אורגיות גאות
"במשך 10 שעות הייתי שם וכל הזמן הגיעו עוד ועוד" | צילום: צילום מסך מאטרף

באחת הפעמים הראשונות שהשתתפתי באורגיה, ישבתי עם המארח בתחילת הערב וחיכינו לחתיכים שיבואו. הוא הבטיח שיבואו מלא, "רק שהם מאחרים". הסתכלתי עליו, הוא לא היה מושך בעליל, וקיוויתי שתכף ידפקו בדלת ויגאלו אותי מייסורי. למזלי, חבורת הגברים שנכנסה, התפשטה במהרה והפכה אותי על הספה, לא איחרה להגיע. כבר באורגיה הראשונה שלי במצעד הגאווה, הבנתי שאורגיות בתל אביב הן כמו מסיבות באומן: תמיד מתחילים מאוחר ומגיעים עוד יותר מאוחר. הרי אף אחד לא מגיע לאומן כשהמועדון נפתח בחצות. עם השנים צברתי ניסיון באורגיות בתל אביב (ובעולם), והיום אני כבר יודע בדיוק מתי להגיע, מה ללבוש ואיך להתנהג.

באורגיה ההיא היינו בערך 15 גברים. נהניתי מהיופי הגברי, המסוקס, השיער הבלונדיני, העור השחור ומהברזילאים שתמיד מציעים שם למטה מה שיש לשני ישראלים יחד. בליל השפות אופייני לאורגיות במצעד הגאווה ולאווירה העליזה בעיר באופן כללי. עוד כמה צריכים לבוא, וסך הכל הרגשתי די בר מזל. אם הייתה לי מצלמה, הייתי מצלם את כולם, מוכר לאיזה מפיק פורנו והופך מיליונר מרוב יופי שהיה שם. אולי הייתי מוריד בעריכה את זה שנפל על הספה, הראש מוטה ואת זה שצועק ומשתולל, אבל גם למראות כאלה כבר התרגלתי. במשך 10 שעות הייתי שם וכל הזמן הגיעו עוד ועוד, ועם הזמן גיליתי שיש לנו "מתחרים", ושחברים שלי חוגגים באורגיות אחרות.

האמת שאורגיות נראות אותו דבר בברלין, בלונדון, בתל אביב ובניו יורק: חבורה של גברים בגילאים שונים ובצבעים שונים עושים סקס אחד עם השני. ותמיד יש יותר פסיבים. ככה זה כשהביקוש גובר על ההיצע. החתיכים שעברו את הסלקציה של בעל הדירה או של כל המשתתפים (תלוי באורגיה), חלקם מצוידים בוויאגרה או בג'ל קמגרה, תרומה לאקטיבים העייפים. השפות באורגיות בינלאומית מרובות תיירים דומות כי תמיד מדובר בשילוב בין תיירים ומקומיים ולרוב האנגלית שולטת. חוץ מבפריז, שם או שתדבר צרפתית או שתמצוץ ותשתוק. אני תמיד מעדיף את האופציה השנייה.

אורגיות גאות
"פעם אפילו מצאתי עבודה בזכות אורגיה" | צילום: צילום מסך מאטרף

לא צריך להיות גאון כדי לנחש מה קורה בתוך הדירה, שהפכה מבית נעים ורגוע למאורת סמים וסקס. חבורת גברים עירומים או בלבוש מינימלי שוכבים אחד עם השני, כל אחד לפי הקצב שלו, לפי הטעם שלו. למרות שלפעמים אין מקום בדירה להכניס סיכה, הגריינדר עובד שעות נוספות בחיפוש אחר כוכבים חדשים. עוד קצת סמים, ויש מי שמצליחים לדבר על מהות החיים. פעם אפילו מצאתי עבודה בזכות אורגיה, והבעיה הייתה לספר למעסיק איך שמעתי שמחפשים עובדים.

פלורנטין יא חביבי פלורנטין

זה לא חדש שהמסיבות בתל אביב, אפילו בגאווה, לא מספיקות להרבה מאיתנו שרוצים מסיבה פרטית, בקצב שלנו, בבית שלנו ועם האנשים שאנחנו בוחרים. אז מה הפלא יותר ויותר הומואים בוחרים להגיע ישר לאורגיה או לאפטר במקום למסיבה. זה חינם, יש מלא חתיכים, השירותים נקיים ואף אחד לא מכבה את המוסיקה בשבע בבוקר. לקח לי כמה שנים להבין שתל אביב היא אחת הערים הכי סליזיות שיש, והפרפ שניתן בהנחה בקופות החולים תורם לחגיגה. למרות שכולם מכירים את כולם, ושלא התברכנו בכמות בלתי מוגבלת של תיירים כמו ברלין ואמסטרדם, בכל סוף שבוע תוכלו למצוא לפחות שתיים-שלוש אורגיות המוניות ברחבי העיר, ובעיקר בדרום תל אביב. המועדונים שממוקמים בדרום תל אביב, מחירי השכירות הנמוכים בפלורנטין ודרומה, הפכו את האזור למעוזם של הגייז. אם למדריד יש את צ'ואקה ולניו יורק את הלס קיטשן וצ'לסי, לנו יש את פלורנטין.

