>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
ליעל זו הזוגיות הלסבית הראשונה שחייבה אותה לצאת מהארון ולהתעמת עם הפחדים הכי עמוקים שלה. לאורך חיי הזוגיות שלהן תיעדו איה ויעל את עצמן, את היציאה מהארון, החתונה שלהן, הזוגיות וההתמודדות של יעל מול המשפחה. התיעוד הזה הפך לסרט דוקומנטרי נוגע ללב ורגיש "Home is You", שיוקרן השבוע בסינמטק ראש פינה וסינמטק תל אביב.
מדובר בגירסא המלאה של הסרט הקצר “Please Love” שזכה בתחרות הסרט הישראלי הקצר ב TLVFest 2011.
"עכשיו יש לי בת נכה"
יעל מספרת, כי למרות שאביה מטפל בלהט"בים, הוא לא היה מוכן לקבל אותה. "תמיד האמנתי שההורים שלי יתמכו בי ויהיו איתי בקשר. לפני שלוש שנים אחרי שהתחלתי לצאת עם איה הבנתי שזה רציני ואני אוהבת נשים ויצאתי מהארון".
הוריה של יעל גרים בצרפת, לכן היא טסה לשם במיוחד כדי לספר להם. "לא רציתי שזה ייוודע להם על ידי מישהו אחר. חשבתי שזה לא יהיה קל אבל, לרגע לא דמיינתי את מה שקרה לי בסופו של דבר. ביום הראשון כשהגעתי לצרפת סיפרתי לאימא שלי. הייתי בטוחה שהיא כבר יודעת. אבל היא לא ידעה והייתה בהלם. היא אמרה לי שעכשיו יש לה בת נכה".
בכל החמישה ימים ששהתה שם, חששה לספר את זה לאביה. "אבא שלי הוא פסיכיאטר שמטפל גם בהומואים ובלסביות. שאלתי אותו על המטופלים הלהט"בים שלו והוא אמר לי שיש ללהט"בים בעיות בדיוק כמו של סטרייטים. בשדה התעופה החלטתי לאזור אומץ ולספר לו. אחרי הכל, זו הייתה מטרת הנסיעה". אביה של שוויד היה בהלם. "הוא לא האמין שזו האמת, אבל הוא חיבק אותי כרגיל וחיכה עד שעברתי את הביטחון. יומיים מאוחר יותר הוא התקשר אלי ואמר לי שזו בושה ושהוא לא יכול לדבר איתי יותר. הוא ממש כעס עליי".
מאותה נקודת זמן אביה של יעל והיא לא דיברו וניהלו התכתבות שנמשכה כשנה.
מה היה התוכן של המכתבים הללו?
"אני לא זוכרת. מחקתי את התוכן של המכתבים האלה מהראש שלי. המכתבים האלו היו בעיקר מונולוגים - כל אחד כתב בעיקר לעצמו, לא באמת ניהלנו דיאלוג. הוא כתב לי שהוא לא מרגיש שהוא אבא שלי יותר. אני כתבתי לו שזו לא הבחירה שלי להיות לסבית אלא שפשוט נולדתי כזו. כתבתי לו גם שהוא מתנהג כמו ילד שלא קיבל את כל מה שהוא רוצה ולכן הוא מעניש אותי ולא מדבר איתי. אמרתי לו שאני מרגישה שזה שהוא הפסיק לדבר איתי זה סוג של אלימות וזה כואב אפילו יותר מאלימות פיזית. אחרי שנה של התכתבות היה נתק בינינו במשך כשנה נוספת".
רציתי להתאבד
את אותה תקופה של נתק מהוריה, מתארת יעל כתקופה נוראה וקשה שלוותה בהרגשות שליליות ובמחשבות אובדניות.
איך התמודדת עם הנתק הזה מאבא?
"בהתחלה לא הבנתי, הדחקתי את זה מאוד ואז היה בי כעס גדול ולאחר מכן עצב גדול, הייתי במשבר מאוד גדול. השלב הכי קשה היה במשבר הגדול, רציתי להתאבד בכל שעה הייתי חייבת להיות בנוכחות של מישהי. הרגשתי שאני לא יודעת מי אני ומה אני עושה בעולם הזה. היה לי בלבול מאוד גדול בראש, בלבול שלא הפסיק. המשבר הלך והתפתחת על אש קטנה כמה חודשים ואז הוא התפרץ ונמשך כחודשיים.
אני חושבת שניסיתי להתעלם מזה שאין לי הורים, אין לי בית ואין לי שורשים. אפשר להתעלם מזה לפרק זמן מוגבל אבל לא לנצח".
