משטור של ביטוי מיני, ובכלל, נטייתו המינית היא לא העסק של אף אחד.
מה זה בעצם ה"קווירבייטינג" הזה שסטיילס מואשם בו כבר שנים? ובכן, מדובר בטכניקה שנועדה לשווק מוצר מסוים, לרוב בידורי, על ידי קריצה לקהל להט"בי. רומזים לגייז שיש תוכן הומואי במוצר – דמות או מערכת יחסים – כדי למשוך אותם לצפות בו. אבל הרמיזות נשארות רק רמיזות, בלי שום מימוש, בשביל להימנע מהרחקת צרכנים שלא מעוניינים לצפות בתוכן להט"בי.
למשל, Luca של פיקסאר הואשם בקווירבייטינג כי הציע עלילה שמרמזת ללהט"ביות ומרפררת ל"קרא לי בשמך" אבל לא באמת היה בה כלום (והבמאי הכחיש כי מדובר באלגוריה ליציאה מהארון). גם מארוול הואשמו בכך עם "ת'ור – אהבה ורעם" שנטען כי הוא מאוד הומואי אבל לא הייתה בו שום עלילה אמיתית.
אבל מה קורה כשלא מדובר במאבק מוצדק על דמויות ונראות, אלא באדם אמיתי שלא שייך לאיש? הרי אם הבחירה של סטיילס היא ללבוש בגדים נשיים ומשחקיים ולבטא את עצמו באופן רב-מגדרי, ואם הוא עושה את זה תוך הפגנת סולידריות עם הקהילה הגאה והתעטפות בדגל גאווה בהופעות, זה לא בהכרח אומר שהוא הומו וגם לא שהוא מנצל את הקהילה הגאה. הוא יכול להיות גם פשוט בן ברית.
ברור לכולם שהדבר הכי גרוע מבחינת הארי סטיילס זה לצאת מהארון הסטרייטי. ובכלל, מוכרחים לתהות – האם מישהו שיצא עם טיילור סוויפט יכול להיות לא סטרייט?
בריאיון לרולינג סטון סיפר סטיילס על הסרט החדש שבו הוא מגלם הומו בריטי בשנות ה-50, דבר שהוביל לאי-אלו תהיות. הרי אנשים רגישים היום לשחקנים לא-הומואים שמגלמים הומואים, כמו שכבר פחות מקבלים אנשים לבנים שמגלמים בקולנוע אנשים מגזעים שונים. אבל, במקרה הזה, אנחנו לא יודעים מה סטיילס. אולי הוא בי? אולי הוא פאנסקסואל? אולי הוא כן מגלם דמות שיכולה להזדהות עם הגיבור המתוסרט ולהבין את החוויה שלו, וגם לתת לו ייצוג מכבד והולם?
סטיילס סיפר שיש בסרט לא מעט סצנות סקס, אבל הסביר כי הן שונות. "כל כך הרבה סקס הומואי בסרטים זה פשוט שני גברים שהולכים על זה, וזה קצת מוציא מזה את הרכות". מרבית התגובות זעמו על הביקורת המרומזת של סטיילס על סקס הומואי בלי שהוא בכלל הומו (אבל אולי הוא כן? נוספה התהייה הקבועה), ורובם גם תהו לאילו סרטים בדיוק סטיילס מתכוון, כי סרטי הומואים מפורסמים כמו "קרא לי בשמך", "הר ברוקבק" או "אור ירח" ידועים בעדינות שבה הם מציגים סקס, אם בכלל. אלא אם סטיילס פשוט צופה בהמון פורנו הומואי, לא סביר שהוא ראה הרבה סרטים שבהם הגברים פשוט "הולכים על זה".
"הארי סטיילס הוא הקוויר-אייקון הכי לא מרשים אי-פעם", הגיב אחד הצייצנים בטוויטר לפרשה, "הוא תרם ליטרלי כלום מלבד תלבושות מגעילות ודעות גרועות. הוא כמו התפיסה של ילדות סטרייטיות למה זה סלבריטי גיי".
עכשיו, ברור שהכעס כלפי סטיילס לא נובע מהיותו סטרייט, הומו או כל מה שבאמצע, אלא מהסירוב להזדהות עם משהו מהם. וזה לא הפרפורמנס הרב-מגדרי שמקפיץ אנשים, אלא התחושה היא שהוא מפיק רווח מהספקולציות האלו באופן מניפולטיבי. זה להשתמש בהון הסימבולי שיש לקוויריות בקרב הקהל שלך, בזמן שאתה מנהל אורח חיים סטרייטי. הרי ברור לכולם שהדבר הכי גרוע מבחינת הארי סטיילס, כרגע, זה לצאת מהארון הסטרייטי, נכון? ובכלל, מוכרחים לתהות – האם מישהו שיצא עם טיילור סוויפט יכול להיות לא סטרייט?
ומצד שני – בשנות ה-70 דייוויד בואי ומיק ג'אגר השתמשו בדיוק באותם מופעים של פלואידיות מגדרית, ובישראל היה לנו את צביקה פיק. הם התריסו נגד גבריות סטנדרטית ואף אחד לא דרש מהם באובססיביות להגדיר את עצמם מינית. מצד שני, אז מה שהם עשו היה גדול, היום זה סתם להתגנדר.
אבל שוב, ברור שההופעה החיצונית היא חלק מההבעה היצירתית של סטיילס, למה זה חייב לבוא עם תיוג? הרי זה חלק מהפרדוקס בתקופה שבה אנחנו חיים – מכריזים על המיניות והמגדר כפלואידיים, מתאהבים בנזילות הזאת, אבל אז דורשים מאנשים להתכנס לתוך תבניות.
וסליחה על הגלישה למחוזות ההגדרות המגדריות והמיניות המעט מבלבלות, אבל יכול להיות שסטיילס נמשך לנשים אבל פלואידי בזהות המגדרית שלו, קוויר מגדרית. וייתכן גם שהסירוב של סטיילס להגדרה עצמית לא מגיע ממניעים של הסתרה או של רווח יח"צני. אולי הוא פשוט מגשש ומתלבט, אולי הוא בעצמו עדיין לא החליט וזה מסע שהוא מעדיף לעבור בפרטיות, וגם זה מותר.
מעבר לפולמוס המיני, כדאי להתמקד בסטיילס ככוכב שמציג בפנינו סוג של גבריות חדשה, אלטרנטיבית, מלאה באנרגיה נשית וצבעים ובגדים ואיפור. פרפורמנס גברי-נשי משמח וסקסי, שקורא תיגר על מוסכמות חברתיות ומזכיר לנו שכל האופציות פתוחות, לכל המגדרים. אולי, בעצם, כל הזמן הזה סטיילס מנסה לנתץ את הגבולות בין נשיות לגבריות, ליצור את נקודת האמצע, המפגש. ואנחנו, כרגיל, סתם עומדים בדרך ומפריעים.