בסיפור המעשייה המקורי של "עמי ותמי", מגיעים שני ילדים תמימים לאחר שיטוט ביער לביתה של זקנה. האישה האומללה מתחפשת לתמימה וחביבה, מאכילה אותם בדברי מתיקה אך מתגלה מהר כמכשפה. עד כאן המשל.
בשישי האחרון הוזמנה לראיון בתכנית הבוקר של ערוץ 10, טלולה בונט (השחקן המוכשר טל קלאי). טלולה הוזמנה לספר על דמותה של דודה מרינדה אותה היא מגלמת בהצגה "עמי ותמי הרפתקה מתוקה". טוב, מתוק לא היה שם.
המראיינת אמילי עמרוסי לא יכלה להתאפק ועשתה כל שביכולתה על מנת להביך את טל/טלולה ולהלבינו/ה ברבים. חוץ מכך שלהלבין כמות כזו של מייק-אפ נדונה לכישלון מראש, שכחה עמרוסי שמאחורי האיפור של טלולה יש בן אדם ושחקן מוערך. היא גם שכחה שמאחוריו תתייצב קהילה ענקית.
ואכן, במהלך סוף השבוע התמלא הפייסבוק בהודעות תמיכה ופרגון בטל/טלולה, בהודעות נאצה והטחת עלבונות אישיים בגב' עמרוסי, שהיחס שלה לדודה מרינדה הייתה, אם נשתמש בשפתה של גב' עמרוסי, לא פחות ממבעיתה.
גם אני צפיתי בריאיון. מודה שהתכווצתי מהבוטות, היהירות, ההתנשאות והשחצנות של עמרוסי. זה היה מבייש. עמרוסי כשלה בכל כך הרבה מובנים: כאדם, כאימא וכעיתונאית. מעבר לנימוס בסיסי למרואיין שטרח להגיע לאולפן, היא גם שכחה את מהותו של עולם התיאטרון, את זכות קיומו של עולם המשחק. עולם שבו הכול יכול להיות, גברים הם נשים, נשים הן גברים, הכול גדול מהחיים, נטול הקשרים, חסר עקבות ואפשרי.
עמרוסי הרשתה לעצמה ללגלג על טלולה בשל היותה, בין היתר, גם דראג קווין. בתגובתה טענה: "לא הייתי לוקחת את הילדים שלי להצגה שיש בה דראג קווין, אני לא צריכה להסביר לילד בן 5 על זהות מינית".
לך תסביר שילד בן 5 בא לצחוק וליהנות מהצגה עליזה וממש לא מעניין אותו שלדודה מרינדה יש עוד תחביבים ועיסוקים. לא אכפת לו שטלולה גם מבצעת שלל דמויות במופע המצליח של "פאות קדושות", משגעת במופע היחיד "מלכת האמבט", מככבת בהצגה המרגשת "הלב הנורמלי" ובלילות היא עולה על הנש ומצחיקה במועדונים הנחשבים בעיר.
ניסיונה של עמרוסי להטיל דופי בכישרון ובמצוינות של טל, תוך חדירה לפרטיות והקשה מתחום אחד (חיי לילה כמלכת דראג - ואחת המלכות, בה' הידיעה), לתפקיד אחר ומעולה (דמות גדולה ומצחיקה של גבר שמשחק אישה בהצגת ילדים בדומה לדוגמאות לעיל), היא דמגוגית, דוחה וכן, גם מבעיתה.
לא יכולתי שלא לתהות: האם עמרוסי הייתה מעזה להיות חצופה, בוטה, יהירה ואלימה באותה מידה גם כלפי גברת דאוטפייר (רובין ויליאמס מנוחתו עדן), אלברט גולדמן (נתן ליין, "כלוב הציפורים"), דורותי מייקלס ("טוטסי", דסטין הופמן), ג'ו וג'רי ("חמים וטעים", טוני קרטיס וג'ק למון), ג'יל ("ג'ק וג'יל", אדם סנדלר)? כולם שחקנים מצוינים וזוכי אוסקר, שגם שיחקו נשים.
האם הייתה מעזה לפקפק בתרומתן של "הפולניות" (מושונוב, גליקמן וקושניר, "זהו זה") לפנתיאון הקומי של ישראל? ומה עם גב' זעפני (יוסי גרבר, "זבנג"), מירי הפקחית (אילן פלד, "אחד העם"), צחי נוי כאימא דובה ב"זהבה ושלושת הדובים", זאב רווח ב"מזל שעשני אישה", ציפי מור כ"רגע" ב"רגע עם דודלי", חנה לסלאו ב"קוני למל", רועי בר נתן כ"פריצי" המקסימה, "שלישיית מה קשור" כאחיות הרעות של סינדרלה. וזאת בלי להזכיר את מבול הדמויות הנשיות שמגלמים טל פרידמן, אלי ומריאנו ב-11 עונותיה של "ארץ נהדרת".
הטור הזה קצר מלהכיל את כמות הנצנצים והאיפור שעטו על עצמם הכוכבים הגדולים ביותר שגדלו כאן ומעבר לים, כל אותם ענקים שהותירו את חותמם וזכו לשלל מחמאות ופרגון לאורך השנים.
גב' עמרוסי שכחה שטל קלאי נמצא בחברה מכובדת של מוכשרים שאף אחד לא פקפק בכישרונם וביכולות המשחק שלהם בגלל ששיחקו נשים. להיפך. מרבית השחקנים ששיחקו נשים והשחקניות ששיחקו גברים זכו למחמאות על האומץ, התעוזה והאותנטיות שהביאו לתפקיד. אף אחד לא העז להיכנס להם לתחתונים, לתחביבים הפרטיים, לתחומי העניין שלהם או לעיסוק אחר שלהם שאינו קשור כהוא זה בתפקיד לשמו הוזמנו לריאיון.
צריך להבהיר: השתלחותה נובעת מדבר אחד - הומופוביה. טלולה לא באה לה טוב הרבה לפני קיום הריאיון. עמרוסי העזה ללגלג ולזלזל בטל/ולה רק בגלל שהוא גיי. ועוד אחד שגאה בעצמו לא עלינו.
העניין הוא שהורים שהלכו להופעה קנו את הכרטיס מרצונם החופשי, אבל אני נאלצתי לראות את עמרוסי על המסך בריאיון מחפיר בכפייה, ובלי הכנה מראש. אותו ראיון שהוציא בן רגע את כל השיפוטיות, ההומופוביה והדראגפוביה מהארון, והוכיח שוב, שגם ב-2014, יש מי שחושב שהוא ראוי יותר.
ההרפתקה המתוקה של טלולה בתכנית הבוקר הייתה אמנם מרה, אבל ההצגה חייבת להימשך. ואם כבר הצגה, אז כישרון, הומור ונצנצים לא הרגו אף אחד. הומופוביה דווקא כן. חנוכה שמח.