תכלה שנה וקללותיה, והאחרונה הייתה ממש עמוסה בקללות: מפעילים חברתיים שהתהפכו כמו סטייק, דרך חברי כנסת שרק ניסו לגרוף הון פוליטי על חשבון הקהילה הגאה, ועד ערוץ התקשורת שחרט על דגלו לקשקש את עצמו לדעת. מעמד הלהט"ב בישראל אמנם מעולם לא היה טוב כל כך, אבל עדיין יש כאלה שנהנים להפוך אותנו לשק החבטות האישי שלהם. אז רגע לפני שכולנו מתחילים בניקוי הרעלים הסיזיפי החביב עלינו, ניקח רגע כדי להיזכר באלו שאת הרעל שלהם שום צום לא יפתור. 

גלית דיסטל-אטבריאן

לחברת הכנסת הכי לירית במשכן הייתה שנה עמוסה ולמרות זאת נדמה שלא היה לה הרבה זמן לעסוק בעיקר, כלומר בתפקיד שלה. בין ההתבטאויות הבעייתיות של חברת הכנסת, הגיע גם הציוץ הרעיל על ראש הממשלה יאיר לפיד, שהגיע לנאום במופע המחווה לדנה אינטרנשיונל לציון 20 שנה לארגון הנוער הגאה, ובכך הפך לראש הממשלה הראשון שהשתתף באירוע רשמי של קהילת הלהט"ב בישראל. 

דיסטל שפכה את התסכול שלה כלפי נאומו של לפיד בטוויטר וכינתה את חברי וחברות ארגון הנוער הגאה "יתומים חסרי בית ותשושי נפש". אמנם מדובר כאן בסכסוך פוליטי, אבל בו זמנית דיסטל צריכה לזכור את המעמד, הכוח וההשפעה שיש לה על אנשים בתור צייצנית, כלומר, חברת כנסת. למזלנו, יש לה כעת צום ממושך מטוויטר, אז בוא נקווה שהיא תנצל אותו למעט חשבון נפש. 

טל גלבוע

זוכרים את הימים בהם טל גלבוע הייתה בת ברית ועלתה להרים על משאית במצעד הגאווה? אז מסתבר שכל מה שהיה צריך כדי לגרום לפעילה הטבעונית להתהפך עלינו כמו סטייק זה דווקא היציאה של בתה מהארון. 

במהלך בדיון שהתקיים בערוץ 14 בפברואר, יצאה גלבוע בלהט רב נגד תוכנית משרד החינוך לשוויון מגדרי בגנים, נגד פעילויות חינוכיות על הקהילה בבתי ספר ונגד איסור משרד הבריאות על טיפולי המרה. לפני כן על הדרך, היא גם הוציאה את בתה בת ה-13 מהארון, וסיפרה שצעקה על המורה של בתה כי "מכניסים לה דברים לראש". אחר כך היא גם סטרה את עצמה בציוץ בטוויטר, אבל ברור שזה לא נגמר שם וגלבוע המשיכה לנצל כל במה אפשרית כדי להתנגח בלהט"ב ואפילו הצליחה להסתכסך עם ניקי גולדשטיין. 

יום הכיפורים הקרוב הוא זמן מצוין עבור גלבוע לשבת לשיחה צפופה עם "הבובים והבובות" ולחשוב על הבעייתיות (הרבה) באמירות שלה. היא אולי יכולה לשלוח הודעה קטנה לניקי גולדשטיין, או אפילו להתנצל בפני בתה, זה זמן מצוין לגלבוע לחשוב על הבעייתיות (הרבה) באמרות שלה, או אולי להתנצל בפני בתה שהשתמשה בה שוב ושוב כדי להתנגח באחרים. כמו הציוץ הזה לדוגמה: 

עיריית תל אביב

נראה לכם ששכחנו את מצעד הגאווה שצעד בין גדרות למכלאה בפארק הירקון? ברור שלא. מהכניסות והיציאות למתחם, דרך החום הכבד, המחסור בהצללה, האיחורים בהופעות (שיעול איגי אזליה), ועד המחירים המופרכים בברים והתחבורה הציבורית הלא מתפקדת - מצעד הגאווה בתל אביב 2022 ייזכר כאחד מאירועי הגאווה המבאסים ביותר שהיו בישראל. סורי נוט סורי על הדרמה. 

