חושבים שיצאתם מהארון מאוחר מדי? אתם לא לבד
"בייחוד עכשיו בימי הבידוד הארוכים של הקורונה, מכבידות עלי חרטות על כל השנים שהייתי בארון", כותב משתמש בן 29 ברשת החברתית רדיט, "אני חושב כל הזמן על הבנים שפספסתי הזדמנות איתם, כל הדברים הכיפיים שלא עשיתי, ועל שנים של שנאה עצמית". ולא מעט מגיבים הזדהו איתו
זה לא קל לצאת מהארון, בייחוד אם אתם סבורים שהצעד הזה עלול לפגוע בבריאותכם הנפשית או הגופנית. שנים או עשורים של המתנה הן יותר ממובנות ולגיטימיות, כל אחד והזמן הדרוש לו לצאת מהארון. משתמש רדיט בן 29 יצא מהארון רגע לפני שמגפת הקורונה הכתה בעולם. כעת הוא מתמודד עם חרטה שאינה מרפה, אך למה? "בייחוד עכשיו בימי הבידוד הארוכים של הקורונה, מכבידות עלי חרטות על כל השנים שהייתי בארון", הוא כותב בפוסט המקורי.
"אני חושב כל הזמן על הבנים שפספסתי הזדמנות איתם, כל הדברים הכיפיים שלא עשיתי, ועל שנים של שנאה עצמית", הוא ממשיך, "אינני יכול לסובב את הגלגל לאחור, אז אני תוהה, איך אתם התמודדתם עם זה?".
ולא מעט מגיבים הזדהו עם המשתמש. "יצאתי לראשונה מהארון בגיל 25", כותב מגיב אחד, "היום אני בן 28 ובהסתכלות לאחור, אני עדיין מתחרט על רוב הבחירות בחיי. הלוואי שהייתי יודע איך להתמודד".
אחר כותב, "יצאתי מהארון בגיל 23, והתחרטתי מיד שלא עשיתי את זה קודם, מאוחר יותר הבנתי שהקדמתי הרבה אחרים. אני חושב לעיתים קרובות על שנות הנעורים שלי, ועד כמה היו משתנות אילו החברים שלי ידעו".
לא מעט אחרים נקטו עמדה מעט פילוסופית ופחות מפורטת. "אפילו שמדי פעם יש לי חרטות כאלו, קשה לי לזכור איך החיים שלי נראו קודם כי מאז כל כך הרבה דברים קרו והשתנו". משתמש אחר הזכיר שהחיים תמיד מלאים בשאלות. "מה היה קורה אם...", וציטט משפט שכיח, "הזמן הכי טוב לשתול עץ היה לפני 10 שנים, האפשרות השנייה הכי טובה היא עכשיו".
מגיב נוסף סיכם ברכיב חשוב, לא למהר לזרוק את העבר לפח. "השנים הללו עדיין היו מעצבות לבן אדם השמח והגאה שאתה היום. בנוסף, 29 זה עדיין צעיר ברמות ויש לך הרבה הרפתקאות לפניך".