>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
ניצה ואיריס עונות: שלום לכם, הרבה שאלות לא פשוטות העלתם בפנייתכם אלינו.
בתכם אזרה אומץ והחליטה לשתף אתכם בסודה, זאת למרות "הסיכונים" שסביר להניח שהיא מודעת להם. היא כנראה בטוחה בכם כהורים תומכים וכמשפחה אוהבת.
מניסיוננו אנו יודעות, שאחד הדברים הקשים ביותר לילדים "שיוצאים מהארון", הוא לשתף את ההורים בידיעה, בהרגשות ובתחושות השונות שלהם. הילדים חוששים שההורים לא "יקבלו" אותם, יגבילו אותם ואולי אף יאסרו עליהם להמשיך בבילויים ששייכים לקהילה ובכלל, ינסו לשנות אותם ואף ינקטו בסנקציות. במקרים קיצוניים אף קיים הסיכון שההורים יזרקו אותם מהבית.
שלוש שנים חיה בתכם עם הסוד, השקיעה הרבה " אנרגיות" כדי להסתיר אותו מכם, והצליחה. רק לאחר שעברה תהליך קבלה אישי והיום שהיא כבר בת 16 ומרגישה שלמה עם עצמה היא החליטה לשתף אתכם.
ללא כל קשר לנטיות ילדינו, גיל ההתבגרות הוא גיל לא פשוט שעובר על ילדינו ועלינו כהורים. זו תקופה בה אנו ההורים נדרשים להיות קשובים לילדינו, ללוות אותם בהתפתחותם ובהתמודדותם בבית הספר ובמסגרות החברתיות השונות. הם חשופים לתקשורת, לאתרים באינטרנט ולעיתים, הם גולשים שעות וחיים "חיים שלמים" בחדריהם הסגורים, שומרים על פרטיות שמקשה עלינו ההורים להיות שותפים לתחושותיהם ומעשיהם.
אולי בתכם בחרה לשתף אתכם בתחושותיה דווקא עכשיו, לקראת חודש הגאווה, ולמעשה הזמינה אתכם להיות שותפים בחייה.
אין להתעלם מהימים הלא פשוטים שאנו חווים, עם הגילויים החדשים בפרשת הרצח בברנוער, שהינו מועדון חברתי בו בני הנוער נוהגים לבלות.
יחד עם זאת, דווקא כעת לאחר ששיתפה אתכם, אנו מאמינות כי עליכם לסמוך עליה שתבחר בחירות נכונות בחייה היומיומיים, בבחירת חברים ובמקומות בילוי.
יתכן שהיא משתתפת במפגשי אחת מקבוצות איגי - ארגון הנוער הגאה, קבוצה בה המשתתפים מרגישים בטוח לשתף ולהתייעץ עם מדריכי הקבוצה והחברים בכל חוויותיהם האישיות.
אולי כדאי לנהל איתה שיחה גלויה, לשתף אותה בתחושותיכם ובדאגתכם לאור הפרסומים האחרונים, ולהמשיך לבסס את הפתיחות והתקשורת הטובה ביניכם.
כמו כן, אתם מוזמנים ליצור קשר איתנו בתהל"ה (תמיכה להורים של ילדי הקהילה), לקבל מידע בנושא ואף להצטרף לאחת מקבוצות התמיכה שלנו בארץ.
האבא בעד מצעד הגאווה בתל אביב – האמא מתנגדת
משה שואל: ניצה ואיריס שלום, פנייתי אליכן קשורה למצעדי הגאווה. אנו הורים לחמישה ילדים, ובבנו האמצעי יצא מהארון לפני 3 שנים בגיל 18. תגובתנו ליציאתו מהארון הייתה לא פשוטה: מול החברים ושאר בני המשפחה הפגנו אהבה ותמיכה, אבל בתוכנו חשנו תחושות לא פשוטות, הצטרפנו לקבוצת תמיכה וחשבתי שהגענו להשלמה מלאה.
לתדהמתי, כשהצעתי לאשתי להצטרף למצעד הגאווה בירושלים וללוות את בננו, היא פסלה אתה רעיון באופן חד משמעי. למרות הסתייגותי מ"צבעוניות" מצעדי הגאווה, דווקא המצעד בירושלים חשוב בעייני ותגובתה של אשתי מטרידה אותי מאוד, מכיוון שאולי היא מעידה על כך שהקבלה אצלה אינה מלאה. מה דעתכן ואיך ניתן לשכנע אותה?
ניצה ואיריס עונות: מצעדי הגאווה אכן שנויים במחלוקת בחברה כולה, בקרב הורים לילדים גאים ואפילו בקרב חלק מהקהילה הגאה.
המצדדים במצעד טוענים שזו אחת ההזדמנויות הבודדות בהן מיעוט יכול להראות נוכחות מאסיבית ולדרוש את הזכויות המגיעות לו. המקטרגים טוענים שהצבעוניות, הערום החלקי והצעקנות גורמים לרתיעה ודחייה מצד החברה והתוצאה המושגת הינה נזק גדול יותר מתועלת עבור הקהילה.
לדעתנו, יתרונות המצעד עולים על חסרונותיו, והורים שצועדים עם שלטים מאירי עיניים מעבירים מסר ברור של תמיכה ואהבה לילדינו כמו גם דרישה שלנו למתן זכויות שוות לילדינו.
יחד עם זאת, ניתן בהחלט להבין הורים שלא מעוניינים לקחת חלק במצעד. אולי בגלל התנגדות עקרונית, חשש להיות מזוהה עם הקהילה הגאה ואולי בגלל שהם נמצאים בשלב מסוים בתהליך, בו הם אינם מסוגלים עדיין לקחת חלק במצעד שכזה.
ציינת את האהבה והתמיכה שאתם מפגינים כלפי בנכם, ואנו מניחות, כי הקבלה המלאה מצד אשתך באה לביטוי בהתנהלותה היומיומית מול בנכם ואין טעם לפקפק בקבלה זו רק בגלל התנגדותה למצעד.
אנו מציעות לך לכבד את בחירתה של אשתך לא לקחת בזה חלק, ומזמינות אותך לצעוד איתנו ועם עוד עשרות הורים במצעדים השונים המתקיימים החודש.
איריס שש-כוכבי, בעלת "תשומת לב"- הקשבה ותיעוד סיפורי חיים, וניצה סקאל הן מנחות בעמותת תהל"ה: תמיכה להורים של ילדים הומואים לסביות בי וטרנס , טלפון 098855822 תהל"ה
>> שאלות נוספות, שלחו לכתובת המייל pride@mako.co.il
>> לטורים הקודמים של ניצה ואיריס
>> שמחים שהבת הלסבית תגיע לאירוע בלי בת הזוג