>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
חברת הכנסת מירי רגב שוב הופכת לויראלית בעל כורחה: בראיון שהתקיים לפני מספר ימים בערוץ הכנסת בתכנית "חיידק פוליטי" עם נחמה דואק, אמרה חברת הכנסת רגב (הליכוד ביתנו): "לא הייתי רוצה שהבן שלי יהיה הומו, ולא הייתי רוצה שהבת שלי תהיה לסבית".
בהמשך הראיון הבהירה רגב כי גם אם זה יקרה לא תדחה את ילדיה, וכי היא בעד שיוויון זכויות לקהילה הלהט"בית, אך התגובה הראשונית הזו אותה נידבה רגב מבלי שנשאלה, עוררה גל תגובות נגדה ברשתות החברתיות. גם הבחירה של ערוץ הכנסת להעלות סרטון מקוצר הכולל רק את ההתבטאות הזו, הפנתה את תשומת הלב לנושא זה.
דווקא בגלל העובדה שמדובר בח"כ ידידת הקהילה הלהט"בית, עולה השאלה - עד כמה אנחנו סובלניים בתגובותינו כלפי התבטאויות אלו? האם באמת כל לינץ' תקשורתי הוא מוצדק, או שיכול להיות שהפכנו לרגישים מדי, שמנסים להגן על שמנו הטוב ללא אבחנה ותוקפים גם כשמדובר בידידי הקהילה? ומדוע החלטנו להצמד דווקא למשפט "לא הייתי רוצה שהבן שלי יהיה הומו", ולא למשפטים שבאו אחריו?
את ההסבר לשאלות סיפק גל אוחובסקי בסטטוס שהעלה בעמוד הפייסבוק שלו:
"סבתא שלי הייתה אומרת: גם לתת מחמאות צריך לדעת. צפיתי בראיון הארוך והמלא עם מירי רגב. היא אכן אומרת בסופו של דבר שהיא בעד שיוויון זכויות מלא ובאופן גורף ולא מתפשר. כך שמבחינה טכנית היא בסדר... מצד שני, הדיבור שלה נגוע ודוחה כי היא מתנדבת להסביר בטון מלא מיאוס, מבלי שנשאלה אגב, שהיא לא הייתה רוצה בן הומו או בת לסבית. דיבור גס זה לא חובה. וכשמישהו אומר כמה זה אסון בעיניו שיהיה לו בן הומו, שלא יתפלא שחלק מהאנשים שהוא בעדם יעלב ויצא נגדו. גם אם בסופו של דבר הוא יצביע בעדנו".
בשיחה עם mako גאווה הוסיף אוחובסקי: "אם בודקים רק את המילים של מירי רגב, אז לפחות החלק השני של הדברים שלה הוא מושלם, הבעיה היא שלמילים יש גם מנגינה. ומאחר והיא אדם שמדבר מאד בגסות אז כל הדיבור נשמע קצת גס, ושהיא אומרת שהיא לא רוצה בן הומו, זה נשמע שזה הדבר הכי מגעיל מבחינתה. אם היא היתה מעדנת את זה זה היה מאד יפה, ואם היא הייתה מעדנת בכלל את הדרך שהיא מדברת על מיעוטים זה היה אפילו עוד יותר יפה. כשמישהו מדבר בגסות על מיעוטים שונים כמו אפריקאים ופלסטינאים, אז הגסות נשארת בדיבור גם כשהוא מדבר על הומואים".
אמירה גסה וחסרת רגישות
"הכי מעצבנים הם אלה שיורים ובוכים", אומר ל-mako גאווה שמרי סגל, פעיל חברתי וחבר מפלגת מרצ. "מצד אחד תוקפים את מירי רגב על האמירות שלה ומצד שני מחזרים אחריה בלהט להכרה ותמיכה ומחפשים להסביר למה זה בעצם לא כל כך נורא. זה נורא מאוד, האמירה של מירי רגב היא גסה ונאמרה בחוסר רגישות. היא גם לא הופנתה לקהילה, היא הופנתה לתומכים שלה מימין שיירגעו ולא יחשבו לרגע שזה שהיא תומכת בקהילה אומר שהיא חושבת שלהיות הומו או לסבית זה בסדר (קל וחומר טרנסג'נדרית)".
"בניגוד למקרה 'הסודנים הם סרטן'", טוען סגל, "כאן מדובר באמירה שמייצגת הלך רוח רחב בחברה הישראלית, אז הכי קל זה לתקוף את מירי רגב ולקחת חלק במסע יחסי הציבור שלה לעצמה, אבל יותר חשוב להקשיב טוב ולחשוב איך משנות ומשנים את התחושה הזאת אצל הורים, שיש משהו פסול בילד עם נטייה מינית שונה. וגם, ברמת היח"צ, התשובה הטובה ביותר תהיה אם איזה ח"כ או ח"כית יחליטו להביא לפרונט את הצאצאים הגאים ויספרו כמה שהם שמחים בילדיהם בדיוק כמו שהם".
"אני רוצה שיתנו להם את הזכויות שלהם"
רגב, שמעונינת לשמור על חיבתה של הקהילה, העלתה סטטוס לעמוד הפייסבוק שלה המבהיר את הדברים שאמרה בראיון, במטרה להשתיק את כל המבקרים:
"חבל ששמאלנים מנסים לצבור נקודות על חשבון הגב שלי. אבל מול המילים האלה כל מי שהשמיץ אותי צריך לבקש סליחה [...] הצטערתי לראות שמתוך ראיון שלם שנערך לי בערוץ הכנסת, נלקח קטע קצר בו נשאלתי אם הייתי רוצה שבני יהיה הומו או בתי תהיה לסבית, והשבתי כי לא 'הייתי רוצה' בזאת, אך משעה שזה המצב - אקבל אותם. אני לא מכירה הרבה הורים, מקבלים ככל שיהיו, שהיו 'רוצים' שבנם יהיה הומו או ביתם לסבית - אך חושבת שגם במקרים בהם הילדים שלנו לא להט"בים, הם לא תמיד מה שהיינו 'רוצים'. לעיתים רחוקות אין פער בין מה שאנו כהורים מדמיינים ורוצים, לבין המציאות. אין זה גורע כהוא זה מהחשיבות ההורית הראשונה במעלה שכולנו נבחנים בה: לאהוב ולקבל את ילדינו ללא תנאי, בדיוק כפי שהם, וכפי שאמרתי בראיון שתוכלו כולכם לראות כאן: 'אני רוצה שיתנו להם את הזכויות שלהם, אני רוצה שיכבדו אותם, אני לא רוצה שיתחבאו מאחורי שום ארון, אני רוצה שהם יבואו ויגידו בגאווה את מה שהם חושבים ואת מה שמגיע להם'. זה הציטוט המלא מתוך הראיון. גם אם הם לא אוהבים את זה, זה מה שאמרתי. ואני מצפה מכל אלו שכתבו דברים שאינם נכונים שיתקנו אותם".
הראיון המלא של רגב: