השינוי בחוק הסכמים לנשיאת עוברים, שמסדיר את הליך הפונדקאות בישראל ועל פיו נקבע שתתאפשר גישה שווה להליך גם לגברים יחידנים, לזוגות להט"ב"ים ולמעשה לכל אדם שרוצה בכך, נכנס לתוקפו ב-11 בינואר. היום, על אף המחסור העולמי האדיר בפונדקאיות והקושי לעמוד בביקושים ההולכים וגוברים להקמת משפחה בעזרת פונדקאית, זוגות ראשונים של גברים ישראלים כבר מצאו פונדקאיות מקומיות והם מוכנים להתחיל בתהליך. 

אבל עכשיו, הזוגות החלוצים נאלצים להתמודד עם עוד מכשולים וקשיים לפני שיוכלו לעשות את הצעד הבא ולהקים משפחה. חוק הפונדקאות אמנם נותן כעת גישה שווה להליך הפונדקאות לכל אדם בישראל, אבל החוק שמתייחס לייבוא של ביציות מופרות מחו"ל לא תוקן, ולכן בפועל זוגות חד מיניים או אבות יחידנים לא יכולים לייבא ביציות מופרות מחו"ל.

על פי משרד הבריאות, התהליך של תרומת ביציות בחו"ל נועד לאפשר לנשים בנות 18 עד 54 שלא יכולות להיכנס להיריון ויש להן הצדקה רפואית לכך, ללדת ילדים באמצעות קבלת תרומת ביציות מנשים אחרות. המשמעות היא שגברים לא יכולים להיחשב כמטופלים ואין אפשרות לפתוח להם תיק מטופל, כך שכל התהליך לא חל על זוגות חד מיניים או אבות יחידנים ולמעשה לא מאפשר להם להשלים את מסלול הפונדקאות בישראל.

בתגובה לכך, פרסם משרד הבריאות בתחילת חודש אפריל הנחיות זמניות באשר לאפשרות לייבוא ביציות מופרות לישראל. "הוחלט כי יש מקום לאפשר יבוא ביציות מופרות לצורך השתלתן באם נושאת בישראל במסגרת החוק, וזאת אם הביציות הופרו בחו"ל עד ליום 1.5.2022 במרפאה מוכרת על ידי משרד הבריאות", הורה משרד הבריאות אז. 

המטרה הייתה לאפשר לאנשים שעברו תהליך הפריה לפני מועד הכניסה לתוקף של המתווה החדש, או מצויים בזמן זה בתהליך טיפולי מתקדם, לייבא לארץ ביציות מופרות. על פי ההנחיות החדשות, זוגות גברים או אבות יחידנים שנערכו מבעוד מועד ויש בידיהם עוברים מוקפאים בחו"ל, או שיהיו ברשותם עוברים מוקפאים עד ה-1.5, היו יכולים להביא אותם לישראל. משרד הבריאות אמנם פועל כדי להאריך את תוקף ההנחיות, אך עד כה לא פורסם נוהל חדש. 

"ההנחיות הזמניות נתנו מענה למי שנערכו מראש עם העוברים, ואלה בעיקר זוגות או יחידים שכבר עברו או החלו לעבור תהליך פונדקאות בעבר, יצרו עוברים ונשארו עם עוברים נוספים זמינים", מסבירה עורכת הדין ויקטוריה גלפנד, שמשרדה ליווה מאות הורים מיועדים בהליכי פונדקאות ב-15 השנים האחרונות. "אבל, גם הם יוכלו להסתייע בפתרון החלקי שהוצע להם רק אם המרפאה שבה נמצאים העוברים שלהם תקבל אישור של משרד הבריאות ותוכר כמרפאה מוכרת. באותה נשימה, עדיין לא ניתן מענה לבעיה של זוגות גאים ושל אבות יחידנים, שהמתינו זמן רב בתקווה שיתוקן חוק הפונדקאות בישראל ויתאפשר להם לעבור את התהליך במדינתם. הורים שיוצאים לדרך רק עכשיו למעשה עומדים בפני שוקת שבורה". 

הריון (צילום: Dariia Pavlova, shutterstock)
אילוסטרציה | צילום: Dariia Pavlova, shutterstock

בחוזר משרד הבריאות אמנם נכתב, "יודגש כי הנחיות אלה הן זמניות. אנו בוחנים, משפטית ומקצועית, את אפשרויות הסדרת סוגיית יבוא ביציות מופרות לצורך השתלה באם נושאת בישראל באופן קבוע", אבל אין לדעת האם לצורך כך יוכל משרד הבריאות להסתפק בפרסום הנחיות חדשות מטעמו, או שמא נדרש לשם כך תיקון החוק - מהלך שסיכוייו להצליח בכנסת בזמן הנראה לעין לא ברורים כלל. 