הבליינים באומן ובדופלקס ממשיכים לאפטר פארטי בלימה או למסיבה פרטית באחת הדירות בפלורנטין, ושם המסיבה ממשיכה לפחות עד שעות הצהריים בשבת, ולפעמים נמשכת עד יום ראשון בבוקר. הזיונים, הריקודים, הסמים והמוסיקה של עופרה ושגיא ממשיכים גם במסיבה הפרטית בדירה עם הגג, זאת שמשקיפה על כל שדרות רוטשילד. כשיוצאים לעשן ופותחים את הווילון השחור, שמכסה מפני השמש ומשאיר אותנו באווירה הלילית החשוכה, אפשר לראות כבר עשרות סטרייטים עם עגלות צועדים בשדרה. מעניין איך הם היו מרגישים, אם היו יודעים שחבורת הומואים עירומים מביטים עליהם מלמעלה.

אורגיות גאות
"בסופו של דבר מדובר באותם מארגנים" | צילום: צילום מסך מאטרף

ההומואים שמארגנים את האורגיות בעיר מוכרים ומעורבבים, ובדרך כלל נעזרים בחברים שלהם. אפשר למצוא "קבועים" באורגיות, בדיוק כמו שיש בליינים קבועים בביף ובפוראבר. כולם רוצים להכיר את המארגנים, להיות חברים שלהם ולקבל הזמנה בטוחה לאורגיה הבאה. המארגנים הם או זוגות במערכת יחסים ארוכה ובעלי דירה גדולה ומפנקת או שותפים לדירות עם אותו הראש ואותה החרמנות.

אותה גברת בשינוי נבחרת

למרות הכמות האדירה של אורגיות, בסופו של דבר מדובר באותם המארגנים, ובעצם באותן האורגיות. אלו אותן חבורות שמארגנות שנים את האורגיות, ואם אחד מהמארגנים נכנס לזוגיות ו"נרגע" קצת, יש מישהו מהחבורה שיחליף אותו. לכן גם חשוב מאוד להתחבב על המארגנים. סביר להניח שגם אם אתם לא מעורבבים מספיק, גריינדר ואטרף יעשו את העבודה. באפליקציות אפשר להתעדכן ב"מצב האורגיות", אבל גם שם תבינו במהרה שהאורגיות קבועות.

יש את המארגנים החדשים, אלו שהחלו לפני כחודשיים לארגן אורגיות בימי רביעי בפלורנטין, ויש את ההוא שעבר דירה ממרכז העיר לאזור מרוחק יותר, וכבר שנים חוגג עם עוד 40 בחורים מדי תחילת חודש אורגיה לפי נושא. יש את המארגנים המבוגרים שרק אוהבים לצפות, ובדירות שלהם אפשר למצוא ג'קוזי, ספות מרווחות ושתייה חינם. איתם אתם לא צריכים לשכב, אבל אם הם מתקרבים, אל תעיפו להם את היד אחרת לא תוזמנו פעם נוספת. יש את האמן המפורסם שחוגג בדירתו בצפון העיר, כשמתחשק לו סוף שבוע פרוע, את עורך הדין שבתקופות הרווקות שלו מזמין את כל המי ומי בעיר ויש גם את הזוג הידוע מראשון לציון.

אורגיות גאות
סלקציה קשוחה | צילום: צילום מסך מאטרף

כמובן שאי אפשר לדבר על אורגיות בלי להזכיר את הבניין הפופולרי ברחוב י.ל. פרץ. מעניין מה הסופר הפולני-רוסי היה חושב על כך שהרחוב הקרוי על שמו הפך למעוז האורגיות הרשמי של העיר. הדירות הקטנות יחסית בבניין, שני חדרי שינה וסלון, לא מפריעות לאורגיות שמתקיימות שם כל סוף שבוע, כל יום שבתון ויום כיפור. המספר המדויק של הבניין שמור במערכת, אבל מאות מביניכם שקוראים את הכתבה ודאי יודעים באיזה מספר מדובר.

