>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
אל תבינו אותי לא נכון: זה אחלה שיש קהילה, לפעמים מדומיינת, לפעמים ממשית, של הומואים, לסביות, טרנס, בי וקווירים, בכל מיני קונפיגורציות של יחסים, שותפות גורל, סקס, סכסוכים פנימיים, אהבה, ביצ'יות הדדית, סולידריות, ניכור, דיסוננסים פוליטיים, תשוקה ומה לא.
אבל זה שאוצר המילים התקשורתי התקין פתאום מרגיש בנוח רק עם המילה המשתיקה והמשתקת "קהילה" על הטיותיה, אבל בעיקר ללא נטיותיה, זה בלתי נסבל.
ודאו שהחברים שלכם לא מבולבלים
אפשר לשער למה לתקשורת יותר נוח עכשיו לדבר על ה"קהילה" ולהחזיר לארון את ההומואים. ואפשר גם לחשוב למה להומואים ששונאים את עצמם, ושנהיו השבוע מרואיינים מבוקשים, זה יותר נוח. אבל לי לא נוח בארון הקהילתי. אני הומו. ואין שום סיבה שנשתף עם זה פעולה.
למשל כך, בכל פעם שה"קהילה" מוצעת לנו, לא בתור רקע מאפשר, אלא כניסיון הסתרה: פשוט להגיד שכן, אני מה"קהילה": אני הומו. זה משתלב בקלות בשיחות משפחתיות על הברנוער, בראיונות בתקשורת על החוקרים הגאונים של המשטרה, באינטרקציות רומנטיות בגריינדר ואפילו בפייסבוק.
רוצים לוודא שהחברים שלכם והחברים של החברים שלכם לא מבולבלים? לא תוהים במבוכה האם זהותכם ההומואית/לסבית/טרנס/בי/קוויר התפוגגה? ומתוך הערפל אתם מגיחים מטושטשים במלוא קהילתיותכם, מעורטלים מכל נטייה? אל דאגה – אחד הבאנרים (לשימוש חופשי - ותודה לנועה הגרפיקאית!) שהעליתי לפרופיל הפייסבוק שלי יעשו את העבודה.
חודש גאווה גאה שיהיה.
הכותב שימש המנכ"ל הראשון של הבית הפתוח בירושלים לגאווה ולסובלנות