>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה עקבית במספר נשאי נגיף ה-HIV בעולם המערבי, כולל בישראל, בעיקר בקרב גברים הומוסקסואלים. זאת בגלל התרופפות הזהירות בכל הקשור לשימוש בקונדום עקב האופטימיות באשר לטיפול התרופתי המוצע לנשאים. בריאיונות עם מומחי איידס בתקשורת מועבר מסר אופטימי, לפיו האיידס אינו מחלה סופנית אלא כרונית, ללא ציון הסיבוכים הרפואיים והפסיכו-חברתיים.
"לי זה לא יקרה"
במחקר זה נעשה שימוש בשאלון הבודק אופטימיות מטיפול באיידס, שפותח לאחר סקר עמדות מקדים לגבי החיים עם הנגיף בעידן הטיפול התרופתי בקרב מומחי איידס, מצד אחד וגברים הומואים הדיוטות, מצד שני.
השאלון כולל 4 ממדים: הממד הרפואי, הממד הפסיכוסוציאלי, הממד הכרוני וממד הסיכון המיני. השאלון הועבר יחד עם מבחני אישיות, שאלון דמוגרפי, שאלון הרגלי מין ושאלון בריאותי מקיף ל-301 גולשי אתר ההכרויות "אטרף דייטינג" בני 33 בממוצע לאורך כל שעות היממה בכל ימות השבוע במשך 3 חודשים כדי לתת סיכוי דומה לגברים נשואים, למחפשי סקס ולמחפשי קשר להיכלל במדגם.
מהממצאים עולה כי ככל שרמת ההשכלה שלהם הייתה גבוהה יותר, רמת האופטימיות מהטיפול התרופתי הייתה נמוכה יותר. נמצא כי נשאי הנגיף היו אופטימיים יותר ממי שאינו נשא. שני ממצאים תומכים בסכנות שבאופטימיות: ככל שהנבדקים עמדו יותר על כך ששותפיהם המיניים ישתמשו בקונדום, רמת האופטימיות שלהם מהטיפול התרופתי הייתה נמוכה יותר וככל שמספר המגעים האנאליים שקיימו ללא קונדום היו גדול יותר, רמת האופטימיות שלהם הייתה גבוהה יותר. ממצא נוסף מצביע על כך שככל שאדם מקבל יותר את נטייתו המינית ההומוסקסואלית, רמת האופטימיות שלו מהטיפול התרופתי גבוהה יותר, ממצא העולה בקנה אחד עם ממצאי מחקרים קודמים על הקשר בין איידפוביה והומופוביה עצמית.
מבחינה אישיותית, ככל שאדם מוכוון (conscientious) יותר – כלומר, דבק במטרה, שם לב לפרטים הקטנים, מתמיד ומתוכנן יותר – רמת האופטימיות שלו מהטיפול נמוכה יותר. ככל שהאדם נוירוטי יותר, הוא ייטה יותר לסבול מההיבטים הפסיכוסוציאליים של הנשאות, אך ככל שהוא מוחצן יותר הוא ייטה לראות באור חיובי יותר את ההיבטים הכרוניים יותר שלה.
אופטימיות היא חרב פיפיות כשמדובר בבריאות. מצד אחד, היא מנבאת התמודדות טובה יותר עם מחלות שונות ואף עם רווחה נפשית הקשורה למערכת החיסונית, אך מצד שני, היא מתבטאת בהטיה חיובית ("לי זה לא יקרה") בקשר לנטילת סיכונים. הקשר השלילי בין רמת ההשכלה ורמת האופטימיות מהטיפול התרופתי ב-HIV במחקר זה עשויה להעיד על פוטנציאל להפיק תועלת גם מהסברה מתאימה.
ההסתפקות של מומחי האיידס המתראיינים בתקשורת בציון העובדה שהמחלה אינה עוד סופנית כי אם כרונית תורמת אמנם להפחתת הסטיגמה, אך עלולה בהחלט להגביר את האופטימיות מטיפול לממדים של שאננות וחוסר זהירות בקרב מי שאינו נשא, ותעיד על כך העלייה המתמדת בשיעור הנשאים בעידן טיפול זה. דאגה זו בדבר הקשר בין אופטימיות מהטיפול התרופתי באיידס ובין מין לא מוגן הובעה ע"י חוקרי איידס רבים בעולם.
פרופסור גידי רובינשטיין הוא יועץ אקדמי בביה"ס למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית נתניה ופסיכותראפיסט בעל מומחיות לטיפול בהומוסקסואלים ובביסקסואלים, בעל קליניקה בת"א.