הבית ברחוב י.ל. פרץ, שגם ידוע בתור "הבניין הגאה הראשון בתל אביב", מאופיין בכעשר דירות בכל קומה ועשרות הומואים שמאכלסים אותן. השכנים ההומואים בחיים לא יתלוננו על המוזיקה הרועשת, והשכנים הסטרייטים שגרים שם כבר התרגלו. אם תעברו ברחוב גם באמצע השבוע ותסתכלו מעלה, תוכלו לראות כמה חתיכים מעשנים בג'וקס או עם התחת בחוץ במרפסות שפונות לרחוב. עשר דקות מהאומן, באזור מלא בחניה (בעיקר בסופי שבוע), וכמויות ההומואים שגרים שם הפכו את הבניין הזה למפורסם בזכות האורגיות המוצלחות שהם מארגנים בו. זה קורה בדירות שונות וכל הזמן.

המחיר של ההתמכרות לריגוש הקיצוני

לצד הריגוש וההנאה, חשוב שתדעו שאורגיות לא מתאימות לכל אחד. לא כל אחד מסוגל לעשות סקס בזמן שגברים שהם לא הטעם שלו, נמצאים בחדר וצופים בו. האנרגיה שההשתתפות באורגיות דורשת, בשילוב הצורך בהיכרות עם המארגנים ובחירת מילות החנופה הנכונות, השיטוט באטרף למצוא את האורגיה הבאה, ובעיקר הדרישה לעמוד בקודי ההתנהגות, לפעמים הופכים את החוויה המינית למעיקה. לכל אורגיה קוד ההתנהגות שלה: אם זו החובה "להתמסטל כדי להיכנס לאווירה", או החובה לזרום עם בעל הדירה ועם כל מי שנמצא באורגיה גם אם לא בא לך. כמובן שאתה תמיד יכול להגיע, לגלות שאתה מכיר שם מישהו שלא סובל אותך ולהתבשר שאתה צריך לעזוב עם הזין בין הרגליים.

אורגיות גאות
"לכל אורגיה קוד ההתנהגות שלה" | צילום: צילום מסך מאטרף

ההקרבה הזאת מתחילה בעשרות מחלות מין שהרופא יבשר לכם על קיומן, ממשיכה בדיכאון אחרי הסטלה שעלול להדביק אתכם למיטה, ומסתיימת בבעיה עמוקה הרבה יותר שכבר הפכה למאפיין קהילתי - הקושי לנהל מערכת יחסים זוגית עם פרטנר אחד. כשהיינו תמימים בתחילת דרכנו, כל אחד בשלב שהוא יצא מהארון, יכולנו ליהנות מגבר אחד שיספק אותנו. אחר כך הכרנו את אטרף ואת גריינדר, ולאט לאט התחלנו לעשות שלישיות ומהר מאוד קפצנו לאורגיות המוניות. לא כולנו התנסינו בזה, אבל לא מעט מאיתנו מעוניינים. קבוצה על פס או קבוצה עם מעט פסיבים והרבה אקטיבים, הן פנטזיות של הומואים ברחבי העולם. רואים את זה בפורנו, שגם הוא משפיע על היכולת שלנו להתמסר לגבר אחד. הגיוון האנושי, הצבעים המתחלפים באורגיה וכמויות הזרע לא יעשו אותנו מאושרים באמת. אורגיות כמו סקס בחדר חושך לא יתרמו לנו לביטחון העצמי או לדימוי העצמי, וסביר שיעשו רק ההפך.

>> "הלוואי שהיה לי תומך! החיים היו הרבה יותר קלים"

>> "אמרו לי שלא אהיה מרוצה מהתוצאה בסוף הניתוח"

>> בחנו את עצמכם: האם אתם סובלים מהומופוביה מופנמת?

אולי הגיע הזמן להוריד את הרגל מהדוושה, לצמצם את האורגיות ולהתמקד בבחור אחד שיעשה אותך שמח. סרט מול הטלוויזיה, אפילו פורנו, פופקורן ושינה משותפת יכולים לעשות לך הרבה יותר טוב מכל בוקאקה. ומקסימום, אם כבר הכרתם אחד את השני מכל הכיוונים ומיציתם את הכפיות והרומנטיקה, יחסים פתוחים וצירופים מזמן לא נחשבים למילה גסה.

אורגיות גאות
"לא כולנו התנסינו בזה, אבל לא מעט מאיתנו מעוניינים" | צילום: צילום מסך מאטרף