זוגיות גורמת לך להיות מאושר, ממלאת את החסכים שהצטברו בילדותך. היא מהפנטת אותך, משנה לך את סדר היום, מקבעת אותך. זוגיות היא סירת ההצלה הקטנה שתאסוף את הנפש שלך מהסופה שמתחוללת בתוך הלב שלך ומחוצה לו. זוגיות היא סומק טבעי בלחיים, מסרק סמיך לרגשות שלך, השפן שיצא מהכובע בכל רגע בו תרגיש עצוב.
כך ממלאות הקלישאות את חיי, אך אינני שבע רצון. כשהאמונה מתערערת, הציניות קורמת עור וגידים, ודווקא בימים כאלו כשהקרקע רועדת מתחתי, חשתי צורך עז להתבונן מהצד על מי שהצליח "לחיות את החלום", ולחלום בעצמי ש-20 שנים מהיום נהיה גם בן זוגי ואני תחת קורת גג אחת, הרמוניה.
שלום גמליאל וגיל אטלן מגלמים בעיני את המודל הנכון, הרגיש והבריא לזוגיות מלבבת, אמיתית וכנה. כשנכנסים לביתם של גמליאל ואטלן, מריחים את השנים, 21 שנים של זוגיות. עבורי זה הרגיש כמו בושם חדש שלא הרחתי קודם. כמה דקות לאחר מכן כבר היה לי נוח, היה זה בושם נעים.
1990, אוקטובר, גן העצמאות
הם הכירו בלילה קר וגשום במקום המפגש הפופולארי על גייז באותה התקופה. "אתה חושב שהיו אז הרבה דרכים אחרות?, שם אנשים היו מכירים, לא היו הרבה אלטרנטיבות, אולי כמה ברים אבל הרבה יותר מוצנעים מהיום", אומר לי גמליאל. "מה זה משנה בעצם, מאותו לילה ידענו שזה לתמיד, כמו קסם", מוסיף אטלן.
בכל זוגיות יש משבר קטן ממש בתחילת הדרך, בד"כ צד אחד חזק יותר מהשני והוא זה שתוקע את המסמרים הראשונים בקשר וגורם לשני לא להתפזר. דווקא אצל גמליאל ואטלן, זה לא היה. "תחילת הקשר שלנו זו תקופה שכיף להתגעגע אליה, שנינו הגענו ממקום מאוד בטוח במערכות יחסים, ידענו מה אנחנו מחפשים והיינו מאושרים מהרגע בו נגענו בזה" הם אומרים.
שניהם היו מחוץ לארון כשהכירו, החזיקו ידיים בקולנוע והלכו יד ביד ברחוב. "לא שאני אומר שזה היה מקובל אז, אבל בהרגשה שלנו רצינו להפגין נוכחות. הנראות הייתה חשובה לנו, חברתית ואישית", אומר שלום.
אטלן מוסיף. "אולי זה נבע מהבשלות שכבר הייתה קיימת אצלינו. לשלום לא הייתה יציאה דרמטית מהארון, קיבלו אותו ישר, אצלי הסיפור קצת שונה. אבא שלי לא מדבר איתי עד היום. אני נמצא במקום מאוד שלם, הפנמתי שכך הם פני הדברים וכיום אין בי כלל צורך באינטראקציה איתו".
פותחים את הקשר פעם ראשונה: לזוגיות
אז איך מתחזקים זוגיות אידיאלית כזו במשך עשרים שנה? "הדבר הכי חשוב הוא לזכור שאתם לא שניים", אומר אטלן. "אין רק אותך ואותו. מאותו רגע שהחלטתם על ה"ביחד" הזה, נולדת ישות שלישית שהיא הזוגיות שלכם. כמו תינוק, גם בה צריך לטפל, גם אותה צריך להניק ולטפח.
גמליאל מוסיף "אסור להתייחס אל הזוגיות כ"הרגל". אנחנו עדיין ישנים מחובקים. מחוות קטנות שיעשו לבן זוגך טוב על הלב יכולות להיות מאוד משמעותיות, הפתעה קטנה בסוף יום קשה, חיבוק, הקשבה. הבנה של הצרכים שלו אל מול שלך והחיבור שלהם יחד, אחרת זה פשוט לא עובד.
