האם הכנסת ה-20 תהיה הראשונה שבה תגדל הנציגות הגאה או שמא תחזיר אותנו לארון? רגע לפני הפריימריז וסגירת הרשימות פנינו לחמש דמויות מוכרות בקהילה הגאה כדי לשמוע מהם איך משכנעים את ראשי המפלגות לשבץ מועמדים גאים (ואת מי), האם על הקהילה להתגייס לטובת הפריימריסטים הגאים ומי היו הח"כים המצטיינים בכנסת היוצאת.

הפאנל שלנו מורכב מגל אוחובסקי, עיתונאי, תסריטאי ואיש טלוויזיה, בעל טור ב"מאקו" ומהראשונים שפעלו במוצהר בתקשורת הישראלית; גואל פינטו, עיתונאי ומנחה "דיבור ישיר" בקשת; עו"ד מיכל עדן מי שהייתה נבחרת הציבור הראשונה מחוץ לארון בשלטון המקומי, כיהנה כחברת מועצת העיר ת"א והקימה את "בית דרור"; נורה גרינברג לשעבר יו"ר אגודת הלהט"ב ונציגת הקהילה הטרנסג'נדרית בוועדה לבדיקת הנוהל לביצוע ניתוחים לשינוי מין של משרד הבריאות ושלומי לאופר, יועץ תקשורת ופעיל בקהילה, לשעבר חבר הוועד המנהל של אגודת הלהט"ב.

עוד לפני שמגיעים לבחירות רצינו להיפרד מהכנסת היוצאת. ביקשנו ממועצת החכמות להכתיר את המצטיינים של הכנסת ה-19 בפעילות למען הקהילה הגאה.

יעל גרמן מובילה את יש עתיד לשלל מחמאות. "לא הצבעתי ולא אצביע עבורם", אומר פינטו. "אבל אין ספק שהם המצטיינים בזכות תרומתם לנראות המאבק, פחות בגלל ההצלחה". גרינברג מוסיפה: "את המאבק המשמעותי קיימה גרמן עם שינוי הנוהל לניתוח לשינוי מין". ולאופר מציין מלבדה גם את עפר שלח, בועז טופורובסקי, קארין אלהרר ועדי קול.

יעל גרמן במפגש עם הקהילה הגאה באוויטה (צילום: אלעד אסולין)
יעל גרמן במפגש באוויטה | צילום: אלעד אסולין

ניצן הורוביץ וחבריו במרצ גם מקבלים ציון לשבח. "הוא פועל מהיום הראשון כנציג נאמן ורגיש ואני מקווה שימשיך לייצג אותנו כחבר כנסת ושר", אומרת עדן.

עוד שמות שהוזכרו: זהבה גלאון, סתיו שפיר, מרב מיכאלי, שלי יחימוביץ', איתן כבל, דב חנין, יאיר לפיד, גדעון סער, לימור לבנת ואפילו ראובן ריבלין.

שם אחד לא הוזכר בכלל. פרשת הח"כ בארון עדיין מהדהדת. אוחובסקי כבר אמר את דברו, אבל הארבעה האחרים, למרות שהם לא ידועים כביישנים גדולים, התחמקו מהנושא.

פינטו: "התחבטתי רבות ואפילו כתבתי טור בעניין שביקשתי לגנוז. נטיית הלב הראשונה הייתה שצריך לעזוב אותו בשקט אבל כשהתפוצצה פרשת מין שנגעה בניצול קטינים היה חסר לי הקול של הח"כ הגאה שייצא נגד זה".

כקהילה אנחנו צריכים לעזור לפריימריסטים מחוץ לארון?

כשמיכל עדן התמודדה למועצת העיר מטעם מרצ ב-1998 הקהילה הגיבה בהתלהבות וסייעה לה בפריימריז בהן זכתה במקום ה-2. היום היא אומרת, "הקהילה אינה מקשה אחת, אך יש מקום לקדם קמפיין שיקרא לחברי הקהילה לסייע למועמד עמו הם מזדהים". גרינברג מסכימה: "לא הייתי נוטה לתמוך סתם במישהו כי הוא הומו, לסבית או טרנסג'נדר, למרות שרצוי שיהיו חברי כנסת מחוץ לארון. כל עוד לא שמעתי את אוחנה (מהליכוד) מדבר על הסוגיות והמאבקים הלהט"בים שעל הפרק, אין סיבה שהוא יהיה מיוחד מהבחינה הזו".

