הלהט"בים האתיופים נלחמים בגזענות גם בתוך הקהילה הגאה
מצעד הגאווה הוא נקודת הזמן הכמעט יחידה בה ניתן לראות את כל תתי הקהילות המרכיבות את קהילת הלהט"ב צועדות יחד – ללא הבדל דת, גזע, מין, נטייה מינית, השקפה פוליטית או תפיסה חברתית. גברים ונשים, צעירים ומבוגרים, שחורים ולבנים, שמאלנים וימניים במפגן סולידריות ועוצמה.
אך מסתבר שבימים אחרים, הגזענות לא פוסחת גם על הקהילה הגאה, כך ניתן ללמוד מהמקרה עמו נאלצו להתמודד חברי קל"א – קהילה להט"בית אתיופית, באחד ממועדוני הקהילה הידועים בתל אביב.
לפי כמה חודשים הגיעו חברי וחברות קל"א לחגוג בליין גאה ידוע בעיר. הסלקטורית של הליין סירבה להכניסם בטענה שמדובר במסיבה סגורה לרשימות בלבד.
"המתנו וראינו שהיא מכניסה אנשים בשצף קצף, למרות שאין לה ביד שום רשימה", סיפר קובי, חבר בקל"א שנכח במקום, "שאלנו אותה כיצד היא מכניסה אנשים בלי הרשימה עליה היא מדברת, ואז היא שינתה את גרסתה ואמרה כי מדובר בליין ללסביות בלבד. לבקשתה זזנו הצידה, אך לא התרחקנו משם וראינו שנכנסים גם הומואים. שאלנו אותה שוב מדוע היא מכניסה גברים אם זה ליין ללסביות, היא חזרה לטענה שמדובר ברשימה סגורה. בשלב הזה הבנו שמדובר בגזענות לשמה".
נתקלתם בעבר במקרי גזענות בתוך הקהילה?
"הקהילה חיבקה אותנו מהרגע הראשון, ואנחנו מקבלים אינסוף תמיכה מחברי הקהילה ומארגונים להט"בים, וגם עזרה ממועדונים כמו האוויטה שכל פעם נותנים לנו לערוך את האירועים אצלם. אבל לצערי הגזענות לא פוסחת על הקהילה הגאה. יש כל מיני קשיים של חלק מהקהילה הגאה לקבל אותנו ואני חושב שהם נובעים מתוך בורות וחשיבה ש'אין דבר כזה הומו אתיופי'. זה מתחיל בכניסה למועדון עם מבטים וצקצוקים, ועם השאלה: 'אתה יודע לאן הגעת?' כאילו לא יכול להיות אתיופי הומו שיגיע למועדון של הומואים. כל עוד זה מסתיים שם אנחנו יכולים לקבל את זה, ולפעמים אנחנו אפילו שמחים שאנשים נתקלים בנו סוף סוף ולומדים להכיר גם את החלק הזה של הקהילה הגאה. אבל זו הפעם הראשונה שנתקלנו בגזענות לשמה. אני לא אומר שזה מדגם מייצג, אבל מדובר באכזבה. הגזענות בקהילת הלהט"ב היא סוג של וידוא הריגה, דווקא במקום שאמור לקבל אותך כי גם הוא סוג של מיעוט שחווה אפליה, אתה מצפה להבנה".
איך המקרה גרם לכם להרגיש?
"חזרנו הביתה מאוכזבים ועצובים, כי לא האמנו שבקהילה הגאה, שהיא הבית השני שלנו, נתקל בדבר כזה. היינו בסערת רגשות ולא ידענו כיצד להתמודד עם הכאב הזה, שקהילה שאתה משתייך אליה מדירה אותך בגלל צבע עור"
חברי קל"א פנו לבעלת הליין ויידעו אותה בפרטי המקרה, ואף הזמינו ואתה לראות את הווידאו שצילמו בכניסה למועדון, אך לא קיבלו תגובה. הם החליטו שלא לעבור בשתיקה על המקרה והחליטו לתבוע את הליין.