כמעט בכל זוגיות אנחנו קצת יוצאים מהארון האישי שלנו. חושפים צדדים שאף אחד אחר לא רואה חוץ מבן הזוג, מקריבים את הסודות הכי כמוסים. אבל האם לא חשוב לשמור על פינה פרטית וסודית, גם אחרי כל השנים?
גמליאל ואטלן עונים בהחלטיות, כי לא לעשות זאת זו בעצם טעות. "דווקא האהבה הגדולה מגיעה מאיזשהו מקום של שחרור. כל אדם הוא אדם לכשעצמו, וקיימים אזורים אפורים במהות שלו שלא חייבים לבוא לידי ביטוי, שמירה על אינדיבידואליות מסוימת בתוך היחסים רק מעצימה ומחזקת אותם. כמובן שאם אתה מסתיר פרטים אקוטיים מבן זוגך, אתה כבר צריך לשאול את עצמך מדוע לא נוח לך לשתף אותו ולבחון את מקומכם מחדש".
הזמן מתעתע. הוא יכול לעשות טוב לזוגיות, אך אינו מעיד על קשר איכותי יותר. "ברור שלא", אומר לי אטלן. "המון זוגות נפרדים אחרי הרבה שנים ומרגישים זרות. זמן יכול גם לכרסם. אתה צריך בעיקר להיות מודע לשינוים שעוברים עליך ועל הפרטנר שלך לחיים. אנשים משתנים ומתפתחים כל הזמן, וגם אחרי 20 שנה מגלים דברים חדשים אחד על השני".
החוכמה, כמו שמסביר אטלן, היא לנטוע את השינוים בתוך מערכת היחסים. "אתה יכול למדוד זוגיות איכותית בגעגועים. כשטסתי לתאילנד לתקופה, הרגשתי שחסר לי חלק בגוף, לא היה דבר שרציתי לעשות יותר מלחבק את שלום".
איכשהו האקוסטיקה בחדר הייתה נקייה מדי לאוזני . לא חיפשתי להוציא שדים או להבעיר איזושהי אש, אבל תהיתי אם לא היה משבר שאיים להפוך את הקערה על פיה.
שנת 2000. סרטן בבלוטות הלימפה מתגלה אצל גיל
המשבר טלטל את הזוגיות שלהם, והעמיד אותה בסכנה של ממש. "לא הייתי אותו אדם ששלום הכיר, הטיפולים שינו אותי והציפו בי 35 שנים של הדחקה רגשית חזקה. מצאתי את עצמי הרבה פחות קשוב וסבלני. אין ספק שזה השפיע רבות על התחושות שלנו כזוג באותה תקופה. הכול היה מעורפל ולא ידוע".
גמליאל ואטלן היו חייבים ללכת לטיפול זוגי. "למרות הקושי של המחלה, אני זה שהבנתי את זה קודם", אומר אטלן. "בהתחלה לא האמנתי בטיפול מהסוג הזה, אך מהפעם הראשונה, התמסרתי אליו", מוסיף גמליאל. "הטיפול הוביל אותנו למקומות חדשים בזוגיות שלא ידענו שקיימים. מזל גדול שלא וויתרתי לעצמי ועלינו כזוג. עד היום אנחנו נעזרים בדינאמיקות שלמדנו אז, אני ממליץ על זה בחום לכל זוג במשבר".
אז מי הגבר ומי האישה?
חפירות בתוך הנפש, זיכרונות נושנים תופסים את מקומם על הספה בסלון. אני מוקסם, מקנא. תחושה בוסרית מעורפלת עוטפת אותי וגורמת לי לרצות, שהזמן יעבור, אתבגר וגם אלי יגיע לסלון בחור בן 25 שרק ירצה לנגוס מעט מכל המטעמים שאני כבר טעמתי.