"גם אם אני לא מסכים עם דעותיו של אוחנה בקשר לארץ ישראל השלמה או להגנה שלו על כל רפש שיצא מפיה של מירי רגב, עדיין במובן הסקטוריאלי ההצלחה שלו היא ההצלחה שלנו", אומר פינטו. "הערך המוסף של תמיכה במועמדים כמו אוחנה, או אחרים במפלגות ימין, הוא ערך של כיבוש מעוזים שהלהט"בים עדיין לא מרגישים בהם נוח".

אין תמונה
חברי גאווה בליכוד

"הייתי שמח אם הקהילה הייתה קצת יותר מגויסת באופן כללי וספציפית למען מועמדים גאים", אומר לאופר ואוחובסקי מציע פשרה: "צריכה להיות התגייסות של להט"בים מהמחנה הספציפי. אם אתה הומו ימני איזו סיבה יש לך לא לעזור לאמיר אוחנה? ולגבי ניצן התשובה זהה".

אולי כמו הנשים, המיעוטים והקיבוצניקים גם אנחנו צריכים לבקש שריון?

לעומת הסוגיה הקודמת, במקרה הזה כולם מתנגדים. "אנחנו קהילה מספיק חזקה כדי שלהט"בים שרוצים להיבחר – ייבחרו על סמך כישוריהם", אומר אוחובסקי. "השאלה צריכה להיות האם המאבק צריך להיות מקודם על ידי להט"בים או כאינטרס של כל המפלגות", מבהירה גרינברג ופינטו חותם את הדיון: "הייתי רוצה לדעת שהנציג בו בחרתי עשה את כל הדרך הארוכה של שאר המתמודדים ולא הוקפץ בגלל שריון".

הנשים החרדיות העלו קמפיין "לא נבחרות – לא בוחרות". שנאמץ אותו?

כאן חלוקות הדעות. עדן, פינטו ולאופר תומכים בקמפיין מסוג זה, ואילו גרינברג ואוחובסקי מתנגדים.

" אין שום צורך בקמפיין כזה, אני חושב שהעניין הלהטב"י נמצא במודעות של כל מי שצריך", אומר אוחובסקי וגרינברג מוסיפה: "אני לא חושבת שקמפיין כזה יכול לעבוד. הציבור הלהט"בי הוכיח במשך שנים שאין לו קול ברור שאפשר להבחין בו. גם אם מישהו ייצא בקמפיין כזה, מניין לנו שכל הקהילה תיישר קו?".

לעומתם אומרת עדן, "אני בעד קמפיין שיקרא לכל המפלגות לקדם מצע ורוד שיבטא מאבק לשוויון הזדמנויות לקהילה הגאה", ופינטו מסכם: "חד משמעית כן. המאבק הלהט"בי לא היה אף פעם מאבק 'נחמד'. אנשים נחמדים לא עושים מהפכות. הם יושבים בבית ועושים לייק בפייסבוק. הפוליטיקה מבינה רק כוח - גם אלקטוראלי, וגם פיזי. ככל שקולנו יישמע יותר, כך ההצלחה תהיה גדולה יותר", מנגד הוא מסייג: "האמירה לא צריכה להיות: או שתעמידו נציג גאה או שלא נבחר בכם, אלא – או שתעמידו במצע את זכויות הקהילה או שלא נבחר בכם".

אז שריון הם לא רוצים (כי אנחנו חזקים מספיק) על קמפיין הם לא מסכימים (כי אנחנו נתקשה להיות מאוחדים) ומועמדים גאים לא בהכרח יקבלו מהם תמיכה. איך בכל זאת דואגים לעתיד הקהילה? עם ח"כים גאים או גיי פרנדלי?

עדן: "החלופה הטובה היא בחירת נציג מהקהילה הרואה עצמו גם כמשרתה של הקהילה. לצערנו יש נבחרי ציבור גאים וגאות שאינם מוכנים להניף את הדגל, ולכל היותר מסתפקים בציון נטייתם המינית בקורות החיים".

גרינברג: "אסור לראות את מאבקי הקהילה הלהט"בית כמאבקים מגזריים, הם משרתים אינטרס של כל החברה. כל החברה צריכה להיות מעוניינת בזה שלא תהיה אפליה, הומופוביה ודיכוי. כל מי שמוכן לתמוך במאבקים האלה ברוך הבא. לא שמעתי שהח"כ בארון תומך בזכויות הקהילה, אז מה זה מועיל לנו אם יהיו הרבה כאלה?"

