>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?

רחל אלגבסרי ופאבי (צילום: תומר ושחר צלמים)
רחלי אלגבסי עם זוגתה, פאבי ז"ל | צילום: תומר ושחר צלמים
כשנתיים לאחר אסון הכרמל מסתיים מאבקה המתיש של רחלי אלגבסי אל סיומו: בית משפט השלום בראשון לציון הורה אתמול (ד') כי על משרד הביטחון להכיר בילדה ג'ולי כבתה של הסוהרת הלסבית פאבי בוהדנה שנספתה באסון הכרמל ולזכות לתגמולים המגיעים לה. "אתה פתאום מאמין בטחנות הצדק", אמרה אמש אלגבסי ל-mako גאווה.

פאבי בוהדנה ורחלי אלגבסי חיו יחד בנס ציונה כידועות בציבור במשך כחמש שנים, וגידלו יחד את הילדים אביתר, בן 13, נועם, בת 11 וג'ולי, בת שלוש. התינוקת ג'ולי נולדה בעקבות החלטה משותפת של אלגבסי, בוהדנה ואביהם הביולוגי של הילדים אביתר ונועם, אשר הינו גם אביה הביולוגי של ג'ולי.

מאבקה המשפטי של אלגבסי החל במקור בעקבות אתר ההנצחה של שירות בתי הסוהר. הבת נועם התרעמה על כך שאלגבסי וג'ולי, שהיא בתה הביולוגית של אלגבסי, אינן מוזכרות בעמוד ההנצחה על אמה. "הם לא רשמו אותך ואת אחותי!".

צפו בריאיון המרתק עם רחלי אלגבסי

"ילד זכאי לתגמולים כאשר היה סמוך על שולחנו של הנספה"

בעקבות המקרה, פתחה אלגבסי במאבק משפטי, באמצעות עו"ד מיכל עדן, מומחית לזכויות להט"ב ומהלוחמות הוותיקות של הקהילה. בערעור על החלטת משרד הביטחון טענה אלגבסי כי יש לבטל את ההחלטה שלא להכיר בבתה ג'ולי כ"ילדה חורגת", ולהעניק לילדה יחס שווה לילדיה הביולוגיים של בוהדנה.

משרד הביטחון טען כי הילדה לא זכאית להכרה, לצורך קבלת תגמולים, כיוון שיש לה אב ואם. בערעור נטען כי על פי חוק משפחות שנספו שמערכה, ילד זכאי לתגמולים כאשר היה סמוך על שולחנו של הנספה.

מיכל עדן (צילום: גל חרמוני)
החלה חשובה לקהילה הגאה ולכל המשפחות האלטרנטיביות בישראל. עו"ד מיכל עדן | צילום: גל חרמוני

השופטת שלומית יעקבוביץ' קבעה כי ההכרה של המדינה באלגבסי כידועה בציבור של בוהדנה מקפלת בחובה, בין השאר, את הקביעה העובדתית כי השתיים ניהלו משק בית משותף, ועל כן יש להכיר בג'ולי כבתה החורגת של בוהדנה.

"מדובר בהחלטה חשובה לקהילה הגאה ולכל המשפחות האלטרנטיביות בישראל", אמרה בתגובה עו"ד עדן. "השופטת קבעה כי גם ילד שיש לו שני הורים ביולוגיים יכול להיות ילד חורג של הורה שלישי".

"ניצחתי במלחמה, אבל עצוב לי – פאבי חסרה לי מאוד"

אלגבסי אמרה אמש ל-mako גאווה כי היא חשה סיפוק, אבל גם עצב גדול. "הייתי בטוחה שאני אקבל את התשובה ואני אפרח ו'וואו', אבל זה היה בדיוק הפוך", היא אומרת. "התחושה היא של: 'וואלה, ניצחתי במלחמה, אבל עצוב לי'. אני לא מפסיקה לבכות כל היום. אני אמורה לרוץ לשותפה שלי לחיים, לשמוח יחד איתה, לחבק אותה – והיא איננה. זה מרסק. להגיד שאני שמחה? אני לא.

"יש תחושה של סיפוק מהמסר של בית המשפט לילדים שלי, שהבית שלהם הוא בית נכון. כשסיפרתי להם על ההחלטה של בית המשפט, הילדים הגיבו בשאגות של שמחה. הם רוקדים לי בבית, ואני בתוכי לא מפסיקה לבכות.

"אתה פתאום מאמין בטחנות הצדק. עם כל אסון הכרמל, אתה לא מקבל תשובות, מתנערים ממך, וזה נביא אותך לחוסר אמון אפילו מלהסתכל במראה. אז אין ספק שיש סיפוק גדול, אבל פאבי חסרה לי, חסרה לי מאוד".