מרכז החינוך וההסברה של הקהילה הגאה, ממשיך לצד הפעילות המבורכת בבתי ספר להכשיר צוותי טיפול וחינוך לעבודה עם קהילת הלהט"ב. "הפעילות המרכזית של הארגון היא מפגש של תלמידים עם מנחי/ות הארגון, החושפים את סיפור חייהם האישי, ומקיימים דיון בשאלות הקשורות לזהות מינית ומגדרית - פעילות אליה נחשפים כ-30 אלף איש בשנה", מסבירה יהלי בן-עמי ויטנברג, מנכ"לית חוש"ן. "בנוסף מקיים הארגון ימי עיון והכשרה לצוותי טיפול וחינוך".

במסגרת זו יקיים הארגון ב-26.2 יום העיון למטפלים בלהט"בים "בין נטייה מינית להטיה מקצועית", בשיתוף בית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל באוניברסיטת ת"א, איגוד העובדים הסוציאלים ואליו מוזמן גם הקהל הרחב.

"המטרה היא להעניק כלים לעבודה טיפולית עם להט"בים – תחום שאינו מופיע כמעט בשום מסגרת לימודית. למעשה, אנשי מקצוע יכולים לסיים תואר ראשון ושני בלי להיחשף כלל לנושא", מסביר אורי עייק, עובד סוציאלי (עו"ס) הפעיל בצוות ההיגוי של יום העיון.

כיצד יכול בן זוג לפגוע בבן זוגו הלהט"ב בהליך גירושין?

"בוא נגיד שגבר יוצא מהארון ואשתו פותחת בהליכי גירושין. האישה הולכת לשירותי הרווחה ואומרת 'תקשיבו, בעלי הומו - צריך להרחיק ממנו את הילדים'. הרבה פעמים יכול להיווצר מצב שאנשי הרווחה ייקחו את הצד של האם בלי לקחת בחשבון את מורכבות המקרה. זה לא נובע מהומופוביה אלא מבורות, אנו דואגים שלאנשי הרווחה יהיה את הידע המתאים כדי שהם יגידו שזו לא סיבה למנוע ממנו לגדל את ילדיו".

דוגמא נוספת היא מקרים של להט"בים דתיים, שמגלים את הנטיות המיניות שלהם ולא יודעים כיצד לנהוג.

"הומו דתי המתלבט בשאלה האם הוא יכול להיות גם דתי וגם הומו, עומד בפני קונפליקט מורכב מאוד, ולכן יש צורך באנשי טיפול שקיבלו כלים לטיפול בלהט"בים ויכולים להציע לאנשים אלו דרכים שונות להתמודד", מבהיר עו"ס עייק. "ביום העיון יהיה לנו מושב שלם המתייחס ללהט"בים דתיים, ומדבר על ההתמודדות שהם עוברים ועל הצד של המטפל".

אין תמונה
חוש"ן

רכישת כלים לטיפול בלהט"בים מאפשרת לאנשי המקצוע להבין טוב יותר את עולמם להעניק להם סיוע מתאים. גם, למשל, במקרה של להט"ב הנשלח למרכז גמילה. "להט"ב הסובל מהתמכרות ומגיע לשלב בו הוא צריך לעבור גמילה במרכז גמילה, מתמודד עם קשיים רבים נוספים, ונוספות מורכבויות כמו בשאלת המגורים, יחס הצוות, אם לספר או לא".

נדמה כי אפילו יציאה מהארון לא דומה בשנת 2015 למצב שהיה בעבר. "בניגוד לעבר, שיציאה מהארון הייתה מתרחשת בעיקר בגילאי השלושים, בזמן שאנשים כבר עומדים ברשות עצמם, גיל היציאה מהארון הולך ויורד והרבה יוצאים מהארון בגיל העשרה כשהם עדיין גרים עם ההורים", מסביר עייק "מסגרת הבית חשובה מאוד בגיל הזה, ולכן חשוב לעשות תהליך עם ההורים. במידה וההורים יפנו לקבלת סיוע, חשוב שלאיש המקצוע יהיו את הכלים הנכונים שיעזרו להם בתהליך לקראת קבלה. כנ"ל לגבי יועצות בית הספר הנדרשות לטפל במקרים של להטבופוביה".

יש דרך לדעת האם המטפל שלי הוכשר לטיפול בלהט"ב?

"כשאתה הולך ובוחר איש טיפול תמיד אפשר לברר האם יש לו ידע בנושא, האם יש לו ניסון בנושא. תמיד אפשר לשאול גם גורמים בקהילה עצמה ולקבל המלצות. הבעיה היא כשאתה מגיע למצב בו אתה זקוק לעזרה של גורמים רשמיים כמו שירותי הרווחה ומערכת הבריאות, שם אתה עם הרבה פחות יכולת לבחור. אבל גם כאן יש פתרונות כמו המרפאה הגאה של שירותי בריאות כללית בת"א המיועדת לאנשים להט"בים".

ישראל צמאה למחקר בתחום הלהט"בי

עוד החודש מקיים ארגון חוש"ן את תחרות העבודות האקדמית בנושא המאבק בלהטבופוביה וקידום שוויון זכויות להט"ב. "חשוב לנו לקדם גם את המחקר, לכן אנו מקיימים זו השנה החמישית את תחרות העבודות האקדמיות", מסבירה יהלי בן-עמי ויטנברג, מנכ"לית חוש"ן, "הידע האקדמי בתחום הלהט"ב בישראל חסר מאוד".

התחרות מתקיימת כמדי שנה בשיתוף אוניברסיטת ת"א, אולם השנה הצטרפו להפקה ארגוני קהילה נוספים – איגי (ארגון הנוער הגאה), אבות גאים, האגודה למען הלהט"ב, אדם לאדם ופרויקט גילה.

"החבירה המשותפת של מספר רב של ארגוני קהילה אשר עוסקים בסוגיות שונות, יש בה אמירה לפיה קידום והעשרת מחקר אקדמי בתחום זה בישראל, יתרמו לכל חברי וחברות הקהילה ללא יוצאי דופן".

מי רשאי להגיש עבודות לתחרות?

לתחרות מוזמנים להגיש עבודת סטודנטים וסטודנטיות מכל מוסדות הלימוד בארץ,  אשר הגישו את העבודה בשנה הנוכחית או בשנה שקדמה לה. ניתן להגיש רק עבודות שכתיבתן הושלמה והן הוגשו לבדיקה, גם אם טרם ניתן עליהן ציון. המועד האחרון להגשת העבודות הוא יום ד', ה-18.2.

 

בין נטיה מינית להטיה מקצועית | 26.2.15 | אוניברסיטת ת"א | לפרטים נוספים והרשמה 052-5603000