>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?

ליאת משה ודנה גליסקו (צילום: תומר ושחר צלמים)
ראויות להיות אמהות. ליאת מדה ודנה גליסקו | צילום: תומר ושחר צלמים

ההחלטה שקיבל בג"צ בימים האחרונים לדחות את עתירתן של זוג נשים נשואות, לעבור פונדקאות בישראל התבססה על חוק הפונדקאות שנחקק בשנת 1996 המאפשר רק לזוגות שהם גבר ואישה לעבור את ההליך. מעבר למקרה הפרטני שלפנינו, פסיקת בג"צ מעלה שאלה עקרונית הנוגעת לזוגות חד מיניים ובודדים: האם זו זכותו הבסיסית של כל אדם, ללא קשר למעמדו האישי או נטייתו המינית, להיות הורה?

שאלה זו אינה יכולה לקבל מענה הולם, אם מנגד לא נציב את השאלה מהי טובת הילד? נדמה כי המחוקק הישראלי עדיין מחזיק בתפיסה השמרנית ויש לומר מפלה, כי משפחות שבהן זוג הורים הטרוסקסואלי עדיפות על מבנה משפחתי אחר. אחרת לא ברור מדוע למרות המלצות הועדה לפריון והולדה לאשר גם לזוגות חד מיניים לעבור את ההליך בישראל, המחוקק הישראלי לא ממהר ליישמן. כעובדת סוציאלית, אשר מתמחה בטיפול בזוגות ובמשפחות, עבדתי כ- 10 שנים בשרותי הרווחה. במסגרת עבודה זו נתקלתי בלא מעט זוגות (גבר ואישה) שהביאו ילדים לעולם בדרך הטבעית ולצערי תפקודם היה לקוי בצורה  שפגעה בילדיהם  עד לרמה שבה בית המשפט נאלץ להתערב ולקבוע כי יש להוציא את הילדים מחזקת הוריהם.

"נכות פיזית היא לא מגבלה שצריכה לשלול הורות"

המורכבות של התא המשפחתי מושפעת מאינספור משתנים, ולכן החלטת בג"ץ בעצם אומרת כי רק צורה אחת של משפחה, בה ההורים הם גבר ואישה נשואים, היא לטובת הילד.

גם אם נבחן את המקרה לגופו, לא ברור מדוע דווקא במקרה הספציפי הזה מצא בג"ץ את המועמדות בלתי ראויות. מדובר בזוג נשים הנשואות מעל עשור, שתיהן אזרחיות מדינת ישראל אשר ממלאות את כל החובות המוטלות עליהן, אחת מהן אף קצינה בצה"ל, נשים נורמטיביות לחלוטין. כל "חטאן" הוא שאינן יכולות להפוך לאימהות בדרך הטבעית ולכן נאלצות להיעזר בהליך פונדקאות.

אין תמונה
"יש לשנות את חוק הפונדקאות בישראל". עדה אטיאס
בישראל שבה כל אישה יכולה להביא תינוק לעולם מבלי לתת דין וחשבון לאף אחד, מפליא שדווקא הנשים הללו לא עברו את מבחן הכשירות של בג"ץ.

לשם הבהרה, כל זוג בישראל המעוניין להרות ולהיעזר בפונדקאות מחויב לקבל אישור של ועדת מומחים מטעם המדינה הקובעת האם הם עומדים בקריטריונים לתהליך. בעבר אישרה הוועדה גם זוגות (גבר ואישה), בהם האם המיועדת הייתה בעלת נכות קשה ולא יכלה להזיז איבר מגופה למעט את ראשה. הוועדה דנה במקרים אלו בזכותה הבסיסית של אותה אישה להפוך להורה למול השאלה מהי טובת הילד ופסקה כי נכות פיזית היא לא מגבלה שצריכה לשלול הורות. האבסורד הוא שמדינת ישראל לא מאפשרת לזוגות חד-מיניים ויחידים אפילו להגיע לשלב הוועדה. היא פוסלת אותם עוד בשלב הגשת המועמדות וחורצת את גורלם מבלי לדון באופן אמיתי ומהותי בסוגיה האם הם כשירים להיות הורים.

זוהי זכות בסיסית של כל אזרח

הגישה הממסדית צריכה לבטא את התפישה כי זכותו הבסיסית של כל אזרח במדינת ישראל אשר ממלא את חובותיו לממש את זכויותיו, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בזכות בסיסית כמו להיות הורה. הדיון צריך להתנהל ללא קשר לנטייתו המינית או מעמדו האישי של המועמד, אלא תוך כדי בחינה אובייקטיבית של עניין בשלותו לתהליך, תקינות המערכת הזוגית, יכולתו להפוך להורה, מתוך מחשבה על טובת הילד.

זוג גברים וילד  (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
הורים גאים עושים עבודה מצוינת | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

כדי להשוות את הזכויות של זוגות חד מיניים ובודדים לאלו של זוגות הטרוסקסואלים, יש לעשות שינוי בקריטריונים של חוק הפונדקאות לגבי הורים מיועדים. במקביל יש להרחיב את הקריטריונים לאישור אמהות פונדקאיות כדי לא ליצור מצב שבו יהיה זמן המתנה ממושך לאיתור פונדקאית מתאימה. מדובר בשינויים שהיו צריכים להיעשות כבר מזמן, וכל דקה שעוברת מרחיקה את הסיכוי והחלום של פלח גדול באוכלוסיה לממש את זכותם הפוך להורים.

בקרבנו חיות משפחות שונות, זוגות של נשים, זוגות של גברים והורים יחידניים, אשר מגדלים את ילדיהם באהבה רבה. החברה שלנו כבר קיבלה אותם לתוכה, ורק לממסד עוד קשה לפתוח את הדלת.

הכותבת היא ממקימות "המרכז להורות באמצעות פונדקאות" שהינו המרכז הוותיק ביותר בישראל. מאז הקמתו עם כניסת חוק הפונדקאות לתוקף בשנת 1996, סייע המרכז למאות זוגות שלא יכלו להרות באופן טבעי, להפוך להורים לילדים ביולוגיים.