"אנחנו מתכוונים לשמש דוגמא לכל מי שאי פעם נתקל בגזענות ולא משנה איפה, כי לפעמים זה קורה במשפחות הכי טובות, ובמקומות שאתה הכי לא מצפה שזה יקרה. זה לא מייצג את הקהילה הגאה המדהימה שתומכת בקל"א, אבל גם את העשב השוטה הזה, שיכול לקלקל את כל הקהילה, צריך לעקור מהשורש וזה מה שנעשה. אני בטוח שאנחנו עושים פה שירות לכלל הקהילה הגאה, כי יש בקהילה עוד הרבה מיעוטים – דתיים, ערבים, טרנסג'נדרים, והמסר של קל"א למיעוטים בקהילה הגאה הוא שאנחנו שווים בכל מקום, ולשאר חברי הקהילה שאנחנו חלק אינטגרלי מהקהילה, המושתתת על קבלת האחר".
המאבק בגזענות מבית ומחוץ
המקרה המצער התרחש במקביל להתעוררותה של מחאת העדה האתיופית, שעברה ממחאה שקטה להפגנות המוניות, וחברי קל"א מצאו את עצמם נלחמים בשתי חזיתות במקביל – מול הגזענות הממסדית של מדינת ישראל נגד העדה האתיופית, ומול הגזענות אותה גילו בתוך הקהילה הגאה כלפי חבריה.
איך זה להיות קרוע בין שתי קהילות, שהגזענות לא פוסחת על אף אחת מהן?
"הגזענות נגד האתיופים הייתה עד עכשיו מאוד שקטה, ובתקופה האחרונה זה הפך להיות מאוד מוחצן. אנשים התחילו לתעד מקרים של גזענות, שאף אחד לא יכול להתעלם מהם, לא האתיופים ולא החברה הישראלית. אני באופן אישי מכיר כאב נוסף שנקרא הומופוביה, ואני מבין על בשרי מה זה שלא מקבלים אותך כפי שאתה, אם אתה אתיופי ואם אתה הומו, בין אם זה בקהילה הגאה או מחוצה לה, ובין אם זה בגלל שני המרכיבים או כל אחד לחוד. ולכן חברי קל"א התחברו ממקום אחר למחאה הזו כי הם יכולים להזדהות עם הכאב של האנשים שחוו את חוסר הקבלה בגלל מי שהם".
הרגשת שלתחושות שלך בתור להט"ב היה מקום במחאה הזו?
"הרבה מחברי קל"א שמו רגע בצד את היותם להט"בים והתחברו להיותם אתיופים, כי זה משהו שנראה כלפי חוץ. בתור להט"ב יש לך "פריווילגיה" למי להגיד ואם לשתף או לא, אבל כאתיופי אתה לא יכול להסתיר את צבע העור שלך. ולכן זה כאב קשה יותר כי הוא כמעט מולד, אתה חווה את הגזענות מהיום שאתה נולד, גם אם לא על בשרך, אתה שומע מה קורה בסביבה הטבעית שלך".
למרות הניסיון שלא לעסוק בלהט"ביות בזמן המאבק של העדה, זכו חברי קל"א לחיבוק מבני העדה האתיופית, ובני העדה האתיופית זכו לגילויי סולידריות של חברי הקהילה הגאה.
"זה היה מדהים איך כל סוגי האתיופים, כולל אלו שבקהילה הלהט"בית, התאחדו כולם, כי זה כאב שכולם יכולים להתחבר אליו. אנחנו שמים בצד את כל מה שאתה לא מקבל בי ומתאגדים בשביל מטרה משותפת. היו הרבה אנשים שמכירים חברי קל"א ויודעים שהם להט"בים, והיה כיף לראות את הסולידריות והאחווה בין כולם, ואיך פתאום לא שופטים אותך. הרגשת איך כולם שמים את ההסתייגויות אחד מהשני בצד ומתאגדים מען מטרה משותפת. זה מעציב לומר את זה אבל זה היה יפה לראות את האחווה הזו בתוך העדה. ראינו גם לא מעט חברים מוכרים מהקהילה הגאה שהגיעו להפגנה לתמוך בעדה האתיופית. זה לא היה מובן מאליו לראות דווקא את החברים שלנו מ'העולם האחר' בהפגנה".
