בשנים האחרונות בילי פורטר ביסס את מעמדו כאייקון קווירי, אם זה בגאלות נוצצות, שערי מגזינים או על המסך הקטן. הכוכב שלו עולה, אך הילד הנשי והרדוף שהיה, עדיין חלק ממי שהוא. “ההבניה ההטרונורמטיבית שגבריות זה טוב יותר, השתיק אותי במשך שנים. זה כאילו הגבריות שלי הייתה נושא לדיון עוד לפני שיכלתי לתפוס את זה”, מספר פורטר על ילדותו, בה ספג עוד מהיותו פעוט לחצים ויחס מנמיך על היותו "נשי".
"בגיל חמש נשלחתי לפסיכולוג, בגלל שהייתי סיסי והמשפחה שלי פחדה מזה. אהבתי אותם. הם לא ידעו. זה היה פעם".
כשנשאל אם הוא זוכר מה התרחש באותן פגישות ענה פורטר: “הייתי בגן, ולקחו אותי לבניין גדול, לפגוש שם איש לבן ולדבר איתו לשעה מדי יום רביעי. וזה דבר אחד שאני זוכר מילדותי, שמשהו לא בסדר איתי ושצריך לתקן את זה, תחת ההנחה ש’אתה לא מספיק גברי’. סחבתי את זה במשך כל חיי עד לפני שתי דקות וחצי בערך, הבנת?”.
>> 15 הרגעים שעשו לקהילה הגאה את העשור
>> 14 אירועים שהרסו לקהילה הגאה את העשור
>> "עד לפני חודש תמיד עשיתי סקס תחת השפעת סמים"
בראיון שנערך יחד עם צילום השער שלו למגזין "גיי טיימס" בשנה שעברה, פורטר דיבר על הציפיות המשתקות לגבריות שמשיתים על גברים, ועל הקלות שבה מנדים אותם בתעשיית הבידור, אם רק העזו למתוח את הגבולות.
“גברים נבחנים במיקרוסקופ מהרגע בו הם דורכים על השטיח האדום, וכולם מחכים לשנייה בה ימעדו", טוען פורטר, "מעידה אחת ואתה מתרומם, ואתה לא יכול להופיע יותר בתכנית גיבורי על. אתה לא יכול לשחק יותר בתפקיד גברי".
"הבנתי שהכל היה מאוד ברור, שבכל מקרה אף אחד לא חשב שאני גברי”, מתאר פורטר, “אני פריי טל ב'פוזה'; אני קוויר; אני גאה, אני מדהימה; אני האיש בחזית ואני מנהל את העניינים. אני לא צריך להיצמד לאף כלל מהכללים האלה על השטיח האדום ולהעמיד פנים, כי זה לא משנה כלום".