>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
העניין הוא כזה: אני מרגיש שהקשר המיני שלנו הפסיק להתפתח לפני קצת יותר משנה, והוא לא מעוניין בהתנסויות מיניות חדשות (תנוחות מסוימות, לוקיישנים חדשים וכו') בטענה שהוא לא מבין למה אי אפשר פשוט לעשות סקס "רגיל". בעקבות זאת, אני מרגיש שהחשק המיני שלי כלפיו התחיל לרדת, ובמקביל (וסליחה אם אני אשמע מניאק), החשק המיני שלי כלפי גברים אחרים מסביב עולה... אני מצהיר בוודאות שלא אבגוד בו, לא משנה מה - מה שמביא אותי לחשוב על פרידה. עצם המחשבה על זה לא עושה לי טוב. ניסיתי לדבר איתו על כך שסירוב שלו להתנסות ממש מתסכל אותי, ושאני מרגיש שחסר לי משהו מבחינה מינית, אבל איכשהו תמיד השיחות מסתיימות במסקנה שלו שאני זה שלא בסדר, ושאני סתם מגזים.
למרות שאני מתוסכל מחיי המין שלנו, אני אוהב אותו מאוד ומסופק מהקשר שלנו בכל היבט אחר, ואני יודע שסקס זה לא הכל בקשר, אבל בשבילי זה גם ממש לא מעט. אגב, גם התדירות בה אנחנו עושים סקס ירדה, בערך לפעם בחודש. האינטימיות בינינו טובה ואנחנו כל הזמן מתחבקים, מתלטפים ומתנשקים, ואני חושש שזה מספק אותו. זה נהדר גם בשבילי, אבל בהחלט לא מספיק. חשוב לי לציין שכל מה נאמר כאן, נאמר גם לו, אבל זה לא כל כך עוזר.... מה לדעתך עליי ועלינו לעשות? תודה רבה.
אריאל עונה:
שלום ב'. אני מצטער לשמוע על חוויית התסכול שאתה מעלה. אין ספק כי סקס מהווה מרכיב משמעותי בתוך הקשר הזוגי. עם זאת, אני מעריך כי חלק ניכר מהתסכול הזה לא נובע רק ממחסור בחיי מין מגוונים, אלא בעיקר מחוסר האמפתיה שאתה חש כאשר אתה משתף את בן-זוגך באותה תחושה של חסך. אני סבור כי התחושה שהצרכים שלך אינם משמעותיים, היא זו שגורמת לך לריחוק ולירידה בחשק המיני כלפיו, ולראיה, הרי גם בעבר לא גיוונתם, ועדיין נמשכת אליו. למעשה, באמצעות המחשבות על גברים אחרים אתה ממלא את החלל שנוצר.
נדיר שקשר זוגי מספק ב-100% את כל הפנטזיות המיניות של האדם. בקשר זוגי משמעותי הדרכים האדפטיביות לסיפוק הדחפים המיניים עוברות דרך שיתוף כנה, הקשבה ואמפתיה בתוך המסגרת הזוגית. גיוון מיני איננו שחור או לבן, הכל או לא כלום. כדאי לבחון מדוע אתה ובן-זוגך לא הצלחתם למצוא דרך אמצע כלשהי, שתתן מענה, גם אם חלקי, לצרכים של כל אחד מכם. יתכן והתקשורת המינית ביניכם, שאיננה פתוחה, איננה מאפשרת גם שיח אמפתי, בו כל אחד מוכן להתפשר מעט למען בן-הזוג. כדאי לבדוק למשל, האם ניסית להגמיש מעט את הפנטזיות שלך להתנסויות "מעודנות" יותר, בהן אולי בן-זוגך ירגיש נוח יותר? או האם לא משנה מה תבקש, הוא ישלול הכל מראש?
במידה ובן-זוגך שולל את ההתנסויות האלו מראש, חשוב להבין האם החסמים שהוא מעלה היו קיימים טרם הקשר או נוצרו במהלכו, בעקבות האינטראקציה הזוגית הנוכחית? האם בתחילת הקשר הסקס היה משוחרר וכיפי, או שגם אז היו מעצורים כאלו ואחרים? האם כיום מפריעה לו הירידה בתדירות הסקס או שהוא דווקא מרוצה מהמצב?
יתכן והנקודות שציינתי ישפכו מעט אור על הסיטואציה, ויסייעו לכם לנתב דרך חדשה ואדפטיבית יותר. מאחר ונשמע שאתם אוהבים האחד את השני ושהקשר הזה מאוד חשוב לכם, אני ממליץ לכם לא להזניח את המצב, וללכת לטיפול מיני ביחד ובהקדם (!). בטיפול מיני תוכלו להבין מהיכן נובעים החסמים של בן-זוגך, ולהסיר אותם בהדרגה. כמו כן, תוכלו לעבוד על התקשורת המינית ביניכם, מה שיסייע לכם להגיע לעמק השווה מבחינת הפנטזיות והצרכים המיניים השונים של כל אחד מכם, ואף להחזיר את חיי המין המספקים לתוך החוויה הזוגית. בהצלחה!
