מה קורה כאשר זוג לסביות מבקשות הכרה בהורות משותפת על ילד שנולד לאחת מהן? הן נאלצות לעבור בדיקה מקיפה של רשויות הרווחה, כולל ביקורי בית, לצורך הכנת תסקיר ותשאול לגבי מהות מערכת היחסים ביניהן, בניגוד לזוגות הומואים שלא נאלצים לעבור זאת. מדובר בתהליך מייגע שעלול להימשך שנים עד שמתקבלת החלטה בנוגע לבקשתן והכרה בתא המשפחתי.

בפועל, לאור התקדמות שחלה לאחרונה, כאשר זוג הומואים מביא ילד באמצעות אם פונדקאית מחו"ל ומגיעים עם בנם או בתם לארץ הם זוכים להכרה כמעט אוטומטית באמצעות צווי הורות. הם לא נדרשים בתסקיר ולכן גם לא נאלצים לעבור את כל ההליך שעוברות לסביות שפונות לבתי משפט לענייני משפחה ומבקשות הורות על הילד, שכן מערכת בתי המשפט ורשויות הרווחה יסתפקו לרוב בהכרת בני הזוג ההומואים כהורי הילד.

באחרונה, כמה זוגות של לסביות פנו לבתי המשפט לענייני משפחה באמצעות עו"ד איריס שיינפלד בבקשה שלא להפלות אותן לרעה בעת שהן מבקשות הכרה בהורות שלהן.

באחד המקרים בנות הזוג חתמו על הסכם הורות משותפת שאושר וקיבל פסק דין של בית המשפט ונותרה למעשה רק סוגיה אחת - הכרת ההורות של אחת האימהות הלא ביולוגיות על הבן של בת זוגה שהביאה אותו לעולם באמצעות הפרייה מלאכותיות.

מדובר בבנות זוג מהמרכז המתגוררות יחד שלוש שנים שטענו, באמצעות עו"ד שיינפלד, כי אין צורך בקבלת תסקיר אודותיהן. לדבריהן, ניתן לאפשר את הכרת ההורות המשותפת שלהן מתוקף ההסכם שחתמו עליו ואשר קיבל את הכרת בית המשפט.

אין תמונה
עו"ד איריס שיינפלד | צילום: הדר טנדלר

לטענת עו"ד שיינפלד, כפי ששופטים בבתי המשפט העליון והמחוזיים הכירו בהורות של בני זוג הומוסקסואליים שאימצו ילדים מחו"ל באמצעות אימהות פונדקאיות, ולא דורשים מהם תסקירים של רשויות הרווחה, כך יש גם להחיל את אותו העיקרון על בנות זוג לסביות שמבקשות הורות על ילד ביולוגי של אחת מהן. "יש פה אפליה של המדינה כלפי בנות זוג לסביות לעומת זוג הומוסקסואליים. אם לא מחייבים זוגות הומוסקסואליים שאימצו ילדים בחו"ל בהליך של פונדקאות לעבור הליך של קבלת תסקיר, אזי יש להחיל זאת גם על בנות זוג לסביות שמבקשות הכרה בעניין הורות על ילד ביולוגי של אחת מהן", טוענת עו"ד שיינפלד.

לדבריה, בנסיבות המקרה הזה, אין מקום לתסקיר וטובת המשפחה היא שיינתן צו הורות ללא תסקיר בצורה היעילה והמהירה ביותר. כאן המקום להזכיר כי בנות זוג לסביות שמבקשות הורות משותפת על ילד ביולוגי של אחת מהן נאלצות להמתין לעתים שנתיים ואף למעלה מכך עד אשר רשויות הרווחה מעבירות את התסקיר לבית המשפט ועד שהשופטים דנים בו ובוחנים את הבקשה. מדובר בהליך ארוך ומייגע.

בעוד המדינה ממשיכה להתעקש על הגשת תסקיר של רשויות הרווחה לבית המשפט, נציגת הפרקליטות בדיון ציינה כי בעוד כשלושה חודשים היא תעדכן בנוגע לדרישתם להגשת התסקיר כדי שיוכלו לגבש עמדה סופית בעניין.

עו"ד שיינפלד ציינה כי במידה והפרקליטות תתעקש על הגשת תסקיר ובית המשפט יקבל עמדה זו היא תשקול לערער לבית המשפט העליון כדי להפסיק את האפליה.