>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?

דרור מזרחי
לא מקנים לתלמידים את הבגרות להתמודד עם שונות מינית. דרור מזרחי | צילום: ענת גלם

חודש אוגוסט חתם השנה שורה ארוכה של אירועי גאווה שהחלו ביום הבינלאומי למאבק בהומופוביה במאי, המשיכו בשורה של מצעדים ואירועי גאווה ציבוריים, חלקם אף תקדימיים, בתל-אביב, חיפה, חדרה, ראשון לציון, פתח תקווה ועוד.

אותם אירועי גאווה נחתמו במצעד הגאווה והסובלנות בירושלים שהתקיים בתחילת החודש, בסימן 10 שנים מאז המצעד הראשון שצעד בבירה, ובמלאת 3 שנים לרצח בברנוער. השנה לראשונה, אוגוסט הוא גם החודש בו נפתחת שנת הלימודים בבתי-הספר.

לא מספיק למדוד את הבגרות בציונים

שנת הלימודים בישראל מאופיינת בחודשים אינטנסיביים בהם לומדים תלמידי מערכת החינוך הישראלית החילונית מקצועות כמו אנגלית, מתמטיקה, ספרות, היסטוריה ועוד, בשאיפה להגיע לתעודת הבגרות המיוחלת. כזו היא המערכת: בגרותו של הפרט בה נמדדת ביכולתו למקסם את המספר שיחתום את טופס השאלות בכל מקצוע. היה ועבר את רף המינימום, הוא יזכה לתעודת הבגרות הנכספת.

אך למרות זאת, וחרף כינויה של התעודה "בגרות", אין היא מקנה לתלמידים את הבגרות להתמודד עם סוגיות חברתיות רחבות וחשובות. שיעורי החברה ואף שיעורי החינוך המיני המועברים, אם בכלל, בחלק לא גדול ממוסדות החינוך בארץ, נעדרים תכנים הנוגעים לזהות מינית ומגדרית, ללבטים ולסוגיות שלא נמצאות בפק"ל השגרתי של המערכת.

חלק מהתלמידים מחפשים מענה אצל יועצות בתי-הספר, אשר נותרות במקרים רבים ללא תשובות או הכוונות, כיוון שהן לא הוכשרו להתמודד עם הסוגיות הללו. אחרים פונים לארגונים חיצוניים למערכת, כמו איגי - ארגון הנוער הגאה, ואחרים נשארים לבד עם סימני השאלה והמחשבות.

מי זכאי להקלות ומי לא? צפו בכתבה המלאה
לא רק בגרויות (אילוסטרציה) | צילום: חדשות 2

גם ארגון חוש"ן, זרוע ההסברה והחינוך של הקהילה הגאה, המנסה להגיע למוסדות חינוך במטרה להפגיש את התלמידים בהם עם הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים, שיספרו את סיפורם האישי ויפגישו את התלמידים עם עולמם של הלהט"ב בישראל, נתקלים ברוב המקרים בדלתות סגורות, בהתנגדות של הסגל החינוכי או של ועד ההורים. זו לא תופעה פריפריאלית, זה לא קורה בשוליים – זה קורה במרבית הערים בארץ, גם בתל-אביב.

אך נדמה שלמרות שמדי שנה יש מאות מקרים של גילויי הומופוביה בין כותלי בתי-הספר, חלקן אף מצד המורים עצמם, אין זה חשוב מספיק בעיני מקבלי ההחלטות וצמרת משרד החינוך, לחייב הכשרה של סגל ההוראה בענייני סיוע והתמודדות עם סוגיות של זהות מינית ומגדרית. העובדה שבית-הספר הוא המקום בו הנער והנערה המתבגרים נמצאים בו מרבית שעות היום, עדיין לא מחייבת את המערכת לספק להם את שרשרת ההגנה מפני תוקפנות שהרקע לה היא זהותו המינית של אותו תלמיד או אותה התלמידה.

מפסיקים לזרוע חיטה

פתיחת שנת הלימודים ובואה של השנה העברית החדשה הן שתיהן הזדמנויות טובות להזכיר לשר החינוך ולצמרת משרדו, שלא רק מדדי בחינות הבגרות צריכים לעמוד לנגד עיניה של המערכת, אלא גם בגרותו וחוסנו של הדור שגדל בה.

בגרותו של הדור תיבחן בהיותו שונה מהדור שקדם לו, מתקדם יותר, נאור יותר, מקבל וסובלני יותר. יאנוש קורצ'אק, המחנך האגדי, אמר פעם ש"הדואג לשנה – זורע חיטה, הדואג לשנים – נוטע עצים, והדואג לדורות – מחנך ילדים". אולי השנה יחליט משרד החינוך לדאוג לדורות, ולהפסיק לזרוע חיטה. אולי.

דרור מזרחי הוא יו"ר פורום גאוּת – הפורום לזכויות ההומואים, הלסביות, הבי וטרנס של מפלגת מרצ

>> בתי הספר מוכנים לקהילה הגאה?