איה מוסיפה: "אני חושבת שגם כל העניין של המחאה החברתית השפיע על התפרצותו של המשבר. במחאה החברתית, חשיפת האמת הייתה מאוד משמעותית. יעל כל הזמן ניסתה להתעלם מן האמת, היא אמרה שמבחינתה אין לה הורים וזה סוג של שקר והיא לא באמת קיבלה את המציאות. עכשיו היא באמת השלימה יותר עם זה".
איך בסופו של דבר יצאת מהתקופה הקשה ההיא?
"עברתי את כל השלבים של האבל עד שהגעתי להשלמה. יש אמירה כזו - שהאדם שואל את אלוהים למה הוא לא נותן לו כוח בכדי לצאת מהבור ואלוהים אומר לו לא נתתי לך מספיק כוח בכדי לצאת מהבור, אבל נתתי לך מספיק כוח בכדי לא להיכנס אליו. הבנתי שזה נחמד שצריך להתלונן אבל אני חייבת לקחת אחריות על החיים שלי. במקום לבכות הפכתי את הכול ליצירה. בסופו של דבר לאורך כל הסרט אנחנו מחפשים את הבית , מה זה בית ומה מגדיר אותו, בסוף אתה מבין שהבית זה אתה".
יעל מדגישה ואומרת, כי היא לא מבקשת לתקוף את הוריה. "אני חושבת שהורות זה הדבר הכי קשה ומורכב, ההורים שלי הם בני אדם והם לא מושלמים. אני חושבת שכל הורה פועל באופן הטוב ביותר שהוא מסוגל. ושיש להורים יכולות שונות".
הוציאו את המילה 'קשה' מהלקסיקון
איה מבקשת לחזק את הנקודה הזו. "הבחירה היא בידיים שלי וזו אחריות שלי לאן אני לוקחת את המציאות שלי. אני לא יכולה לשבת ולהאשים את ההורים שלי כל הזמן. גם להם יש את הסיפור חיים שלהם ואני מכבדת אותו. בשנה הראשונה שהכרתי את יעל התלוננתי הרבה כמה קשה בארץ וכמה קשה לאומנים ואז נמאס לה אז הוצאנו את המילה 'קשה' מהלקסיקון והכול נחווה כקשה פחות. בסופו של דבר הקבלה המלאה היא תמיד מבפנים. כשאת מקבלת את עצמך מבפנים הכול מסתדר, כי תמיד יהיו אנשים שישללו אותך. הסובייקט מחליט כמה הוא שלם עם עצמו".
יש הרבה זוגות במערכת יחסים פתוחה
יעל מספרת כי מערכת היחסים עם אביה השתפרה בשנה האחרונה. "המצב היום הרבה יותר טוב. טסתי לפני כמה חודשים טסתי לצרפת ושני ההורים שלי באו לשדה התעופה לקחת אותי. אבא שלי לא דיבר איתי לעומק אבל כן היה לנו שיחות אקראיות כאלה. הרגשתי שהוא שמח לראות אותי ושהוא אוהב אותי.
מה המסר המרכזי של הסרט?
הרעיון של הסרט הוא לא לפחד ולמצוא את מי שאתה באמת. רצינו לעשות את הסרט כדי שאנשים יפסיקו לפחד מהאמת כי האמת זה הדבר הכי משחרר. כשדיברתי על זה שאקח כדורים פסיכיאטריים והתחלתי לדבר על, זה גיליתי שיש עוד המון אנשים שלוקחים כדורים. או כשדיברנו על יחסים פתוחים גילינו שיש עוד הרבה זוגות כאלה".
כל נושא שמרגישים שהוא טאבו, לפי יעל, יכול להפוך ללגיטימי אחרי שמדברים עליו. "פתאום אתה מגלה שאתה לא לבד בבעיה הזו. כל בני האדם מתעסקים עם אותם נושאים רק בשלבים שונים. וזה המיזם שלנו שנקרא Coming Out".
מדובר באתר שבו אנשים מכול העולם יכולים לצאת מהארון ולא רק במובן המיני. "יש שם מישהו שסיפר על מערכת יחסים אלימה שהוא יצא ממנה, יש מי שסיפר שהבת שלו צמחונית והיה לו מאוד קשה להתמודד עם זה וכד'. באתר יש גם יצירות שהן שלנו וגם את הסרט הזה".
הסרט "Home is You" יוקרן ב-14.6 בסינמטק בראש פינה וב-15.6 בסינמטק תל אביב. כל הפרטים
>> ארבע חתונות וגאווה אחת: איך לסביות מתחתנות?