>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?

אמא ובת (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
חשוב לדבר עם הדברים (אילוסטרציה) | צילום: אימג'בנק / Thinkstock
לא תמיד אנחנו בוחרים כיצד להיחשף לצדדים שונים בחייו של ילדינו, ובהם נטייתו המינית האחרת. בכל מקרה שאנחנו חושבים כי הילד או הילדה הנם בעלי נטייה מינית אחרת, חשוב לפתוח את הנושא ולדבר על הדברים.

שאלה: בתה היחידה בת ה- 17 של חברתי הטובה סיפרה לה שהיא אוהבת בנות. חברתי מרגישה שסוף העולם הגיע, היא מיואשת ולא מסוגלת לספר לבעלה. הבת לא מוכנה להתחשב בה ומתחילה לספר לכולם על נטייתה, למרות שהאם מבקשת זמן. איך אני יכולה לעזור לחברה שלי?

ניצה ואיריס: כחברה טובה ומקורבת את מאד דואגת לחברה שלך ומחפשת דרך לעזור לה ולמשפחתה ואכן,  לא פשוט לה.

לדעתנו, רצוי ונכון שתיידעי אותה על כך שפנית אלינו בניסיון למצוא דרך לעזור להם. כדאי שתדע על עמותת תהל"ה שהיא למעשה המקום בו תוכל להרגיש חופשייה ופתוחה לבטא את תחושותיה, הרגשותיה ומחשבותיה.חברתך תבחר האם להסתייע בתשובתנו ואולי גם לפנות  אלינו בתהל"ה.    

לא ברור לנו אם  האימא חשדה בבתה וחשבה שהיא "אוהבת בנות" או ש"היציאה מהארון" של בתה  הגיעה כהפתעה גמורה. במקרים רבים, הורים מרגישים ומדחיקים נטייה מינית שונה של ילדם. למרות שקיימת היום יותר פתיחות בחברה לנושא, בתקשורת ובאופן כללי, כאשר הורה נחשף לשונות של ילדו קשה לו והוא "נכנס לארון".

עדיין, נטייה מינית שונה נחשבת לדבר שלילי כשבין היתר היא עשויה לגרום לתחושות בושה מול המשפחה, חברים והחברה בכלל ולתחושת אכזבה מכך שילדם לא יגשים את חלומם – יינשא בעתיד עם בן או בת זוג כמקובל ויקים משפחה.

ניצה סקאל (צילום: תומר ושחר צלמים)
ניצה סקאל | צילום: תומר ושחר צלמים
בין אם  חברתך הרגישה בשונות של בתה  ובין אם לא, הגילוי שבתה  היחידה לסבית לא פשוט לה. הקושי אצלה  גדול עוד יותר מכיוון שהיא אינה מסוגלת לספר ולשתף את בעלה בסוד. הבת יצאה מהארון והאמא נכנסה לארון - אפילו מול בעלה.

התהליכים  מקבילים בתקופות זמן שונות.הבת מרגישה שחרור מהסוד ומהנטל שרבץ עליה עד שהחליטה לצאת מהארון. עכשיו לאחר שאזרה אומץ וסיפרה גם לאמה, היא לא מסוגלת כנראה שוב  "להיכנס לארון" ולתת זמן לאמא שלה לעבור תהליך.

היותך חברה  ואוזן קשבת לאמא, מאפשר לה לשתף אותך בסוד אותו נכון להיום היא עדיין לא מרגישה שהיא מסוגלת לחלוק עם אף אדם - אפילו לא עם בעלה.

בשיחותיכן, ומתוך הנחה שכוונתה של האם היא לקבל את בתה לאחר הגילוי ולחזור לשגרת חיים אוהבת ומחבקת, כדאי אולי להמליץ לאמא שתנהל שיחה פתוחה עם בתה, שתשתף אותה באהבה שלה אליה ובכוונה שלה  לחזור לתפקד כמשפחה ללא סודות ושקרים. שתשתף אותה בתחושות שלה לאחר הגילוי, בקשיים שנובעים מכך שהיא לא היתה מודעת לנטייה השונה שלה לומר לה שהיא החליטה ללמוד ולהכיר את הנושא אליו היא נחשפה ואף לבקש את עזרתה.

גילינו ביומן של הבן בן ה-15: "אני הומו"

שאלה: אנחנו מתגוררים ביישוב דתי גדול. לפני שבוע נחשפה גיסתי ליומן של בנה בן ה -15 ובו הוא רומז על נטייתו המינית ועל  מחשבותיו האובדניות. למשפחה כולה ברור כי יקבלו את הבן וגיסתי ובעלה מתכוונים לשוחח עם בנם כבר בסוף השבוע ולסייע לו בכל דרך אפשרית. איך ומה אומרים בשיחה שכזו?