פינטו: "בדיוק כמו במאבק הפמיניסטי, שבו דווקא נשים בעמדות כוח לא עשו מאום למען נשים, גם במאבק הלהט"בי אנו נמצאים באותו לימבו. בראי ההיסטוריה, בבחירה הלא-נוחה, בין ח"כ גאה שיצמצם פעילות בנושא הזכויות, לעומת ח"כ סטרייט שהנושא עומד בסדר היום שלו, אני אבחר בסטרייט.

לאופר: "לייצוג יש ערך בפני עצמו. ראוי לתמוך ולעודד כל נבחר ציבור שמזדהה עם האג'נדה הגאה, אבל במקביל יש תקרת זכוכית שחייבים לנפץ".

אוחובסקי: "נציג גאה מוסיף יותר מכל אחד בעצם היותו. העובדה שיש נציג גאה, חשובה בשלב זה יותר מכל שינוי חוקי".

קשה להתעלם מכך שכל החמישה מזוהים כאנשי שמאל. ביקשנו שיחשפו את ההצבעה האישית שלהם כגילוי נאות. גרינברג, עדן ולאופר יצביעו מרצ, פינטו יצביע לשמאל ואוחובסקי סירב להצהיר. החלטנו להקשות ולבקש מהם להסביר את התחזקות הימין בקרב הקהילה. לא היה להם קל. "על פי סולם הערכים שלי אני לא יכול להבין את זה", הודה פינטו. "אני לא מבין איך להט"ב יכול להצביע לבית היהודי כשנציגיו עשו הכול כדי שלא נהיה שווים לשאר האזרחים".

"חבל שלהט"בים לא מבינים את הקשר בין הדיכוי שאנו חווים לבין דיכוי עם אחר", הוסיף אוחובסקי.

"זה מוכיח שבני אדם לא עקביים ויש חוסר לכידות בקהילה", אומרת גרינברג. "יש הרבה אנשים שהשיקול העיקרי לבחירה שלהם הוא לא השיקול הלהט"בי וזו בעיה גדולה".

עדן: "כחלק מהגדילה וההתרחבות של הקהילה גם בימין יוצאים מהארון".

ולאופר מסכם: "כמו שיש גייז רפובליקנים ושמרנים בכל העולם הגיוני שיהיו גם כאן וגם הם האחיות והאחים שלי. למרבה הצער, כמה מחבריי הטובים הם ימנים ואני נאלץ לאהוב אותם כמו שהם".

על מי הייתם ממליצים לראשי המפלגות שבהן אין פריימריז – לפיד, כחלון, לבני ואפילו ליברמן כמועמדים מטעם הקהילה?

לכל חברי הפאנל הייתה הסתייגות מהמשימה. "אני לא חושב שזה תפקידי", אמר אוחובסקי, ובכל זאת לפיד ולבני זכו להמלצות. "ליש עתיד יש את זהורית שורק שהיא תוספת מדהימה לכל רשימה", מציע אוחובסקי ואילו לאופר ממליץ על עו"ד אסף וייס, "מי שהיה יועצה של השרה גרמן והוביל מהלכים חשובים למען הקהילה. הוא ערכי ואיכותי וראוי לכהן בכנסת".

גם לאופר וגם אוחובסקי מייעצים ללבני לשמור את אחד המקומות המשוריינים לה לשחר אקסמיט. "הוא יכול לפנות למגוון גדול של אנשים, הכל פתוח בפניו", אומר אוחובסקי.

גרינברג הציעה את עדי מורנו, פרופ' אייל גרוס ואת חבר הפאנל גל אוחובסקי, ואילו פינטו הציע את איציק יושע.

מה הקרב הכי חשוב שצריכה לנהל הקהילה בכנסת ה-20?

גרינברג: "תיקון חוק ההמרה שיזם עוזי אבן וסיעת יש עתיד ניסתה להחיות. התיקון קובע כי בכל מקום בספר החוקים בו מוזכרים "גבר ואישה" על בית המשפט לפרש את ההוראה כמתייחסת גם ל"גבר וגבר" או "אישה ואישה" וגם איסור אפליה על בסיס נטייה מינית או זהות מגדרית".

לאופר: "נישואים גאים כחלק מנישואים אזרחיים. דעת הקהל בשלה לזה ואין תירוצים".

עדן: "להתנגד לכל נוסח של חוק הלאום המחליש את אופייה הדמוקרטי של ישראל".

פינטו: "חינוך וסידור הרמטי של זכויות כלכליות".

אוחובסקי: "הקרב על ההכרה במשפחה, נישואין, זוגיות והזכות לאמץ, והמאבק להקל על הקהילה הטרנסית בכל התהליכים".