>> לקבוצה של mako  גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם? 

פגשתי את עידו לפני שלושה חודשים, הוא היה מחויך מתמיד. מיד שאלתי :"נו, איך קוראים לו?". "את לא קולטת, מאמי. אני מאוהב בטירוף, אין דברים כאלה", הוא אמר לי.

ככה ישבנו על קפה ועוד אחד, הוא סיפר לי איך הם נפגשו וכמה מדהים להם, איך ניצן (הכוכב החדש) כבר מתכנן להם תכניות עתידיות, איך הוא מבין אותו כפי שאף אחד לא הבין אותו לפני כן. והסקס, ואוו הסקס...

בחורים_מתנשקים (צילום: realsimple.com)
זה מתחיל כך | צילום: realsimple.com

עברו ימים עברו לילות (בעיקר לילות), נפגשנו מדי פעם, החיוך נשאר אבל נראה קצת אחר. הוא לא סיפר, אני לא שאלתי. עד שאתמול את החיוך החליפו עיניים אדומות ונפוחות מבכי. "נפרדנו, אני לא יכולתי יותר", הוא אמר לי.

נעים להכיר: היום שאחרי ההתאהבות הגדולה

עידו  מספר שבהתחלה הכל היה מדהים. "נפגשנו כמעט כל יום. כשלא נפגשנו, דיברנו המון בטלפון. יצאנו, בילינו, הבנו שמצאנו נפש תאומה, הרגשנו שיש כאן משהו מיוחד ואחר", הוא אמר.

עם הזמן בהדרגה דברים התחילו להשתנות, עידו הרגיש שככל שניצן התקרב, כך הוא התרחק. היה מן פינג-פונג כזה של בא והולך. רגע אחד הוא הרגיש שהם הכי ביחד וברגע השני הוא (ניצן) התרחק כמו זר. היו מקומות שאפשר ללכת לשם יחד והיו מקומות שלא. לעידו נגמר בדיוק חוזה שכירות הדירה שלו וניצן הציע שיעברו לגור יחד. שניהם היו מאושרים לממש ביחד את הקן המשותף שלהם. כך, ככל שנקף הזמן ומועד הביצוע התקרב, ניצן התרחק עוד יותר, מגיע פחות, מתקשר פחות, לפעמים סתם נעלם ואומר שהוא פשוט מאוד עסוק. ככל שעידו שאל, כך ניצן הסתגר יותר, כשלבסוף עידו עבר לדירה משלו ומערכת היחסים נגמרה.

זוג גייז צבעוניים לא מדברים (צילום: DNF-Style, Istock)
ונגמר כך. אז מה קרה? | צילום: DNF-Style, Istock

אחד מבני הזוג יצא מהארון והאחר עדיין לא

עידו בן 30 יצא מהארון לפני כ-10 שנים. הוא מבחינתו כבר פתר לעצמו את הדילמה בינו לבינו, בינו מול הוריו ומול החברה. כיום הוא אדם שלם עם בחירתו וכך הוא מתנהל בחייו השלמים. הוא עוסק בעבודה שממלאה אותו ומאתגרת את כישוריו. עד כה היו לו מערכות יחסים, חלקן קצרות, חלקן ארוכות יותר אשר אפשרו לו להתנסות ולהבין מי עשוי להיות האחר שיתאים עבורו.

כך עידו הגיע להכיר את ניצן, עם ממד של בשלות, ראיית העצמי, עם קורטוב של יציבות וכמיהה עמוקה לזוגיות אמיתית.

זוג גייז מבוגרים (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
אולי תתפשרו קצת? | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

ניצן, לעומתו, בן 25 עדיין לא יצא מהארון. הוא הגיע לפני כשנתיים מצפון הארץ לתל-אביב. עובד כבר-מן עד שיסתדר, גר אצל ידידות שלו, רק חלק מהחברים שלו יודעים שהוא הומו. ההורים שלו בוודאי שאינם יודעים כי לטענתו אין טעם לספר להם הרי הם בצפון והוא בתל-אביב.