נכון, זאת לא הומופוביה מכוערת כמו שאר הרשימה, אבל מצעד הגאווה בתל אביב הוא מפגן הכוח החזק ביותר שיש ללהט"ב בישראל, וככזה הוא צריך להיות נגיש, מזמין ומתחשב בכלל האוכלוסייה. אז בסדר, מה שהיה היה, אבל תעשו טובה ותדאגו לא לחזור על הטעויות הרבות האלה בשנה הבאה. אולי גם תצומו על זה קצת, סבבה? 

מצעד הגאווה בתל אביב (צילום: החדשות 12)
מצעד הגאווה בתל אביב | צילום: החדשות 12

גלי בת חורין וערוץ 14

בכתבת השער שפורסמה בגיליון הראשון של מגזין "עכשיו 14", ניסתה הפובליציסטית "גלי בת חורין" (מצחיק בכל פעם) ליצור מנוע מדומיין של הפיכה להט"בית. בתוך בליל המילים תחת הכותרת ההיסטרית להט"ביסטאן, ציירה בת-חורין את הלהט"ב בתור הגרסה המחודשת של עגל הזהב, תוך כדי שהיא ממציאה מעשייה לפיה הארגונים הגאים מגייסים את "חיילי המהפכה". 

אנחנו חייבים לשבח את בת-חורין על היצירתיות הפרועה, אבל מרגישים חובה לציין בכל זאת שמדובר בעלילה מופרכת, מתישה ובעיקר מעייפת. אילו הייתה כותבת בת-חורין שבכוונת הלהט"ב להפוך את עופרה לראשת הממשלה ולאסור קפה עם חלב רגיל בחוק אולי ניתן היה לקחת אותה יותר ברצינות, אבל ניכר שגם ברמת התחקיר היא כשלה. התנצלות אנחנו כנראה לא נקבל, אם במהלך הצום תרצו לקרוא קצת מדע בדיוני להט"בי ולצחוק קצת, הטור הזה יכול להחליף בקלות פרק של "מראה שחורה".

מנהלי האתר "אטרף"

הפריצה לאתר הדייטינג הפופולארי "אטרף דייטינג" אמנם הפתיעה רבים, אבל כנראה שאת מנהלי האתר זה לא תפס בתדהמה גדולה, זאת משום שהם קיבלו לאורך השנים התראות חוזרות ונשנות על מחדלי אבטחה חמורים. זה לא עצר אותם מלהחזיק מידע רגיש על המשתמשים, כולל  גם מספרי טלפון של חלק גדול מהנרשמים.

לא רק שהפריצה הבהילה והכניסה משתמשים רבים למעין אטרף בעצמם, אלא מסתבר שמסד הנתונים הודלף לגורם זר ועוין, ששלח הודעת למשתמשים שמבשר להם "אתה להט"ב ולכן אתה משומד". הכתובת הייתה על הקיר והפריצה הייתה יכולה להימנע, אבל שאננות הובילה לפגיעה ובהלה רבה בקרב המונים, ואם על זה לא נקבל התנצלות - אז על מה כן? 

המפגינים ההומופובים בטכניון

זאת הייתה שנה סוערת מאוד במוסד האקדמי החיפאי. זה התחיל בהקמת תא להט"בופובי שפעל אקטיבית נגד להט"ב בטכניון, המשיך בהתבטאויות אנטי-להט"ביות של המרצה ד"ר הרב אלעד דוקוב, התנצלות, מחאה קווירית ולא מעט חילופי מהלומות בין הצדדים. 

המתיחות הגיעה לשיא סביב הפנינג הגאווה של הטכניון, שהתקיים בסופו של דבר לאחר ניסיונות רבים של פעילי תא "בוחרים משפחה" להביא לביטולו. בזמן שהאירוע התקיים בקמפוס, עמדו מחוץ למוסד עשרות בודדות של אנשים בהפגנה של שנאה. "אין גאווה בהרס משפחה", "לאבא אין תחליף", "לא רוצה לגדול בלי אמא" היו בין משפטי השנאה שנכתבו על גבי השלטים, אך למרות זאת ראה לנכון נשיא הטכניון לצאת ולשוחח בחיוך רחב עם הפעילים. 

