ביום שישי הבא (8.6) תחגוג תל אביב-יפו את מצעד הגאווה ה-20 שלה בסימן "הקהילה עושה היסטוריה". בתל אביב, כידוע, מצעד הגאווה הפך מזמן למיינסטרים ולקונצנזוס, וזו ממש לא הפעילות האקטיבית היחידה של העיר לטובת הקהילה הגאה במשך השנה. השאלה הגדולה היא - מה קורה מחוץ ל"מדינת תל אביב"? יצאנו לבדוק את הנושא לעומק עם מחזיקי תיק הגאווה בערים שונות בארץ, וחזרנו מבואסים אך אופטימים.

נתחיל מהבשורות היותר משמחות: השנה נרשם שיא של מצעדי גאווה ברחבי הארץ עם שתי ערים נוספות שהצטרפו לרשימה. היום (1.6) נערך מצעד הגאווה הראשון של כפר סבא בשעה טובה. זה התחיל כיוזמה של 50 בני נוער, שמשטרת ישראל כמעט הצליחה לסכל, אך הצליח להפוך למפגן ענק של כ-3,000 חוגגים.

מצעד הגאווה הראשון בכפר סבא 2018 (צילום: איגי,  יחסי ציבור )
המצעד הראשון בכפר סבא. את הגאווה הזאת אי אפשר להפסיק | צילום: איגי, יחסי ציבור

מצעד הגאווה הראשון בכפר סבא 2018 (צילום: איגי,  יחסי ציבור )
מצעד הגאווה הראשון בכפר סבא. כן ירבו! | צילום: איגי, יחסי ציבור

A post shared by Shelly Ben-Dor (@shellybendor) on

A post shared by Ran Shalhavi (@ran.shalhavi) on

A post shared by Tomer (@tomer_tlv) on

בחיפה יצעדו בגאווה ב-22.6 ובבאר שבע יתקיים מצעד הגאווה השני בעיר ב-28.6. ראשון לציון תקיים אירועי גאווה גם השנה ב-29.6, באשדוד יתקיים מצעד הגאווה השנתי ב-6.7 וגם בחדרה יצעדו שוב ב-13.7. ברחובות ייערך השנה מצעד הגאווה הראשון בעיר ב-19.7, וירושלים תחתום את החגיגות הגאות עם המצעד המסורתי ב-2 באוגוסט.

מחזיקת תיק הקהילה הגאה בגבעתיים, ויוי וולפסון, ומחזיק התיק הגאה ברמת גן, צחי זליכה, מספרים על האירועים המתוכננים במחוזותיהם. ברמת גן חגגו ביום א' האחרון (27.5) אירוע גאווה גדול בהשתתפות הזמר אדם, שי גבסו ולילה מרקוס. בגבעתיים יחגגו בשבוע הבא את שבוע הגאווה בדרכים שונות, בהן פיקניק משפחות, אירועים והרצאות בפאבים, שמטרתם להביא לסדר היום את הנושא ולקדם את הנראות וההכרה בקהילה הגאה.

מחזיקי התיקים הגאים (צילום: מולי גולדברג, יחסי ציבור)
לורה ורטון. יו"ר סיעת מרצ במועצת העיר ירושלים | צילום: מולי גולדברג, יחסי ציבור

לעומת זאת, בירושלים, אין כוונה לציין או להכיר בחודש הגאווה למעט קיום של המצעד השנתי, אך נעשה כיוזמה של ארגונים, ללא סיוע של העירייה. "בעבר, יזמה סיעת מרצ כינוסים במועצת העיר בנושא הקהילה ושבוע הגאווה, אך בשנים האחרונות הנהלת העירייה סירבה לתת לסיעה לקיים אירועים הקשורים לגאווה במתקני העירייה", אומרת ד"ר לורה ורטון, יו"ר סיעת מרצ במועצת העיר ירושלים. גם ברמת השרון, לדברי עידן למדן, חבר מועצת העיר ויו"ר מרצ בעיר, יש מספר מצומצם מאוד של אירועים. "לצערי, חרף ניסיוננו לציין את חודש הגאווה במספר אירועים, העירייה אינה מקדמת את הנושא ואינה נותנת לו ביטוי ציבורי מעשי נדרש", טוען למדן, "בכוונתי לקדם במהלך חודש הגאווה, ערב בסימן גאווה אליו יוזמן הציבור הרחב".

בהוד השרון, יש היערכות די כללית לאירוע אחד סביב חודש הגאווה, לפי אמיר כוכבי, מועמד לראשות העיר הוד השרון, חבר מועצת העיר ויו"ר סיעת קצב במועצה. "אירוע זה יתקיים לאחר מאבק ארוך, כשבמשך השנים דחפתי לקידום סדר יום מכיל ומכבד המשרת את כלל הצרכים של התושבים", כוכבי מוסיף, "הדרך עוד ארוכה בעיקר משום שאת הפחד, הבושה והדעות הקדומות של נבחרי ציבור רבים, לא הצלחנו למגר".