מניסיוני במערכות יחסים, תמיד עולה השאלה הסטרייטית המעצבנת "אז מי האישה ומי הגבר בקשר?". אטלן מבטל את אותה חלוקה גברית ונשית. "עזוב אותך, זו פנטזיה הטרוסקסואלית. ככה קל להם לקבל אותנו, זה נראה להם נורמטיבי יותר, הרי ברור שאצל רוב הגייז זה לא קיים".
גמליאל מוסיף. "אני רוצה לראות את הסטרייט שיקום ויודה במאפיינים נשיים שלו. כמה יש כאלו? זה כל היופי אצלנו. עבורינו זו לא בושה. שלום עושה כביסה ואני מבשל-ביג דיל. הא, סליחה תרשום שהוא גם היה תופר שמלות כלה, זה נשי הרי".
כמו כל זוגיות יציבה, אני תוהה אם לא עלתה השאלה ההכרחית בדבר העמדת צאצאים. "החלטנו פה אחד שלא. טוב לנו ככה במציאות הזו", הם אומרים.
פותחים את הקשר פעם שנייה - להצלחת הקשר
אני לא יכול שלא לתהות איך משמרים את הזוגיות ושומרים על נאמנות במשך זמן כל כך ארוך. בכל זאת, שני גברים – בלי אישה שתוריד את רמת הטסטוסטרון. אני שומע על החלטה שקיבלו שתרמה להצלחת הקשר.
"אי שם ב-1992 חגגנו שנתיים. התחושה הייתה זהה, היינו אמיצים ושמנו את הקלפים על השולחן. הביטחון החזק שלנו בקשר הרפה את שרירי המחשבה, וביחד הסכמנו שמותר. מותר לחרוג מהשוליים", אומר גמליאל.
אטלן: "מה שכבר היה לנו בידיים היה ערכי יותר. הסכמנו שאף פעם זה לא יבוא על חשבון זמן האיכות שלנו יחד. הקשר מעל הכול. כבר אז ידעתי שאף אדם לא יבוא על חשבונו של שלום, בשום מצב.
כמובן שלשנינו יש זכות להטיל וטו. הכל מתואם מראש, מסונכרן. יש קווים מנחים לפיהם מתנהלים הדברים".
אחרי עשרים שנה: הגיע זמן חתונה?
סביר כי במערכת יחסים סטרייטית הם היו נשואים כבר מזמן, אבל גמליאל ואטלן החליטו לקשור את הקשר רק בשנה שעברה.
"אני מתעב אירועים משפחתיים", אומר אטלן. "לפני כשנתיים התארחנו בחתונה של חברים סטרייטים. לראשונה בחיי נהנתי, חזרתי הביתה כה משולהב וידעתי שגם אני רוצה. תחילה סלדתי מההגדרה היבשה של 'חתונה'. חשבתנו לקרוא לה 'מסיבת ה-20'. במהלך ההכנות נכנעתי. זו הייתה חתונה של ממש".
"זה יתרון גדול לחגוג רק אחרי תקופה כה ארוכה ביחד", אומר גמליאל. "הפרספקטיבה שונה, לא ביססנו את הקשר, אלא חגגנו את אהבתינו. היה אירוע מדהים. כל המוזמנים היו חברים קרובים שלנו, בניגוד לחתונות רגילות. ניתן היה לשמוע את פעימות ליבינו מהדהדות בכל האולם".
במקום טבעות הם חושפים בפני קעקועים על האצבעות. גמליאל קעקע את האות ג' ואטלן את האות ש'. מדהים כמה שזה נראה טבעי עליהם, כאילו היה זה שם תמיד.
לפני שאנחנו מסיימים, אני רוצה לקבל מהם איזו המלצה איך לשרוד את הזוגיות והמשברים. אני אמנם נמצא בזוגיות כבר שנתיים, אבל יש כמה בעיות והמון רגש מסביב. אז מה עושים?
גמליאל ואטלן עונים יחד. "תזכור ששנתיים זו רק ההתחלה.זה הבסיס. עכשיו מתחיל המבחן האמיתי, אם כוח הרצון שלכם איתן והאהבה אמיתית. שום דבר לא יעצור את זה".