כך הגיע ניצן להכרות עם עידו. מוקסם מהפתיחות התל-אביבית ומחיי הלילה התוססים. הוא מיד התאהב במי שאפשר לו יציבות בדילמה הלא פתורה בינו לבינו. אפשר לעצמו לפנטז עתיד משותף עם מי שיהווה עבורו עוגן בבלבול וסערת הנפש בה הוא נמצא.

מי אשם בכישלון הקשר?

כל זוגיות לרוב מתחילה באופוריה של התאהבות, עיניים בורקות, ניצוצות ופרפרים בבטן. לשמר זוגיות בה שני בני הזוג יצאו מהארון הוא אתגר ששיגרה מאיבה עליו, קל וחומר כאשר מדובר בזוגיות שבה אחד מבני הזוג עדיין לא יצא מהארון.

האם עידו היה חסר סבלנות כלפי ניצן? כיצד עידו, שבעצמו חווה את טלטלות הדילמה והקשיים הכרוכים ביציאה מהארון, לא הבין את ניצן? או אולי ניצן הוא שהציב מציאות שיקרית בכך שסחף את עידו לפנטז על עתיד משותף? האם יתכן כי העוגן שדימה ניצן על מנת להיאחז בו, לא היה איתן דיו וכך נשאב עידו לחוסר הוודאות של ניצן? אין כאן מישהו שאשם יותר או אשם פחות. כולנו מגיעים לקשר עם ציפיות כל שהן וכשאלה לא מתמלאות ישנה אכזבה.

מסקנות: אז מה עושים?

מציאת האני העצמי, גיבוש הזהות והיציאה מהארון כרוכה בדרך לא פשוטה, שסביבה תומכת תטיב עמה. סערת הנפש וההתלבטות הינם דין ודברים אישיים ביותר. כל אחד על פי דרכו ישהה בתקופת הזמן הזו ככל שנכון לו.

כל אחד נושא עימו את תבנית נוף מולדתו, את תפיסת עולמו, את עמדותיו ואת החינוך עליו גדל. לפיכך, קצב הבשלות או המעבר להוויה איתנה, שונה מאחד לשני.

נילי לאופר (צילום: תומר ושחר צלמים)
נילי לאופר, מאמנת אישית לכישורי חיים | צילום: תומר ושחר צלמים

יחד עם זאת, ראוי כי מי שנמצא בסבך ההתלבטות יהיה אותנטי וכן, ראשית לעצמו ושנית לזוגיות אליה הוא נכנס. זה בסדר לאפשר את תקופת הזמן הדרושה ולדוור מציאות ארעית ולו כדי להקטין ציפיות שווא מבן זוג.

ישנו קושי אמיתי בזוגיות שכזו, אך אני בהחלט חושבת שעם סובלנות ואורך רוח מבן זוג שיצא מהארון ומכיר את הדרך, יחד עם מסרים ברורים ואמיצים של זה שעדיין לא יצא מהארון בדבר חוסר הבהירות, תיתכן זוגיות שמממשת אהבה ושותפות כנה.

הרי בזוגיות כמו בזוגיות, הקושי המרכזי הוא באיחוד שתי פרסונות שכל אחת בפני עצמה היא עולם ומלואו. כל אחד מביא איתו לזוגיות את האני הפרטי שלו וכוחה של זוגיות נמדדת ביכולת של מי מבני הזוג לתמוך את האחר בקושי, כמו גם להבין כי האחר לעולם לא יהיה אתה. שיתוף ותקשורת פתוחה, ראיית השונה ממך וקבלה מתוך כבוד היא הדרך הבטוחה לזוגיות מוצלחת, קשה ככל שתהיה.

אשמח אם תשתפו בחוויות משלכם או תביעו דעתכם על הכתוב. בטוחני שישנם כאן קוראים שימצאו ערך בניסיון חייכם.

נילי לאופר כישורי חיים- יעוץ אישי/סדנאות/הרצאות

>> חמישים הגאים והגאות של 2011

>> היכנסו ותיהנו מכתבות נוספות בערוץ הגאווה