יש במה להתגאות, אך הדרך עוד ארוכה

נראה שקיום האירועים ברשויות השונות עומד בהלימה לפעילויות השוטפות הקיימות ולתקצוב הקהילה לאורך כל השנה. בירושלים, יש פעילות של ארגון 'חוש"ן' במספר מצומצם של בתי ספר, בעיקר בבתי ספר ממלכתיים, אך אין שום תכנית או פעילות רוחבית בעיר. יש מצעד גאווה שגדל משנה לשנה, שמובל ומאורגן על ידי 'הבית הפתוח בירושלים לגאווה וסובלנות'. "לצערי אין תקצוב לקהילה", מצהירה לורה ורטון, "אחרי כמה עתירות לבג"ץ, הבית הפתוח זכה להנחה בארנונה ותמיכה דרך ועדת תמיכות. מספר חברי מועצה בקואליציה הנוכחית  מתנגדים בכל פעם מחדש לכל הכרה או עזרה לקהילה ולצערי משמיעים דעות חשוכות ביותר כשהנושא עולה בישיבות המועצה".  

מחזיקי התיקים הגאים (צילום: שחר תמיר, יחסי ציבור)
אמיר כוכבי. מועמד לראשות העיר הוד השרון ויו"ר סיעת קצב במועצת העיר | צילום: שחר תמיר, יחסי ציבור

גם ברמת השרון, אין תקצוב ישיר בנושא גאווה. בבתי הספר, בעיקר בתיכונים מתקיימות פעילויות והרצאות, למעט פעילות נקודתית וספורדית, אין תמיכה וגיבוי לארגון הנוער הגאה 'איגי' או לעמותת 'חוש"ן'. "כיום בני הנוער בעיר מוצאים מענה ופתרון בערים הסמוכות (הרצליה ות"א)", מסביר עידן למדן, "המצב לא צריך להימשך כך, יש לתת מענה ממוקד וייעודי בתוך העיר".

אמיר כוכבי מציין כי בשנה שעברה הייתה יוזמה מקומית של פעילות ופעילים לקיים אירוע בשיתוף העירייה, אך ברגע האחרון העירייה ביקשה לבטל את האירוע ואגף תרבות ואירועים בעירייה אף סירב לקחת בו חלק, למרות שלכאורה הם אמורים לייצג בפעולותיהם את כל תושבי הוד השרון. יש לציין כי עצם קיום האירוע היווה הצלחה גדולה של הפעילות והפעילים.

"בנוסף, מתקיימת בעיר פעילות של 'איגי', גם אם לא בהיקפים שחשבנו שיכולים להיות", מוסיף כוכבי, "במשך השנים ניסינו להביא להוד השרון תכניות חינוך והסברה תואמות מגדר ונטייה מינית, אבל תמיד היו בעירייה מי שבלמו. יצירת שוויון חברתי אמיתי היא לחלוטין נושא מרכזי בתפיסת העולם החינוכית, התרבותית ואפילו התכנונית שלי כמועמד לראשות עיר".

מחזיקי התיקים הגאים (צילום: שי גורצקי,  יחסי ציבור )
צחי זליכה. מחזיק בתיק הקהילה הגאה בעיריית רמת גן | צילום: שי גורצקי, יחסי ציבור

ברמת גן, כחלק מפרויקט "רמת גן גאה" שמוביל צחי זליכה, העירייה תקצבה סכום כספי למימוש הפעילויות הכרוכות בפרויקט. "העירייה נמצאת כיום בעיצומן של הכשרות לצוותי החינוך בעיר שנעשות ע"י ארגון 'חוש"ן'. בשנה האחרונה 'חוש"ן' הגדיל את היקף הפעילות המועברת לתלמידי התיכונים בעיר", מעיד זליכה, "הגנים ברמת גן עברו בשנים האחרונות שינוי מהותי בכל הקשור להתמודדות עם סוגיות של משפחות חדשות, לא עוד שתיקה והתעלמות כי אם העברת המסר לילדי הגן, ילדים שכשיגדלו יהיו סובלניים ומכילים יותר. החינוך לסובלנות, להכרה בשוני של עצמך ולקבלת השוני של חברך ממשיך ברמת גן גם בגילאי בתי הספר, באמצעות אנשי מקצוע שמגיעים להרצות, הכשרה של מורים ועידוד בני הנוער לדבר על הסוגיה, אם כחוויה אישית שלהם ואם כדרך ההתייחסות שלהם לאחר. העירייה אף פועלת כדי לספק לבני הנוער הגאים והגאות ולמשפחותיהם מעגלי תמיכה באמצעות סדנאות הורים, בית לחיילים גאים ועוד".

בגבעתיים, יש תקצוב ייעודי לפעילות של הקהילה הגאה בעיר, כמו גם תקצוב לפעילות 'איגי' בעיר. בוועדה לקהילה הלהט"בית שהוקמה על ידי ויוי וולפסון, סגנית ראש העירייה ומחזיקת תיק הגאווה, דנים בבעיות ובצרכים שיש לחברי הקהילה. לדבריה של וולפסון, השנה עברו כל הצוותים החינוכיים בגני הילדים ובבתי הספר היסודיים השתלמות של 'חוש"ן', ובתיכונים עברו התלמידים עצמם השתלמות של ארגוני 'חוש"ן' ו'איגי'. מחלקת הרווחה מארגנת השנה, כחלק מהפעילות לשבוע הגאווה הרצאה לקהילה הטרנסג'נדרית בעיר.

