גייז (צילום: realsimple.com)
מקבלים גייז בזרועות פתוחות | צילום: realsimple.com
תמיד אמרתי כי הנער ההומו שונה מבני גילו המשתייכים לקבוצות מיעוט אחרות – שכן פעמים רבות הוא לבד כשצוחקים עליו, גם בבית הספר וגם בבית. אין לו את המשפחה שתתמוך בו, כאשר בבית הספר קוראים לו בשמות ומציקים לו. לעומת זאת, נראה שבמה שקשור לדיור – מצבנו טוב בהרבה משל מיעוטים אחרים בישראל, כמו ערבים ואתיופים.

בשבוע שעבר תיעדתי בעל דירה במרכז תל אביב שלא רוצה להשכיר אותה לזוג הומואים. ויכוחים רבים צצו בעקבות זאת סביב השאלה האם זו זכותו או שמא אפליה פסולה. אבל דבר אחד שאמרו לי רבים – מדובר במקרים נקודתיים.

החלטתי להרים את הכפפה, נכנסתי שוב ללוחות המודעות באינטרנט, והתקשרתי באקראי לבעלי דירות של שניים וחצי עד שלושה חדדרים, בערים שונות.

לשמחתי, פגשתי את ישראל היפה, ישראל שבה לא שופטים אותך ולא מונעים ממך לשכור דירה בשל נטייתך המינית. כל בעלי הדירות אליהם התקשרתי כלל לא ייחסו חשיבות לעובדה שמדובר בזוג הומואים.

קרית יובל חופשית – אשדוד גאה

בתל אביב לא הייתה כל בעיה, אז משם קפצתי לירושלים. הדירה הראשונה שהתקשרתי אליה הייתה בקרית יובל. שם לא היה לי ספק שלא תהיה כל בעיה. תושבי השכונה נלחמים בימים אלה על צביונה ונאבקים בניסיונות ההתחרדות שלה. במצעד הגאווה והסובלנות בירושלים, לפני כחצי שנה, שהיה בסימן שותפות בין מאבקים, השתתפו התושבים עם שלטי "קרית יובל חופשית" בצבעי הקשת.

דגל גאווה על בנין (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
דירות גיי-פרנדליות | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

רציתי לבדוק גם את האיזורים היותר מיינסטרימים של ירושלים, איזורים שהם פחות חילוניים באופן מובהק. אז התקשרתי לבעלת דירה בדרך חברון, בחלק של שכונת בקעה. גם כאן התקבלתי בברכה עם "בן זוגי".

גם בנווה שאנן בחיפה ובנווה רמז בחולון לא היו בעיות מיוחדות. באשדוד, העיר שלי, ציפתה לי הפתעה משמחת. כאשר הצגתי את עצמי כאשדודי שחוזר מהמרכז, כדי להתמסד עם בן זוגו, הגיב בעל הדירה באומרו: "אתם באים טוב, גם אני ובן הזוג שלי ברחנו ובאנו לשמה". לא פלא שאני מרגיש נפלא להיות מחוץ לארון בעיר הזאת!

הפגנה גאה בקריית יובל (צילום: דני זאק)
תושבים בקרית יובל מצטרפים עם מאבקם נגד התחרדות השכונה למצעד הגאווה והסובלנות ירושלים 2011 | צילום: דני זאק

מזכיר לי את אותה בדיחה שאני וחבריי ההומואים האשדודים היינו מספרים: "כשהיינו בארון, כל אחד מאיתנו חשב שהוא ההומו היחיד באשדוד. כשיצאנו, הבנו שאין סטרייטים בעיר הזאת". ושוב, לכל הסטרייטים באשדוד, לקחת בפרופורציות את הבדיחה – זה לא שאנחנו באמת חושבים שאתם לא קיימים. אתם פשוט לא רבים כמו שחשבתם.

איך זה נשמע בטלפון? האזינו לשיחות

מדינה דמוקרטית, לא צריך לשאול בכלל אם יש בעיה

המשכתי להדרים, והאמת היא שלא היה לי ספק שבדרום לא אתקל בבעיות מיוחדות. לא שאני חושב שאין הומופוביה בדרום, אבל אני חושב שאפילו ההומואים שגרים בדרום סובלים מאיזושהי סטגימה כלפי המקום בו הם גרים. הדרום הרבה פחות הומופובי ממה שעושים ממנו. גם בבן גוריון באשקלון ושכונה ב' בבאר שבע, כצפוי, הכל עבר חלק.

המקום היחידי בו חשתי בנימת הקול של בעל הבית כי יש לו איזושהי בעיה עם הומואים הוא שדרות. אז הרשיתי לעצמי לשאול אותו ישירות אם יש בעיה. הוא מיד ענה: "מדינה דמוקרטית, אתה אפילו לא צריך לשאול את זה". טוב, כנראה שהוא סתם היה נבוך או מופתע מזה ששני הומואים רוצים לשכור דירה בשדרות.

אם כך, באמת אפשר להיות מעודדים. אני באמת מקווה שהאירוע מהשבוע שעבר הוא נקודתי בלבד, ומייחל לכך שגם מיעוטים אחרים לא יחושו השפלה ואפליה – בדיור, בתעסוקה ובחינוך.

>> בניו יורק אישרו ניושאים של בני זוג מאותו המין

>> ריקי מרטין הגיש בקשה להתחתן עם בן זוגו

>> היכנסו ותיהנו מכתבות נוספות בערוץ הגאווה