במסגרת יום דיונים מיוחד בכנסת לציון יום זכויות הקהילה הגאה בישראל, אותו יזמו הח"כים מיכל רוזין, יוראי להב הרצנו ואיתן גינזבורג, הוגשה הצעת חוק חדשה על ידי חה"כ אמילי מואטי להכרה באונס של גברים.
הצעת החוק היא פרי שיתוף פעולה עם ארגון הנוער הגאה, איגי. "אחרי שנים של טשטוש העוול הגיע הזמן לפעול", אמרה אמילי מואטי במהלך דיון שעסק בפגיעות מיניות בקהילה הגאה. "מעשה סדום הוא אונס, גם כאשר הקורבן הוא גבר. צריך להכיר בזה ולתת לזה שם".
מטרת הצעת החוק החדשה היא להחיל את הוראות העונשין ביחס לאינוס ועבירות מין גם על עבריינים שנוהגים באלימות מינית כלפי גברים, בגירים וקטינים. על פי ההצעה, תבוטל הקטגוריה של "מעשה סדום" והמושג "בועל אישה". במקום אלה, יוגדרו מחדש עבירות האינוס כמעשה אלים של כפייה מינית, שאינו קשור למין או למגדר של הנפגע.
בשורה משמחת נוספת שיצאה מיום הדיונים המיוחד נוגעת לקהילה הגאה הערבית בישראל. כפי שפורסם בעבר, אושרה הקמת בית חם לקהילת הלהט"ב הערבית, אך היום בישרה סוזן דסוקי, מנהלת אגף בכיר טיפול באוכלוסיית קצה במשרד הרווחה, כי המקלט יחל לפעול כבר בתחילת השנה הבאה.
"הבית שיוקם בחיפה יהווה מרכז הלנת חירום לקטינים וצעירים ערבים שנפלטו מבתיהם בשל נטייתם המינית או זהותם המגדרית", מסרה חה"כ אבתיסאם מראענה, יו"ר הוועדה לעובדות ועובדים זרים. "הם יקבלו שם מענה הומניטרי הוליסטי בשפתם ובתרבותם. זהו רק השלב הראשון בתכנית מקיפה לשדרוג ושיפור השירותים והמענים לקהילת הלהט"ב הערבית, קהילה שקולה בציבוריות הישראלית היה מושתק עד כה".
עוד דנה הוועדה לעובדות ועובדים זרים על הסדרת היתרי עבודה לפלסטינים להט"ב שנפלטו משטחי הרשות לישראל. על פי המנהל האזרחי, בימים אלה שוהים בישראל כ-85 פלסטינים להט"ב בעלי היתרי שהייה זמניים. "המצב בו מאפשרים לפלסטינים לשהות בישראל בלי לעבוד הוא אבסורד", אמרה מנכ"לית "הבית השונה", ריטה פטרנקו. "אנחנו מוגבלים ביכולת שלנו לסייע לפונים שלנו וקוראים למדינה להסדיר את הסוגיה כדי לאפשר לאנשים לחיות בכבוד ובלי פחד".
"לא יודעת אם המשטרה תעמוד לצידי"
במהלך הדיון בוועדה לביטחון פנים דנו חברי הוועדה בעלייה שחלה בשנים האחרונות במספר מקרי האלימות המופנים כלפי חברי וחברות הקהילה הגאה בישראל. "3,000 איש עברו השנה אירוע מטלטל של אלימות, ואלו רק האנשים שבחרו לדווח", אמר חה"כ איתן גינזבורג. יו"ר הוועדה, חה"כ מירב בן ארי הוסיפה: "אנחנו רוצים להגיע למצב שחברי וחברות קהילת הלהט"ב ירגישו נוח להתלונן. היום כבר יש להם כתובת, אבל יש הרבה מה לתקן בתחום ההדרכות לשוטרים".
אחת העדויות המטרידות שנשמעו במהלך הדיון על מיגור האלימות כלפי להט"ב הייתה של ג'ורג'ט, אישה טרנסג'נדרית שהותקפה מינית, אך כשקראה למשטרה, אנשי הביטחון שהגיעו למקום לעגו לה. "אני מרגישה פחד, חושבת פעמיים אם לפנות למשטרה כשתוקפים או מטרידים אותי מינית", אמרה ג'ורג'ט בוועדה. "לא יודעת אם המשטרה תעמוד לצידי, או כשהשוטרים יגיעו הם יעשו ממני צחוק".