האם לדעתך הסולידריות הזו תתקיים גם בכיוון ההפוך, ונוכל לצפות מהעדה האתיופית להשתתף במאבק הלהט"בי?
"אני חושב שהמאבק של העדה האתיופית הוא נקודת מפנה ביחסה של העדה כלפי מיעוטים אחרים. אני יכול לתת כדוגמא מקרה קטן שהתרחש באחת מקבוצות הפייסבוק הסגורות של העדה האתיופית, כאשר מישהו העלה תמונה של שתי בנות מתנשקות במועדון. מיד התחילו בשצף קצף כל מיני תגובות שליליות, אך הפעם כמות התגובות הנגדיות שטענו שזו בסך הכל נשיקה ובסך הכל תמונה, היו רבות יותר. כך שהמחאה הזו שינתה משהו בעדה, והרבה אנשים מתעמתים עם אלו שלא מקבלים את הלהט"בים האתיופים, ואומרים להם 'איך אתם יכולים לא לקבל את האחים והאחיות שהם חלק מאיתנו? איך אנחנו, שדורשים שיקבלו אותנו כמו שאנחנו, לא מוכנים לקבל את האחר שבתוכנו?' יש הרבה תגובות באווירה דומה והרבה אנשים שמסתייגים מאלו שמתנגדים ללהט"בים, כך שאני חושב שהמחאה הזו גורמת לעדה האתיופית להבין שאנחנו צריכים לקבל את עצמנו, ואם לא נקבל את עצמנו לא יקבלו אותנו, וזו התעוררות שלא הייתה מתרחשת לולא המחאה".
האם אתם מרגישים שיש מקום לאיחוד מאבקים?
"המאבק של שתי הקהילות הוא מאבק זהה לחלוטין, על קבלה של האחר. ולכן אנו עדים למפגני סולידריות. וראינו גם במחאת העדה האתיופית לא מעט להט"בים שהגיעו לכיכר ולהפגנות, והיה כיף לראות את כל אלו שחווים איזו שהיא אי קבלה של האחר מגיע לשם".
חוגגים את היותם להט"בים ואתיופים
מקרה הגזענות בו נתקלו חברי קל"א במועדון הקהילה בת"א, הציף את הרצון לערוך מסיבת גאווה של חברי הקהילה. בתחילה חשבו חברי קל"א לערוך מסיבה סגורה, אך בסוף החליטו לפתוח אותה ולארח את כולם, גם את חברי העדה האתיופית וגם את חברי קהילת הלהט"ב.
"חשבנו יחד עם ליין מוכר בחיי הלילה של העדה האתיופית שנקרא 'הבית של פיסטוק', איך אנחנו יכולים דווקא עכשיו לעשות משהו. העיתוי של חודש הגאווה עם המאבק של העדה האתיופית, זימן לנו עיתוי מצוין לעשות היסטוריה ולקיים לראשונה מסיבת גאווה אתיופית, שמזמינה את שתי הקהילות לבוא להכיר אחד את השני ולהמשיך עם הסולידריות. לא תמיד צריך להיפגש רק בהפגנות, אפשר להיפגש גם במקומות שאפשר להרים כוסית, לדבר ולהכיר אחד את השני".
מה המשמעות של מסיבת הגאווה?
"לא מדובר באיזושהי הבדלה בחיי הלילה. אנחנו כל שנה הולכים למסיבות הגאווה השונות. אבל דווקא בגלל מה שעברנו החלטנו להוכיח שאנחנו יכולים לעמוד בפני עצמנו, ולעשות משהו שפתוח לכולם בלי להיחבא אל הכלים. זה לא ליין שהולך להיות קבוע, אלא מסיבה שיש לה משמעות, שמתקיימת על אפו וחמתו של הליין שהחליט להדיר חברי קהילה אתיופים. זה רגע שכולנו נזכור בקל"א. אנחנו גאים גם להיות אתיופים וגם להיות להט"בים, ולא מחביאים את היותנו להט"בים ולא את היותנו אתיופים".
קל"א והבית של פיסטוק חוגגים גאווה | יום חמישי 11.6 | 23:30 | מועדון white spot – השרון 12 ת"א