רוני שוורץ דגני, שותפה מייסדת וסמנכ"לית השיווק של אתר Expecting.ai, מסבירה שהפתרון הזמני של משרד הבריאות הכניס את הזוגות הגאים והאבות היחידנים למלכוד. "משרד הבריאות פרסם רשימה של מרפאות מוכרות בחו"ל שמהן אפשר לייבא ביציות לישראל", מסבירה רוני. "הרשימה כוללת עשר קליניקות שמתוכן ארבע באוקראינה, כך שכרגע אי אפשר להיעזר בהן. עוד אחת נמצאת בצ'כיה ובה לא תתאפשר תרומה לגברים בלי בת זוג, אחת אחרת בספרד ובה לא ניתן שירות לזוגות חד מיניים ועוד סוכנות נמצאת בקפריסין, וגם שם המצב מורכב. זה משאיר שלוש קליניקות בלבד שמהן זוגות חד מיניים וגברים יחידנים יכולים לייבא ביציות לישראל. כמובן שבזמן פרסום ההנחיות הזמניות, שתוקפן כבר פג, התורים היו כבר מלאים אז בפועל, זוגות שיוצאים עכשיו לדרך לא יכולים להשלים את התהליך ולהביא עוברים לישראל, והאפליה לא תוקנה". 

בניסיון לעזור להורים מיועדים בישראל, פנתה שוורץ דגני לסוכנויות מכל בעולם שעובדות עם תורמות ביציות והצליחה למצוא להם פתרונות ליבוא של ביציות מוקפאות לישראל, אבל לא נמצא פתרון כולל ליבוא של עוברים מוכנים. 

סיכויי ההצלחה של הפריה שעושה שימוש בעוברים מוכנים גבוהים יותר מאלה של ביציות מוקפאות. עוברים טריים הם כאלה שנוצרו בהפריה של ביציות טריות ורק לאחר מכן הוקפאו, בעוד שאת הביציות המוקפאות צריך להפשיר ואז לבחון אילו מהן שרדו את ההפשרה, כדי שאפשר יהיה להפוך אותן לעוברים. לכן, במצב הקיים, זוגות גאים ואבות מיועדים יחידנים מתקשים מאוד להתקדם בתהליך ועדיין סובלים מיחס מפלה של החוק. 

"אנחנו מנסות לעזור להורים מיועדים להתמודד עם האתגר הנוכחי וחושבות על פתרונות יצירתיים בשבילם", אומרת שוורץ דגני. "אנחנו יוצרות קשר עם קליניקות במקומות שונים בעולם כדי לנסות להרחיב את רשימת הקליניקות המאושרות על ידי משרד הבריאות, ובכך להרחיב גם את האפשרויות שעומדות בפני ההורים המיועדים. במקביל, אנחנו גם בוחנות אפשרות של קבלת אישורים פרטניים ליבוא של ביציות מופרות מקליניקות בחו"ל". 

תיקון האפליה התחיל ב-11 ביולי, 2021, אז הורה בג"ץ למדינה לאפשר לזוגות חד מיניים או גברים יחידנים להביא ילדים לעולם באמצעות הליך פונדקאות, ובכך להשוות את הזכויות שלהם לאלה של זוגות הטרוסקסואלים. הרכב בראשות נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות פסק אז כי על המדינה לבטל את ההגדרות בחוק המדירות גברים מגישה להסדר פונדקאות בתוך חצי שנה. 

"משנקבע כי ההסדר אינו חוקתי, 'היעדר היתכנות פוליטית' אינו יכול להצדיק את המשך הפגיעה הקשה בזכויות יסוד", כתבה אז חיות בפסק הדין.

"יש לפרש את הוראות הסדר הפונדקאות: הראשונה - יש להימנע מפרשנות העומדת בסתירה לזכות לשוויון ולזכות להורות, אשר תחסום את גישתם של גברים יחידים ובני זוג מאותו מין להסדר; והשנייה - יש להחיל את הוראות ההסדר, במידת האפשר ובשינויים המחויבים, באופן שוויוני… למשל, את הביטוי 'הורים מיועדים' המופיע בחוק ההסכמים ניתן לפרש ככזה המתייחס לבני זוג הטרוסקסואליים, בני זוג מאותו מין, אישה יחידה וגבר יחיד", כתבה חיות.