"ברגע שהשוטרים רואים אישה טרנסית הם מתחילים לעשות צחוקים. מסתלבטים עלינו", סיפרה ג'ורג'ט בשיחה עם mako לאחר עדותה בוועדה. "יותר מזה, במקום שהם יבינו את הבעיה וינסו לעזור לנו, הם מאשימים אותנו. הם מנסים להתחמק מלטפל בבעיה, עושים מאיתנו צחוק. אני יכולה להמשיך לדבר ולדבר , כי יש הרבה מקרים כאלה. בסוף, יש לנו חוסר אמון במשטרה ובגלל זה אנחנו מנסות להתגונן בעצמנו, כי המשטרה לא תעזור לנו, היא לא תבוא לטובתנו".
מנכ"ל עמותת "מעברים לקשת הטרנסית", אלישע אלכסנדר, העיד כי התופעה קיימת לא רק במשטרה. "זו תפיסה גם במשרד החינוך. כשניסינו להסביר למה לאפשר לנערות טרנסיות להשתלב במסגרת חינוכית לנערות אמרו לנו 'אולי הן נערים מחופשים, שרוצים להציק לנערים?', סיפר. "יש המון חוסר ידע בכל משרדי הממשלה".
יו"ר סיעת כחול-לבן וסגן יו"ר הכנסת, חה"כ איתן גינזבורג, הכריז כי המשטרה חייבת לתייג פשעים כאלה כפשעי שנאה. "אני לא זוכר מתי חדר הוועדה היה כמוס כל כך", אמר. "הנתונים שהוצגו על ידי מרכז הדיווח של האגודה מזעזעים. על כל אדם שנפגע ודיווח יש אחד שלא אזר אומץ. אי אפשר לקבל את זה. כל אזרח, סטרייט או הומו צריך להרגיש בטוח ולא להסתיר את זהותו. אי אפשר לעצור להט"בופוביה בגינויים, צריך לפעול עם מניעה ואכיפה. צריך לפעול בתחום החינוך".
בהמשך הדיון, סיפר יו"ר "חברותא - הומואים דתיים", שי ברמסון, על הקונפליקט שבין חברי וחברות הקהילה הגאה הדתית לרבים ומוסדות הדת. "ב-15 השנים האחרונות המצב השתפר מאוד, אבל עדיין אנחנו לא רואים בדו"ח התייחסות למגזרים שמרניים", אמר. "בנובמבר האחרון חוררו צמיגים של פעילי 'חברותא' בישוב בשומרון, אבל לא תפסו את האחראים. למשטרה יש תפקיד מכריע. חייבים להגביר את ההסברה במשטרה, לעורר רגישות".
רחלי צימבר, ראש תחום הלהט"ב במשטרה, הגיבה לדברים ואמרה כי מקור כל התקלות מצוי בחוסר ידע ובורות. "גם אני לא הכרתי את הקהילה עד שקיבלתי את התפקיד", אמרה. "נושא סיווג התלונות ופתיחת התיקים על פי פשעי שנאה נבדק מול הפרקליטות. המפכ"ל הקים חטיבת קהילות עם תפיסת שיטור מתאימה לקהילות שונות. שינינו את הטפסים בלשכת הגיוס להורה 1 והורה 2. יש היום שני שוטרים טרנסים שמשרתים. עשינו את כל ההתאמות וחילקנו פנקסי כיס לשוטרים על איך להיו טרנס פרנדלי".
עו"ד ערן גלובוס מלשכת עורכי הדין התרעם על כך שבסקר הביטחון האישי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אין שאלות על להט"ב. "אם אנחנו דורשים תוכנית לאומית אפקטיבית, חייבים נתונים. חייבים שיהיה רישום של פשעי שנאה", אמר. "רישום פשעי שנאה נכון לא רק ללהט"ב, אלא גם לחרדים וגם ליוצאי אתיופיה".