"לא צריך אסון כדי לתלות את דגל הגאווה מעל בניין העירייה"

הרצח של הנערה שירה בנקי ז"ל במצעד הגאווה בירושלים לפני שלוש שנים הותיר חותם על הקהילה עצמה ומחוצה לה. האופן בו אדם חשוך  בחר לקחת חיים של נערה רק מפני שצעדה למען זכויות אחרים, למען קבלת השונה, זעזע את המערכות ובצדק. נשאלת השאלה - מה התפקיד של העיריות בחינוך לסובלנות?

מחזיקי התיקים הגאים (צילום: שלומי יוסף, יחסי ציבור)
עידן למדן. חבר מועצת העיר ויו"ר מרצ ברמת השרון | צילום: שלומי יוסף, יחסי ציבור

"עיריית ירושלים הייתה צריכה ללמוד שיש להילחם בהומופוביה בכל דרך, במקום להעלים עין. לדאוג לחינוך ולאווירה ציבורית תומכת בקהילה הגאה במקום להשאיר אותה כמיעוט נרדף בעיר", חורצת לורה ורטון, "חברי הקהילה זכאים להגנה ולתמיכה עירונית, כמו שכל תושב זכאי להם. הייתה מהפכה בגישתה של הרבנות הראשית בעיר, כשבאזכרה לשירה בנקי הרב הראשי האשכנזי הרב אריה שטרן, הופיע. לעומת זאת, ראש העיר ניר ברקת מסרב בעקביות להגיע למצעד הגאווה או אף להכיר בו ובחשיבותו, כחלק מכניעתו הממושכת לדעות הקיצוניים בעיר".

עידן למדן מספר על תכניותיו ברמת השרון: "אני מאמין שלא צריך אסון כדי לתלות את דגל הגאווה בגאווה מעל בניין העירייה, ובכוונתי להגיש בקשה שכך יעשה בחודש הגאווה הקרוב. אין מה לחשוש או לפחד מזכויות להט"ב ולהסתירן. נהפוך הוא, היעדר העשייה וההסברה מייצר עוינות". צחי זליכה מצטרף ומדגיש: "המקרה של שירה בנקי הינו מזעזע וחשוך. עיריית רמת גן תומכת בחינוך, סבלנות וסובלנות ובקבלת השונה. ולכן כצעד ראשון, הדגש היה להניח תשתית לחינוך והסברה במסגרות החינוכיות באמצעות 'חוש"ן'. העירייה קיבלה החלטה לאמץ את קבוצת "גאמיות" של ארגון הנוער הגאה 'איגי' – זו הקבוצה היחידה בארץ של חיילים מכל האזורים, המתכנסים כל שבוע באחד המרכזים הקהילתיים של העירייה".

מחזיקי התיקים הגאים (צילום: דורון לצר, יחסי ציבור)
ויוי וולפסון. מחזיקת תיק הקהילה הגאה בגבעתיים | צילום: דורון לצר, יחסי ציבור

"אני מצפה מעיריות ופוליטיקאים להפסיק לפחד, להפסיק לדחוק את אירועי הקהילה מאחורי חומות, להפסיק להיכנע למאיימים ולקיצונים", מסכם אמיר כוכבי, "לחנך את הילדים מגיל צעיר לקבלת האחר, ולעודד פעילויות של הקהילה הגאה. ככל שהקהילה הגאה נוכחת יותר בציבוריות העירונית, ככה ירדו החשדות והחסמים. ככל שנכנעים לאיומים, כך מעודדים את האלימות בפעם הבאה". גם ויוי וולפסון טוענת ש"הכל מתחיל בחינוך, העיריות צריכות לקדם את העיסוק בנושא בכל מסגרות החינוך, הפורמאליות והלא פורמאליות. לדעת שיש דעות שונות ומגוונות ואורחות חיים שונים ולהכיל ולקבל את כולם".

>> 10 סלבס ישראלים גאים - 10 עשורים של גאווה

>> נטע ברזילי מדגמנת גאווה עם ביוטיפול קריצ'רז

>> "אם לא נקבל זכויות, נחרים את האירוויזיון בארץ"

20 שנה עברו מאז מצעד הגאווה הראשון, במהלכם הקהילה הגיעה להישגים רבים, אך האפליה עדיין קיימת. אם מבחינת אפליה ממוסדת בחוק, ואם באמצעות גינויי אלימות ולהט"בפוביה. על הרשויות המקומיות ומסגרות החינוך בהן היכולת לעשות את השינוי, לחנך לסובלנות, קבלת האחר -  להשפיע על התפיסה מבפנים, למען העתיד של כולנו. יש במה להתגאות, אך עוד ארוכה הדרך.

_OBJ