את השנה המתישה הזו חתמה מחאה להט"בית בטקס הסיום של הבוגרים, במסגרתה הודבקו על גבי אלפי כיסאות מדבקות עליהן נכתב "האם הטכניון תומך בלהט"בופוביה?". מיד לאחר מכן יצאו כל הסטודנטים לחופשה, ומזל שכך כי לכולם מגיע קצת שקט, ועכשיו נותר לנו רק לקוות שאל שנת הלימודים הבאה יגיעו לפחות כמה סטודנטים עם קצת פחות רעל בעיניים. אהבת חינם חברים. 

ההפגנה שהתקיימה מול קמפוס הטכניון (צילום: אוראל ואקנין, רדיו חיפה)
ההפגנה שהתקיימה מול קמפוס הטכניון | צילום: אוראל ואקנין, רדיו חיפה

טייס וא'הורה 

מכיוון ש"לא רצו לתרום לאפליה של פלסטינים בישראל", מלכות הדראג טייס וא'הורה ("המירוץ לדראג של רופול: בריטניה") בחרו לבטל את הופעתן שתוכננה לחודש אפריל האחרון. לא מדובר בפעם הראשונה שמלכות דראג נרתעות מקיום הופעה בארץ הקודש עקב הסכסוך, אבל חשוב לזכור שלפעמים צריך לשים את הפוליטיקה בצד ולהתמקד במעריצים ובאהבה לאמנות. אל תבקשו מאיתנו סליחה, תבקשו סליחה מהמעריצים. 

איטס טייס וא'הורה (צילום: twitter )
טייס וא'הורה | צילום: twitter

רוני ססובר 

ביו אם היא מעודדת הורים לא לתת לילדיהם לקחת חלק בסדנאות של ארגון הנוער הגאה ובין אם היא נלחמת עד חורמה בספר ילדים, הילדים עצמם מעולם לא היו בראש מעייניה של כמעט-חברת הכנסת לשעבר ססובר. 

השיא כמובן הגיע סביב הוצאתו מהארון של ילד טרנסג'נדר בן 8 בחינוך הממלכתי דתי, שנאלץ לספוג פיאסקו שלם סביב עצם קיומו והפגנה מצד הורים שמרנים בבית הספר בו הוא לומד. המפגינים ראו בבריונות שלהם "מאבק חברתי", וססובר כמובן שמחה לקפוץ על העגלה על תקן "המנהיגה החברתית". ססובר ליוותה את ההורים במחאתם נגד הילד, מבלי לעצור לשנייה ולחשוב על הנזק האפשרי שפעולותיה עלולות לגרום לילד צעיר בן 8, שחייו מעולם לא היו ציבוריים. את המקום שלה ברשימה היא הרוויחה, אבל במחשבה שנייה - גם ככה לא נסלח לעולם על בריונות על ילדים.  

מיכל וולדיגר

חברת הכנסת מיכל וולדיגר איכשהו הצליחה לשבור את השיא של ססובר. חברי כנסת כמו אבי מעוז ובצלאל סמוטריץ' הביעו את ההתנגדות שלהם לנוכחותו של הילד בבית הספר, אבל חברת הכנסת וולדיגר ארגנה הפגנה שלמה נגדו וזו כבר רמה אחרת של אכזריות. 

נעזוב את האג'נדות בצד, האם מישהו עצר לרגע לחשוב איך הילד הצעיר הולך להתמודד עם הבריונות שהוא סופג במקום שהוא אמור להרגיש בו הכי בטוח, ועוד מצד ההורים ומחברת כנסת? ובכלל, איך חברת כנסת, שמוכרת בתור פעילת ציבור בתחום בריאות הנפש, מרשה לעצמה להשתתף בהפגנה נגד קטין חף מפשע? 

התקרית הזו היא לא סתם הפגנה על "להט"ב או לא להט"ב", אלא הפגנת כוח כואבת כלפי קטין במסווה של אג'נדה. מעורבותה של וולדיגר פתחה צוהר הרסני לחברי כנסת להתערב בעניינים פרטיים בבתי הספר, וזה דגל אדום שאסור להתעלם ממנו. 

בואו נקווה שחברת הכנסת ואושיית בריאות הנפש תקדיש את הצום שלה למחשבות על כפרה פוטנציאלית עם הילד, כי את הרעל הנפשי שהיא השקתה אותו יהיה קצת קשה לנקות.

ח"כ מיכל וולדיגר, ו"ר השדולה למען בריאות הנפש (צילום: השדולה למען בריאות הנפש)
ח"כ מיכל וולדיגר | צילום: השדולה למען בריאות הנפש