מוטי, בן 29, שואל: שלום אריאל. בהעדפה המינית שלי אני פסיבי, אבל נהנה גם מסקס כאקטיבי. אני מחפש אחר זוגיות, אבל בינתיים לא שולל הנאות על הדרך. לפני כשנה עברתי ניתוח להסרת טחורים, שאחריו סבלתי מכאבים עזים. בגדול, הניתוח עבר בהצלחה, והרופאים אומרים שהמצב חזר לקדמותו ברמה הפיסית. הבעיה היא שמאז, התחיל לי פחד מכאב בזמן חדירה, למרות שאני מבין שמבחינה פיסית האזור החלים. כל הזמן עוברת לי בראש המחשבה "אולי אני אפצע את עצמי, ושוב יחזור כל הסיוט שעברתי", ואני נלחץ. פתאום ממש התחלתי לפחד מכל סיטואציה מינית, מה שגם גורם לי להימנע בכלל מדייטים. כל העניין הזה ממש מתסכל אותי. יש משהו שהיית ממליץ לעשות?
אריאל עונה:
שלום, מוטי. נשמע שהניתוח שעברת נצרב בזיכרונך כחוויה טראומטית וכואבת, והחרדה שאתה מתאר מפני חדירה אנאלית אינה אלא תגובה הגנתית טבעית של הגוף. הגוף שלך מנסה "ללכת על בטוח", ושולל כל סיטואציה שיכולה לגרום לכאב או איום חוזרים.
כדי לחזור וליהנות מסקס, צריך לפרק את מנגנון ההגנה הזה של הגוף. הייתי מציע לך לפעול בשלושה מישורים:
ראשית, חשוב מאוד לחזור לפעילות מינית מגוונת, אך להימנע מכל סיטואציה בה אתה נחדר. כלומר, עוד בטרם הדייט, עליך להגדיר גם לעצמך וגם לפרטנר שלך, שהסקס ביניכם לא הולך לכלול מין אנאלי (לפחות לא אליך). בנוסף, לפחות בתקופה הקרובה, הייתי גם מציע לך לחפש פרטנרים קצת יותר אמפתיים וקשובים, ופחות להתנסות בריגושים מסעירים. בכך, אתה גם מקשיב לגוף שלך ומרגיע את החרדה, ובו-בזמן אתה חוזר ליהנות ממין, שכרגע נחווה כמאיים ומשתק.
במקביל, הייתי ממליץ לך להתחיל ולהרגיל את האזור לחדירה באופן הדרגתי ומבוקר. למשל, לשמן טוב טוב את פי הטבעת ולהתחיל להחדיר בעדינות אצבע. כאשר אתה רואה שזה הולך לך בקלות, אפשר לנסות שתיים. תוכל להמשיך בהדרגה ולהחדיר דילדו/דמוי-דילדו (זה יכול גם להיות גזר עטוף בקונדום). תתחיל עם משהו דק וככל שאתה מתרגל לחדירה, תעלה בעובי, עד שתגיע למשהו שדומה לעובי של פין ממוצע. לאחר שתתרגל את החדירה עם עצמך ותראה שאתה מסוגל לקבל ללא כאבים, תרגיש הרבה יותר חופשי ובטוח להתקרב בחזרה לגברים.
לבסוף, לאחר שתתקדם עם התרגול ולאחר שתמצא פרטנר שיהיה לך טוב איתו ותרגיש שאתה יכול לסמוך עליו, יתכן והרצון להיחדר יחזור באופן טבעי. במידה וכן, חשוב גם כאן להתקדם באופן הדרגתי (תתחילו בסיכוך, אצבעות וכו').
במידה והינך מתקשה לעבור את התהליך הזה לבד, או שהחרדה עדיין מונעת ממך אפשרויות כאלו ואחרות, כדאי לפנות לייעוץ מיני קצר, שעשוי להסתכם בפגישות ספורות. בהצלחה!
הכותב הינו מטפל מיני (סקסולוג) מוסמך, דוקטורנט בעבודה-סוציאלית, מטפל ב-"מרכז לרפואה מינית" בביה"ח תל-השומר, וכן בקליניקה פרטית בתל-אביב וברחובות.
- שאלות או תיאום פגישה ניתן לשלוח למייל ariel.cohen.arkin@gmail.com
- הייעוץ אינו מהווה תחליף לטיפול מיני, זוגי, פסיכולוגי או רפואי (!) במקרים מורכבים או רפואיים, אמליץ באופן מפורש לפנות לטיפול כזה או אחר.
>> יש לסביות שלא מדברות מספיק?