בחור צעיר כותב (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
גילו את היומן של הבן (אילוסטרציה) | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

ניצה ואיריס: חשוב  לנו לציין כבר בתחילת תשובתנו, כי התייחסותנו תהיה לשיחה על נטייתו המינית של הילד בלבד ולא על מחשבותיו האובדניות, זאת מכיוון שאין לנו את ההכשרה לכך.

הגילוי של הורים על נטייתו המינית של ילדם אינו פשוט לאף הורה, בין אם הדבר מתגלה במקרה או שהדבר נאמר על ידי הילד עצמו. קל וחומר כשלגילוי מתווספות מחשבות אובדניות שגורמות לחרדה ולדאגה עצומה לילד.

התחושה הברורה שעולה מהדברים שכתבת הינה תחושה של משפחה חמה  ואוהבת, וזה עיקר העיקרים. גיסתך שיתפה מיד את בעלה ולאחר מכן שותפת גם את, וזהו בדיוק הדבר שהיינו ממליצות לעשות..

השיתוף של אנשים קרובים שאמונים עלינו, מקל את ההתמודדות בכל אחד משלבי תהליך הקבלה אותו אנחנו עוברים עם "יציאתו של בן משפחה מהארון".

ולעצם השאלה, אין דרך אחת נכונה לנהל שיחה מהסוג הזה מכיוון שהדברים שונים מבית לבית וממשפחה למשפחה. הדינמיקה של  השיחה ומה נאמר בה תלויים מאד באופייה של המשפחה, במערכת היחסים הפנים ביתית, בפתיחות, ביכולת לבטא רגשות ועוד

איריס שש- כוכבי הורים לילדים גאים (צילום: תומר ושחר צלמים)
איריס שש כוכבי | צילום: תומר ושחר צלמים
במקרה שלכם, מתקבל הרושם שיימצא הכוח והאומץ לשיחה גלויה וישירה. שיחה בה  יובהר לילד שהוא אהוב ללא תנאי, שהוריו ומשפחתו שם בשבילו ומטרת השיחה היא לאפשר לו לספר הכל.

כדאי לנסות לברר איתו ממתי הוא מרגיש שונה, האם הצליח להיעזר ולשתף בתחושותיו חברים או אחרים, איך הוא מצליח להתמודד עם התחושות שלו ביום יום במסגרת הישיבה כשהוא מוקף בנים.

 יש לחשוב האם לומר לו שמתוך דאגה ואהבה אליו שותף ראש הישיבה בחלק מהעובדות.

כדאי לבדוק מה עמדתו של הילד לגבי החזרה לישיבה, ואולי כדאי לשקול איתו מעבר למוסד לימודי שמאפשר חזרה הביתה מידי יום.

>> הבן שלי הומו. אז מה? ספר חדש בשבילכם

אנו ממליצות שהמסר העיקרי יהיה שגם אם קשה כרגע, הפתיחות והשיתוף בתוך המשפחה יקלו על כולם את התהליך, אשר באמצעותו תוכל המשפחה לחזור לחיי שגרה.

אפשר לספר לו על הפנייה אלינו, כי מניסיוננו ילדים ש"יוצאים מהארון" חוששים מאוד ממה שיקרה להוריהם. הידיעה שהוריו מתייעצים ומסתייעים מקלה עליהם ומרגיעה אותם.

כדאי שההורים יידעו על קבוצות התמיכה של עמותת תהל"ה, קבוצות הפזורות בכל רחבי הארץ. רוב הקבוצות הינן מעורבות של חילוניים ודתיים, אך קיימת גם קבוצה ייחודית להורים דתיים.

חשוב לנו מאוד לציין, שמכיוון שעלו גם  מחשבות אובדניות הקשורות או לא קשורות לנטייתו המינית, אנו ממליצות לא להסתפק רק בשיחה  ולפנות לגורם מקצועי המתמחה בשתי הסוגיות.   

>> הבן יצא מהארון. מה עושים?

>> שאלות נוספות, שלחו לכתובת המייל pride@mako.co.il

איריס שש-כוכבי, בעלת "תשומת לב"- הקשבה ותיעוד סיפורי חיים, וניצה סקאל הן מנחות בעמותת תהל"ה: תמיכה להורים של ילדים הומואים לסביות בי וטרנס , טלפון 098855822 תהל"ה

>> לכתבות נוספות במדור הורים לילידם גאים

>> היכנסו ותיהנו מכתבות נוספות בערוץ הגאווה